שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אין תקווה בעזה, יש תקווה לאוסקר: הבמאים האירים שנכנסו לרצועה
    בסרט התיעודי "עזה", נציג אירלנד לאוסקר, שני במאים מתחקים אחר תושבי המקום. "רצינו אנשים רגילים. לא רצינו לעשות שום דבר פוליטי", הם אומרים בריאיון ל-ynet לרגל הגעתם ארצה לפסטיבל יאפא. אחרי שלא קיבלו אישור להביא את המשתתפים של הסרט לסאנדנס, הם גם מתכוונים להקרין אותו כסרט הפתיחה בפסטיבל קולנוע בעזה

    במשך ארבע שנים אנדרו מקונל וגארי קין, שני במאים מאירלנד, נכנסו לתקופות קצרות לרצועת עזה כדי לתעד משם את חיי היומיום. הם לא רצו לעשות עוד סרט על הסכסוך הישראלי-פלסטיני עם מחסומים, מחבלים, נאומי הסתה וזעם, וצילומי הרס והפצצות. גם לא עניין אותם לעשות סרט היסטורי על המקום, עם ביקורת על מדיניות ישראל או על החמאס. במקום זאת, הם בחרו להתמקד באנשים שחיים ברצועה ובשגרת החיים שלהם. לפרויקט הסופי הם קראו בפשטות "עזה", ובסרט שאורכו כשעה וחצי הצופים נחשפים לדמויות ונופים שכמעט ולא רואים במהדורות החדשות. נהג מונית שמתקשה לפרנס את משפחתו, נגנית צ'לו צעירה שחולמת על חיים טובים יותר, ילד אופטימי שבסך הכל רוצה להיות דייג, אם שתוהה האם הייתה צריכה להביא ילדים למקום כזה וראפר פלסטיני שמוצא נחמה במילים נוקבות וכואבות, הם רק חלק מהמשתתפים.

     

    "עזה" - טריילר

    "עזה" - טריילר

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    הסרט הוקרן בבכורה בפסטיבל סאנדנס היוקרתי, ולאחרונה גם נבחר כנציג אירלנד לאוסקר. שני הבמאים שלו יגיעו לישראל השבוע כדי להשתתף בפסטיבל יאפא לקולנוע ערבי, שיפתח מחר (ה') ביפו, בו "עזה" יוקרן כסרט הנעילה. בריאיון ל-ynet השניים מספרים שהחיבור ביניהם היה מקרי למדי. מקונל עבד כצלם בעזה בשנת 2010 וקין רצה לעשות סרט על צלמים אירים באזורי מלחמה. לאחר שהשניים נפגשו הם הבינו שהם רוצים לעשות סרט על החיים בעזה מנקודת מבטם של התושבים. חלק מהתיעוד מתרחש בתקופות שקטות יחסית, אולם מקונל היה ברצועה בשנת 2014 במהלך צוק איתן. הם חזרו לשם גם ב-2015 וגם ב-2018 במהלך "צעדת השיבה הגדולה", הפגנות שבועיות בסמוך לגדר ההפרדה שגבו קורבנות רבים מהצד הפלסטיני.

     

    היה קשה לשכנע התושבים להשתתף בסרט?

    קין: "הבעיה הכי גדולה שלנו הייתה לשכנע אותם שהסיפור שלהם מעניין. כשניגשנו אליהם בהתחלה הם אמרו, 'מי בעולם ירצה לשמוע את מה שאנחנו עושים כל יום, זה משעמם. זה לא מרגש'. אבל זה בדיוק מה שרצינו להראות, רצינו אנשים רגילים. לא רצינו לעשות שום דבר פוליטי ולא רצינו לעשות עוד משהו שכולם כבר ראו. חשבנו שאין טעם להיכנס ולצאת משם עם אותם החומרים שכולם יוצאים מהם אז הפוקוס שלנו היה על האנשים הרגילים ועל הסיפורים שלהם. אחרי ששכנענו אותם הם היו נהדרים ושיתפו פעולה".

    מתוך
    כארמה. מתוך "עזה"
     

    הסרט עוקב אחר דמויות רבות, אבל שתיים מהן נחקקות במיוחד וגם נגעו בבמאים עצמם. מקונל מספר שהדמות שהכי נכנסה לו ללב היא של אחמד, הילד שחולם להיות דייג ועם השנים הופך לנער כועס. "בתחילת הסרט אתה רואה ילד שרק רוצה להיות דייג. אבל ככל שהסרט מתקדם זה ברור שהעניינים בעזה מסבכים אותו ובסוף רואים אותו בגבול מצטרף למחאה". עבור קין הדמות המשמעותית הייתה כארמה, נגנית צ'לו בת 19 עם מבט מפוכח בעיניים. "חיפשנו דמות נשית צעירה שתביא זווית אחרת מאחמד, היא באה מרקע אחר אבל גרה קרוב אליו. כארמה הייתה מודעת להכל, היא ראתה הכל והבינה. הייתה לה פרספקטיבה של העולם בחוץ. כצעירה אינטליגנטית זה דיכא אותה, הידיעה שהיא והמשפחה חיים במקום כזה. היא אישה צעירה שכלואה בעזה".

     

    קין מספר שהם עדיין שומרים על קשר עם כארמה ושאר המשתתפים: "היום היא בתואר שני והיא רוצה להיות עורכת דין לזכויות אדם. אנחנו מנסים להוציא אותה מעזה בעזרת מלגות וחילופי סטודנטים בהרווארד".

     

    בתור מי שהיו שם בפנים, מה זר מבחוץ לא יבין על עזה?

    מקונל: "הייתי שם גם ב-2010 והדבר הכי בולט הוא האופן שבו אנשים מאבדים תקווה. בעבר הם חשבו שיהיה פתרון, אבל היום אתה מרגיש שאין שם תקווה. המצב ההומניטרי והכלכלי מחריף וכולם מושפעים מזה".

    מתוך
    מתוך "עזה"
     

    מקונל, שהיה בעזה במהלך מבצע צוק איתן, מתקשה לתאר במילים את שהלך שם. "ההפצצות היו חסרות רחמים ולא היה איפה להסתתר. אנשים נסו על חייהם. קשה לתאר את זה כי זה היה פשוט מעורר אימה. אבל הייתי חייב להישאר שם, לא יכולתי לחזור", הוא נזכר. אזורי מלחמה לא זרים לצלם העיתונות (הוא תיעד את הסכסוך בסומליה ובקונגו), אבל לדבריו עזה הייתה המקום הכי מפחיד עבורו. "לפעמים אתה חושב לעצמך מה אתה עושה פה. למה אני מסכן את חיי. אבל חלק גדול מהסיבה שאני עושה את זה היא כדי לספר סיפור".

     

    ניסיתם גם ללמוד את המצב מנקודת מבט ישראלית?

    קין: "לשנינו היה מאוד ברור שאנחנו לא נכנסים לנרטיב של 'הוא אמר, היא אמרה'. אפשר לעשות סרט באורך של 20 שעות על נקודות המבט של שני הצדדים כי זה כל כך מורכב, אבל זה לא הסרט שרצינו לעשות. יש מספיק אנשים שרוצים לעשות סרטים כאלה, וזה בסדר גמור - יש מקום לכולם. הרגשנו שיש שני מיליון בני אדם שתקועים במקום אחד ומגיע להם שמישהו ישמיע את הקול שלהם. רצינו להראות את הסיפור של האדם הפשוט כי בקונפליקט האנשים שהכי מושפעים ממנו עוברים תהליך של דה-הומניזציה. אתה חושב על הפוליטיקה ואתה שוכח את האנשים הרגילים שמושפעים מהמצב".

     

    אנדרו מקונל וגארי קיין ()
    גארי קין ואנדרו מקונל

    הסרט הוקרן גם בפסטיבל חיפה ויוקרן כאמור בפסטיבל יאפא בנוכחות הבמאים וגם בפסטיבל 48 מ"מ. להבדיל מאמנים אחרים שמועדדים החרמות על ישראל, לקין למקונל לא היה ספק שהם צריכים להגיע לישראל. "אנחנו לגמרי רוצים להראות סרט כמו 'עזה' לאזרחים בישראל. אני מבין מוזיקאים שלא רוצים לבוא, אבל כשמדובר בסרט על המקום זה הכרחי שנעשה כמה שיותר מאמצים לבוא ולהראות אותו כאן".

     

    כדי להיכנס לרצועה, שני הבמאים עברו תהליכים בירוקרטיים כדי לקבל כל האישורים הנדרשים, אבל את התושבים שהשתתפו ועבדו על הסרט הם התקשו להוציא מהרצועה, במקרה שסוקר גם בישראל וגם בחו"ל. כשלושה חודשים לפני פסטיבל סאנדנס החלו המאמצים להביא את פאדי חאנונה, מנהל ההפקה של הסרט בשטח, ועלי אבו-יאסין, שחקן ובמאי תיאטרון שמשתתף בסרט להקרנה ביוטה. "זה היה מאמץ מטורף ויומיומי, לא תאמיני כמה כסף וזמן השקענו בזה. שכרנו עורכי דין בלוס אנג'לס שעבדו בזה בלי הפסקה, הצוות של סאנדנס ניסה לעזור לנו וגם השגרירות האמריקנית אבל לא הצלחנו בסוף".

     

    "הם היו אמורים לעבור במעבר רפיח שנפתח כל כמה ימים ל-200 אנשים. הם הגיעו לשם בזמן אבל לא הצליחו להיכלל בין האנשים שיצאו. גם זה מעיד על המצב - מדובר בסך הכל בשני אנשים והם ציפו וחיכו לזה המון זמן", אומר מקונל.

     

    כתוצאה מכך, ומהעובדה המאוד לא פשוטה שבעזה אין בית קולנוע, המשתתפים והצוות של הסרט מעולם לא צפו בו. תחילה תוכנן להקרין אותו בפסטיבל לסרטי זכויות אדם שמגיע למקומות שונים בעולם אבל לא היה מספיק כסף כדי לקיים אותו ברצועה. "כל המשתתפים החליטו שהם יחכו לראות אם נצליח לגייס ספונסרים וכסף. הם יכולים לראות אותו בלפטופ כי אין בית קולנוע בעזה אבל הם לא רצו. הם אמרו שזה לא הוגן שכולם יכולים לראות את הסרט על המסך הגדול ורק הם לא. לבסוף הצלחנו לגייס את הכסף ופסטיבל "השטיח האדום לזכויות אדם" (Red Carpet Human Rights Film Festival) יפתח ב-21 בנובמבר ו'עזה' יהיה סרט הפתיחה. זה הולך להיות לילה גדול בעזה ומצופים להגיע 600 איש".

     

    עזה סרט תיעודי ()
    חובש שמשתתף בסרט. מתוך "עזה"

    הסרט גם נבחר לייצג את אירלנד באוסקר, בפעם השישית בהיסטוריה. "זה מרגש להיבחר על ידי המדינה שלך ואנחנו גאים בזה. אנחנו לא חושבים שנהיה מועמדים בסוף כי זה ממש קשה להגיע לשם", אומר מקונל.

     

    לכם יש תקווה לשלום?

    קין: "אתה חייב לשמר איזושהי תקווה. אנחנו מגיעים ממקום שבו גם היה סכסוך גדול ואנשים רבים איבדו תקווה. אבל אז נדרש אומץ משני הצדדים ודיאלוג משני הצדדים. אני חושב שצד אחד ייקח אחריות על החלק שלו בסכסוך ואז יהיה פתרון. ראינו את זה עם האירים והבריטים ואני חושב שאנחנו רואים את זה. אם אף אחד לא לוקח אחריות על המצב אז איך אפשר לדבר על שלום?"

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים