הגורם לאלצהיימר ודמנציה - שקשור למזון שאנחנו אוכלים
עד היום ידענו שצריכת שומני טראנס מזיקה לבריאות. עכשיו מפרסמים חוקרים ביפן מחקר לפיו אנשים שצרכו שומנים מסוג זה היו בסיכון עד 74% לחלות באלצהיימר ודמנציה
עדות נוספת לסכנות השומנים במזון: חוקרים מצאו כי רמות גבוהות של שומנים בדם עלולות להגביר את הסיכון לאלצהיימר או דמנציה ב-50 עד 75%. הממצאים פורסמו בגיליון החדש של כתב העת Neurology.
החוקרים עקבו במשך 10 שנים אחר למעלה מ-600 גברים ונשים ביפן שלא סבלו מדמנציה. הנבדקים עברו בדיקות דם לרמות שומן טראנס במהלך המחקר, ודיווחו על תזונתם. החוקרים כללו גם גורמים אחרים שעשויים היו להשפיע על הממצאים, כמו יתר לחץ דם, סוכרת ועישון.
החוקרים מצאו כי אלה שהיו בעלי רמות גבוהות ביותר של שומני טראנס, היו בסיכון של 62 עד 74% לפתח דמנציה. לעומת אלה שהיו בעלי רמות נמוכות ביותר של שומני טראנס בדמם.
שומני טראנס מופיעים באופן טבעי בכמויות קטנות בבשר ומוצרי חלב, אולם החשיפה הגדולה ביותר מגיעה ממזונות מתועשים. חומצות שומן נוצרות על ידי תהליך מתועש בו מוסיפים לשמנים צמחיים נוזלים, כדי להפוך אותם למוצקים יותר.
תעשיית המזון חובבת שומני טראנס, משום שהם זולים לייצור, בעלי חיי מדף ארוכים ומעניקים למאכלים טעם ומרקם אטרקטיביים לכאורה. מלבד אוכל מטוגן, שומני טראנס נמצאים גם בקפה מוקרם, עוגות, קרמים, פיצה קפואה, עוגיות, ועוד עשרות מזונות מעובדים אחרים.
במחקר היפני, מצאו החוקרים כי מאפים מתוקים הם התורמים המשמעותיים ביותר לרמות שומני טראנס גבוהות. אחריהם מרגרינה, סוכריות, קרמלים, קרואסונים, גלידות שמנת ופיצוחים.
לאחר שמחקרים מקיפים בעבר כבר חשפו את הקשר בין שומני טראנס לרמות גבוהות של כולסטרול רע, אסר מינהל המזון והתרופות האמריקני על שיווק שומני טראנס כבר בשנת 2015. חברות המזון נדרשו להפסיק להשתמש בהן תוך שלוש שנים. עם זאת, ה-FDA החליט להקל על תעשיית המזון ואיפשר הארכה.
משרד הבריאות הישראלי כבר החליט לפני שנתיים שיקדם מהלך לאיסור שימוש במוצרי מזון המכילים שומני טראנס. בתוך כך, במהלך שנת 2020 תיכנס לתוקפה היוזמה לסימון מוצרי מזון בריאים במדבקה ירוקה, וב-2021 מוצרי מזון בעלי ערכים גבוהים של סוכר שומן רווי ונתרן.
צפו: כך פוגע האלצהיימר במוח
המחלה שמכבה את המוח
דמנציה (שיטיון בעברית) היא שם כולל לקבוצת מחלות שמתאפיינות בירידה בתפקוד של קליפת המוח ובהידרדרות מנטלית, כשהשכיחה בהן היא האלצהיימר.
אחד מכל חמישה קשישים בישראל סובל מדמנציה ברמות שונות. כ-70 אלף ישראלים לוקים באלצהיימר, וההערכה היא שבתוך 15 שנים יגדל מספרם ל-120 אלף. ככלל, ככל שעולה תוחלת החיים, עולה שכיחותה של המחלה, שפוגעת באופן שווה בגברים ובנשים מכל הגזעים ומכל השכבות הסוציו-אקונומיות.
אלצהיימר היא מחלה ניוונית מתקדמת של המוח, שהורסת בהדרגה את תאי המוח וגורמת להידרדרות ביכולת השכלית, לאובדן זיכרון ולפגיעה ביכולת החשיבה, הריכוז, הלמידה והתקשורת.
לעיתים סובלים החולים גם מעירנות יתר, מהזיות ומנדודי שינה. רוב החולים מתים בתוך 15-10 שנים מפרוץ המחלה.
השלב הראשון של המחלה נמשך שנתיים עד ארבע שנים, כולל שיכחה של שמות מוכרים מהיומיום, שיכחה של שמות חפצים פשוטים, ושיכחה של שמות חברי משפחה וחברים קרובים. בהמשך מופיעים איבוד עניין בפעילויות חברתיות ובתחביבים, ופגיעה ביכולת השיפוט.
השלב השני נמשך שנתיים עד שמונה שנים, במהלכו מתקשה החולה לזהות אנשים שהוא מכיר כמו חברים וקרובי משפחה, לא מצליח לזכור כיצד לסיים מטלות פשוטות כמו מקלחת וצחצוח שיניים, מגלה בלבול ודאגה גוברים וסובל מהזיות ומנדודי שינה.
השלב השלישי והמתקדם נמשך שנה עד שלוש שנים, החולה כבר לא מזהה את בני משפחתו הקרובים, מתקשה באכילה, לא מבין משמעות של מילים ולא מסוגל להתלבש, להתרחץ או לשלוט על סוגריו.
אבחון המחלה נעשה במרפאת זיכרון על ידי רופא נוירולוג שבוחן את התגובות לפעילויות היומיום, כמו איבוד היכולת לנהל את ענייני הכלכלה השוטפים (חשבון בנק, תשלום חשבונות), איבוד ההחלטות והסתמכות מוחלטת על אחרים ("תבחר אתה בשבילי"), חזרה על אותה שאלה שוב ושוב במהלך שיחה, איבוד עניין בתחביבים ובעיסוקים שהביאו להנאה בעבר ומידת הפגיעה בזיכרון.
לפנייה לכתב/ת 
