דיירים שמקדמים פינוי בינוי יוכלו לדעת מה מגיע להם

מה מגיע לבעלי דירות שרוצים לקדם פינוי בינוי בבניין? שרת השיכון יפעת שאשא-ביטון אישרה הסכם בן 70 עמודים שיהיה זמין באתר הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. אז על מה לחתום, ממה להיזהר, ולמה הקבלנים כועסים? מדריך.

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

מכה לבעלי הדירות בת"א: אין תוספת שטח בפרויקטים של פינוי-בינוי

תל אביב: 40% מהתחלות הבנייה הן במסגרת התחדשות עירונית

 עמדה ביעדים? תמ"א 38 בנקודת רתיחה

מה מטרת ההסכם?

מדובר על חוזה משפטי שישמש כלי בידי הדיירים. ביכולתם לבקש מהיזם לחתום על הסכם המדף, או לפחות לשאוב ממנו מידע על זכויותיהם ועל תנאים מרכזיים. יש בו מידע רב על זכויות הדיירים והוא יאפשר יותר ודאות והגינות מצד היזם.

פינוי בינוי ברמת אביב (צילום: אורי דוידוביץ')

האם הוא יגביר את מעורבות הדיירים?

מעורבותם מובטחת דרך נציגות הדיירים. ההסכם מעגן את תפקיד הנציגות ואופן מעורבותה, כולל בבחירת בעלי המקצוע (שמאי, מודד, מפקח, פוסק), זכותה לקבל עדכונים על התקדמות הביצוע, מעורבותה בתכנון וברישוי ועוד.

איך הוא יגן עליהם?

ההסכם מציע הסדרים להגנה מפני סיכונים שונים, כמו העברת הפרויקט לחברה אחרת. פעמים רבות יזם חותם עם דיירים ומתכנן "למכור" את החתימות ליזם אחר שיבצע את הפרויקט במקומו. ההסכם מציע להבטיח שהתהליך ייעשה בהסכמתם ותוך שימור האחריות של היזם הראשון. כן הוא מציע להתנות העברה כזו באיתנותו הכלכלית ובניסיונו של היזם החליפי.

שרת השיכון, יפעת שאשא ביטון

אבל הרי כל מקרה לגופו.

ההסכם מותיר גמישות בהסדרים ונועד להתוות את התנהלות הצדדים תוך שמירה על הגינות. הוא מתייחס לכל השלבים, מההתארגנות ועד הבדק שלאחר אכלוס הדירות, תוך התייחסות למכלול ההיבטים, כמו תכנון, רישוי, רישום, קניין, ליווי בנקאי, שעבוד, מסירת מידע ושקיפות.

להסתפק בהסכם?

לא. ברשות ובמשרד השיכון עמלו על ההסכם כשנה עם משרד עוה"ד הרטבי-בורנשטיין-בסון ושות' כדי להקפיד על שמירת זכויות בעלי הדירות, כולל קרן תחזוקה למימון ועד הבית, בטוחות, אפשרות יציאה מההסכם, קביעת לוחות זמנים, ומנגנונים למניעת חילוקי דעות - אבל הוא לא מהווה תחליף לייעוץ משפטי.

ולמה הקבלנים מתנגדים?

לדברי נשיא התאחדות בוני הארץ, ראול סרוגו, "היוזמה של הרשות עלולה לחסל לחלוטין פרויקטים של פינוי בינוי. הסכם המדף הזה עלול לייצר סרבנות של דיירים מתפנים. לכל פרויקט יש מאפיינים ייחודיים, ואי־אפשר לייצר הסכם אחיד שישקף את השונות בין הפרויקטים. אין תקדים לכך שהמדינה קובעת הסכם מדף ואינה מהווה צד בו. זו התערבות אגרסיבית בשוק, המנוגדת לחופש החוזים ועשויה לפגוע בתחרות".