שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    סכנה חדשה מנגיף החצבת: עלול "למחוק" את מערכת החיסון בגוף
    חוקרים מצאו כי מעבר לתסמינים ההרסניים של מחלת החצבת, הנגיף עלול לגרום ל"מחיקה" של חלק ניכר מהזיכרון החיסוני. התוצאה: רגישות ניכרת לזיהומים ויראליים אחרים, גם כאלה שהגוף היה מחוסן נגדם

    התסמינים ההרסניים של אחד הנגיפים המדבקים ביותר בעולם מקבלים תפנית חמורה: חוקרים מצאו שנגיף החצבת, גורם לא רק לסימפטומים הקשים של מחלת החצבת הכוללים גם דלקת ריאות, פגיעה באיברים פנימיים, פגיעה מוחית מאוחרת ומוות, אלא עלול גם למחוק את המערכת החיסונית של הגוף.

     

    התוצאה במצב כזה, עלולה להיות הרסנית למדי ולהותיר את אלה שחלו, בעיקר ילדים, רגישים לזיהומים רבים, גם, כאמור מפני כאלה שהיו מחוסנים נגדם. רק לשם השוואה, ההגנה מחיסון חצבת לאחר קבלת שתי המנות הנדרשות, נמשכת במעל 97% מהמחוסנים - למשך עשרות שנים.

     

    חיסון (צילום: shutterstock)
    לשמור על המערכת החיסונית. להתחסן נגד חצבת(צילום: shutterstock)

     

    קיראו עוד:

    חצבת: כך תבדקו אם אתם מחוסנים - ולכמה זמן נשמר החיסון בגוף

    איגוד רופאי הילדים: "ממליצים להורים לרשום את ילדיהם לגנים מחוסנים"

      

    "וירוס החצבת הרבה יותר מזיק ממה שחשבנו בעבר", הסביר פרופ' סטיבן אלגג' מהמחלקה לגנטיקה בבית הספר לרפואה הארוורד שבבוסטון, שמחקרו פורסם בכתב העת Sceince.

     

    מחקר קודם שנערך על ידי אחד מעמיתיו של פרופ' אלדג', ד"ר מיכאל מינה, גילה כי החצבת מדכאת את מערכת החיסון גם שנתיים ושלוש לאחר ההדבקה, ותורמת לשיעורים גבוהים של מחלות זיהומיות ומוות אצל ילדים. מחקרים אחרים העלו כי ההשפעה הזו עשויה להימשך עד חמש שנים מרגע ההדבקה.

     

    כעת בדקו החוקרים 77 ילדים הולנדים שלא חוסנו נגד חצבת מסיבות דתיות, ואז נדבקו במחלה במהלך התפרצות. דגימות דם שנלקחו לפני שחלו ואז חודשיים לאחר שהחלימו, גילו כי נגיף החצבת חיסל בגופם של הילדים בין 11 עד 73% מהנוגדנים של מערכת החיסון שהיו לילדים לפני הזיהום.

     

    בקבוצת ביקורת של 33 תינוקות שנחקרו לפני ואחרי החיסון הראשון שלהם נגד חצבת, חזרת ואדמת, לא נראו ההשפעות ההרסניות הללו. "גילינו שילדים שנדבקו בנגיף החצבת איבדו משמעותית את כמות הנוגדנים נגד וירוסים שהיו להם לפני שנדבקו בחצבת", אמר פרופ' אלג'.

     

    ד"ר מינה, הסביר כי החצבת עלולה לגרום למצב הקרוי "שיכחה חיסונית", על ידי מחיקת "מפעלי הנוגדנים" של מערכת החיסון, המכונים תאי פלסמה. כך, אלה שנדבקים בחצבת, עלולים לאבד חסינות מפני מחלות שכבר נחשפו אליהן ופיתחו הגנה טבעית נגדן. אלה יכולים לכלול מגוון של מחלות ובהן דלקות ריאות, שפעת, אדמת, הצטננות, צהבת, שלשולים והקאות מנגיף הרוטה, והדבקה בנגיף הפפילומה.

       

    צפו: כך מדביק וירוס החצבת

     

    תוכן וקריינות: ד"ר איתי גל, עיצוב ואנימציה: שי שבתאי

    תוכן וקריינות: ד"ר איתי גל, עיצוב ואנימציה: שי שבתאי

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    פגיעה מוחית לאחר שנים

    חצבת היא מחלה זיהומית חמורה המתבטאת בשיעול, נזלת, חום גבוה, פריחה אופיינית למחלה, נגעים בחלל הפה ודלקת בלחמית העין. לאחר תקופת דגירה, שאורכת שמונה עד 12 ימים מרגע ההדבקה ובמהלכה מתפשט הנגיף בגוף, מתחיל השלב הראשון (פרודרום), הגורם לעליית חום, דלקת עיניים, רתיעה מאור (פוטופוביה), נזלת ושיעול.

     

    חצבת ()

     

    אצל 70-50 אחוזים מהחולים יופיעו נגעים אדומים-כחולים על החלק הפנימי של הלחיים ובחלל הפה. אלה נגעים יחודיים למחלה, הקרויים "נקודות קופליק". נגעים אלה עלולים להתפשט אל השפתיים, החניכיים, החיך, העפעפיים והנרתיק.

     

    הפריחה מתחילה סביב המצח, בסמוך לקו השיער, מאחורי האוזניים ועל הצוואר, ומתפשטת מטה אל עבר החזה, הבטן והרגליים - עד הקרסוליים. בתוך כשבוע הפריחה נסוגה, אולם השיעול עשוי להימשך עד עשרה ימים. במקרים חמורים מופיעות בלוטות לימפה מוגדלות.

     

    ילדים מתחת לגיל 5 או מבוגרים מעל גיל 20 עלולים להימצא בסכנת חיים ממשית אם נדבקו וחלו. הסיבה העיקרית למוות מהמחלה היא דלקת ריאות, שנובעת מחיידקים שתוקפים את הריאות וגורמים לזיהום משני.

     

    חיידקים שכיחים כאלה הם סטרפטוקוקוס, פנאומוניה, המופילוס, אינפלואנזה וסטאפילוקוקוס אאוראוס - כולם גורמים לדלקת ריאות חמורה ומסכנת חיים.

     

    ההגנה מחיסון חצבת לאחר קבלת שתי המנות הנדרשות, נמשכת במעל 97% מהמחוסנים - למשך עשרות שנים.

     

    המחלה הופכת את הגוף לרגיש יותר לזיהומים רבים אחרים, ובהם דלקת של האוזן התיכונה (אוטיטיס מדיה), דלקת של עצם המסטואיד, המצויה מאחורי האוזן וסמוכה לקרומי המוח (מסטואידיטיס), דלקת של התוספתן (אפנדיציטיס), דלקת שריר הלב, שלשולים והקאות עד התייבשות וזיהומים נוספים.

     

    הסכנה הקטלנית מכולן היא סיבוך של החצבת הקרוי SSPE - דלקת כלל-מוחית כרונית שכמעט תמיד מסתיימת במוות. הדלקת הזו פורצת בין שבע עד 13 שנים מרגע ההדבקה, לאחר שהנגיף הופך בדרך לא ברורה לאלים במיוחד, גורם להרס תאי המוח ולמוות אצל כל החולים.

     

    כיום אין כל תרופה לחצבת. אנטיביוטיקה פועלת רק נגד חיידקים, ולכן אינה משפיעה על נגיף החצבת כלל. טיפולים אנטי-ויראליים (כמו אלה המשמשים במחלות ההרפס או האיידס) נמצאו כלא יעילים. הטיפול היחיד הוא תמיכתי: עירוי נוזלים וטיפול בסיבוכי המחלה. מכאן החשיבות העיקרית במניעת המחלה הקשה.

     

    החיסון נגד חזרת, חצבת ואדמת מכונה MMR, והוא חלק מחיסוני השגרה בטיפת חלב. החיסון ניתן בהזרקה תת-עורית בשתי מנות - הראשונה בגיל שנה והשנייה בגיל 6. החיסון נמצא בטוח לחלוטין. הוא עלול לגרום לעלייה קלה של חום הגוף שישה עד 12 יום מרגע החיסון, לעיתים בליווי פריחה קלה - שנעלמת.

     

     

    מי צריך להתחסן נגד חצבת?

    • החיסון ניתן במסגרת שגרת החיסונים בישראל בגיל 12 חודשים ובכיתה א' - סך הכל שתי מנות חיסון.
    • מבוגרים שלא חלו בעבר בחצבת, ולא קיבלו שתי מנות חיסון כנגד הנגיף. החיסון ניתן בשתי מנות בהפרש של ארבעה שבועות לפחות זו מזו.
    • מי שנולדו בישראל לפני שנת 1957: נחשבים מחוסנים באופן טבעי ולכן אינם צריכים לקבל חיסון.
    • מי שנולדו בישראל בין השנים 1957 עד 1977: נחשבים למי שאינם מחוסנים או לבעלי חיסון חלקי כנגד המחלה, למרות שחלקם הגדול מחוסן באופן טבעי (באותן שנים ניתן חיסון בעולם, אולם לא בישראל). לכן לנוסעים לחו"ל מומלץ להשלים את החיסון (מנה אחת או שתי מנות, בהתאם לגיל ולמצב החיסון) על פי הנחיות משרד הבריאות.
    • מי שנולדו בישראל החל משנת 1978 ואילך: נחשבים מחוסנים ואמורים היו לקבל שתי מנות ברווח זמן של ארבעה שבועות לפחות בין המנות.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים