שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    חברי הוועד המנהל של "יד ושם": זילברשלג חייב לפרוש מתפקידו

    חברי הנהלת "יד ושם" הבהירו כי סחר בפריטים, בחפצים ובמסמכים אישיים מתקופת השואה או של קורבנות השואה, הוא מעשה בלתי ראוי. הם פנו לדודי זילברשלג, חבר הנהלת "יד ושם", ודרשו ממנו לפרוש: "מצופה ממנו למסור פריטים כאלה למוזיאון"

    דודי זילברשלג ודודי זילברשלג מכתבים ילדים בפולין טרום השואה (צילום: רפי קוץ, באדיבות בית המכירות דיינסטי)
    דודי זילברשלג והמכתב(צילום: רפי קוץ, באדיבות בית המכירות דיינסטי)
     

     

    לאחר שנחשף בבית המשפט כי דודי זילברשלג, חבר מועצת "יד ושם", הוא האיש מאחורי הסחר במכתבי הילדים מפולין ערב פרוץ השואה – גוברות קריאות להדחתו: חברי הוועד המנהל של "יד ושם", חלקם שורדי שואה, יצאו היום בקריאה לזילברשלג לפרוש מתפקידו, זאת לאחר פניית בני משפחתה של אחת מכותבות המכתבים לבית המשפט, בדרישה לעצור את מכירתו, בעקבות הפרסום ב-ynet - שהביאה לחשיפת האיש שסוחר במסמכים.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>  

     

    לדברי חברי ההנהלה, סחר בפריטים, בחפצים ובמסמכים אישיים מתקופת השואה או של קורבנות השואה, הוא מעשה בלתי ראוי. הם פנו לזילברשלג, לשעבר איש תקשורת חרדי וכיום סוחר בעתיקות, ודרשו ממנו לפרוש מהנהלת "יד ושם".

     

  1. נחשפו מכתבים של ילדים ערב השואה: "מכים אותנו וזורקים עלינו אבנים" 
  2. בעקבות הפרסום ב-ynet: קרובי הילדה שנספתה בשואה "דורשים את המכתב"
  3. מכתבה של הילדה שנספתה הוסר מהמכירה. "אנחנו המומים לגלות מי המוכר"
  4. בעקבות הפרסום ב-ynet: בית המשפט עצר את מכירת כל מכתבי הילדים ערב השואה

    זילברשלג עונה למבקרים: "גם אם לא יצאתי טוב זה לא מטריד אותי"

     

    בהמשך לפניית ynet אתמול (יום ג'), ב"יד ושם" שבו ויצרו היום קשר עם זילברשלג, והבהיר לו כי מקומם הראוי של המכתבים הינו בארכיון "יד ושם". חברי הוועד המנהל הוסיפו כי "כחבר הנהלת 'יד ושם', מצופה ממנו שאם מגיעים לידיו פריטים של קורבנות השואה או מתקופת השואה, עליו לדאוג למסירתם למוזיאון, שם הם נחקרים, עוברים תהליך שימור מקצועי כנדרש ומשמשים כעדות היסטורית למטרות מחקר, חינוך והנצחה".

     

    צילום: אביהו שפירא, ירון ברנר

    צילום: אביהו שפירא, ירון ברנר

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    ב"יד ושם" ביקשו להבהיר כי זילברשלג איננו עובד המקום. "הוא חבר הנהלה ומועצה שהם גופים ציבוריים. החברים בהם מתמנים על ידי גורמים חיצוניים ליד ושם על פי חוק, ומכהנים בהתנדבות", אמרו.

     

    זילברשלג: "המשפחה גורמת לעצמה נזק"

    זילברשלג עצמו אמר מוקדם יותר היום, בראיון לאולפן ynet, כי "לא ייתכן שבקרדומים וקלשונות אנשים יכתיבו למישהו שהוא בעל החפץ. הרי ברגע שהמכתב יצא דינו כחץ, החץ שייך יותר למי שהוא פגע בו מאשר למי ששילח אותו".

     

    רחל מינץ בצעירותה (באדיבות המשפחה)
    רחל מינץ - הילדה בת ה-11 תיארה את האנטישמיות הפולנית ערב פרוץ השואה(באדיבות המשפחה)

     

    על טענות המשפחה נגדו אמר כי "הם יכולים להמשיך להגיד את מה שהם אומרים, על גבי 'חרשו חורשים' ויצאתי מזה טוב, וגם אם לא יצאתי טוב זה לא מטריד אותי. אין כאן עבירה על החוק, אין כאן עבירה על דיני תורה. הנכס הזה הוא שלי, אני סוברני לקבל את ההחלטות לאן הוא ילך, ואם הם לא יבואו לגישור עם רצון טוב והם ימשיכו בדוגמטיות שלהם, הם יגרמו לעצמם נזק.

     

    הוא הוסיף כי "הם כבר גרמו נזק כשהחשיפה הגדולה העלתה את שווי הניירת והמכתבים למחוזות בלתי צפויים. ההצעות שאנחנו מקבלים מהעולם, למרות שאנחנו לא הולכים לעשות עם זה כלום, הן הצעות מאוד מפתות. הם אשמים בזה, הדמים המרובים האלה על ידם תרתי משמע, והם צריכים אחריות והחלטה מושכלת איך להתנהל מול אנשים".

     

    זילברשלג ציין כי המכתבים התגלגלו בשגגה, כדבריו, לבית המכירות. "המכתב היה חלק מאוסף של מנהל בית ספר חיפאי. אני רכשתי את שיירי האוסף ההוא בשלמותו, ותוך כדי מיון היו מכתבים שהתייחסו והיה בהם אזכור שוב ושוב של הקרן הקיימת, ושמתי אותו באוסף בתוך התיבה של הקרן הקיימת.

     

       (באדיבות בית המכירות דיינסטי)
    (באדיבות בית המכירות דיינסטי)

     

    "בתקופה האחרונה הוצאתי לבית המכירות אוסף של הקרן הקיימת לישראל, שמחולק לפי פריטים למכירה. מנהל בית המכירות גילה שיש שם בכלל תוכן מרתק שמדבר על שנת 1938, מה שגם אגב לא מזהה את זה באופן מוחלט כפריט שואה כי זה טרום המלחמה".

     

    "המכתב חייב להגיע לידי המשפחה"

    בשבוע שעבר נחשפו חמישה מכתבים בשפה העברית שכתבו תלמידי כיתה ה' בפולין לחבריהם בארץ ישראל ערב פרוץ השואה – ובהם תיארו את הפחד שבו חיו ילדים יהודים בשנת 1938.

     

       (באדיבות בית המכירות דיינסטי)
    (באדיבות בית המכירות דיינסטי)

     

    פרסומם באתר ynet ובעמוד הפייסבוק שלו עוררו את תשומת ליבו של דור עצמון, שזיהה בוודאות את אחת הכותבות: רחל מינץ, רק בת 11 - אחותה הצעירה של הסבתא-רבתא שלו - שנספתה באושוויץ זמן לא רב לאחר כתיבת המכתב.

     

    מאותו הרגע ניסו בני המשפחה לענפיה השונים – גם באמצעות ריאיון ב-ynet - לאתר את מי שמחזיק במכתבים ולמנוע את מכירתם הפומבית. "המכתב הזה חייב להגיע לידי המשפחה שלי ולתת נחת לסבי ולאחיו", כתב ל-ynet עצמון. בריאיון לאולפן ynet סיפרה אדוה לוטן, דודתו, על מה שעלה בגורלה של קרובתם הצעירה – ועל קורות משפחתה באותם ימים אפלים.

     





    "לפי מה שאנחנו יודעים מהסיפורים של אבא שלי ושל יתר האחים, ומהמעט שהצלחנו לגלות, כשהמלחמה פרצה אמא שלהם (סבתא שלי) הורתה לילדיה לברוח מזרחה, ונשארה בבית עם האחות הצעירה, ללה - אותה רחל. האחות הבכורה כבר הייתה אז בארץ ישראל", סיפרה.

     

    "כשאבא שלי חזר אחרי המלחמה לעיירה כדי לחפש אותן, הוא גילה שהן אכן הסתתרו תקופה מסוימת, אבל מישהו, כנראה יהודי, הלשין עליהן והסגיר אותן. סבתי ובתה הצעירה נשלחו לאושוויץ".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רפי קוץ, באדיבות בית המכירות דיינסטי
    דודי זילברשלג
    צילום: רפי קוץ, באדיבות בית המכירות דיינסטי
    מומלצים