שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    אסתר, מלכת אתיופיה: הנשים הגדולות של העדה

    המלכה יהודית שרפה כנסיות ומנזרים, מלכת שבא היא חלק מהשושלת האגזעית - והנשים הכדריות הצילו את הקהילה במאה ה-17: הכירו את המודלים הנשיים החזקים שהצילו את העם היהודי עוד לפני שידעו לאיית פמיניזם במערב, וכל ילד יוצא העדה האתיופית מכיר

    נשים חזקות שהצילו את העם היהודי היו באתיופיה עוד לפני שידעו לאיית פמיניזם במערב. מלכת שבא היא הידועה, אך המלכה יהודית מוכרת קצת פחות. היא מרדה בממלכת אקסום שדרשה מהיהודים להתנצר במאות ה-10-11 לספירה, ועם מות אביה איחדה את היהודים ויצאה למלחמה בכוחות עצמה.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>    

     

    "אני מעריץ את נשות ביתא ישראל", מכריז שי פרדו (45). הוא נשוי לנופר משה, שחקן ומפיק פסטיבל ה"סיגדאדה" בפעם השמינית ברציפות, הפסטיבל הבינלאומי שחגג את הסיגד שיחול החודש, והוקדש לנשים פורצות הדרך ביהדות אתיופיה. סיפורן הוא חלק מהמורשת היהודית של יוצאי העדה. כזו היא יהודית, שכונתה גם "מלכת האש" כי הייתה ידועה בשריפת כנסיות והמנזרים, ועל ידי אחרים כונתה "מרשעת" (ג'ודית באמהרית) - אך לאחר מות אביה אימצה דווקא את שם אמה – אסתר.

     

    קיראו עוד בערוץ היהדות : 

    מאז הבחירות אנו חיים בפחד: הימין הקיצוני הפך למפלגה השנייה הכי גדולה בגרמניה / y+

     

    לפי מקורות מביתא ישראל (שמה של קהילת יהודי אתיופיה), יהודית חיה במאות ה-10-11 לספירה, והגיעה מקרב ממלכת הגידעונים - קבוצת יהודים ששלטה בעיקר בשטחי הרי סימיין והסביבה. המלכה שהשתייכה לקהילת יהודי אתיופיה, הייתה על פי המסורת בתו של המלך גדעון.

     

    שי פרדו ב"סיגדיאדה"    ( שי פרדו)

    שי פרדו ב"סיגדיאדה"    ( שי פרדו)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    בתקופת שלטונו הכריז מלך אתיופיה שישב באקסום על מסע צלב נגד יהודי אתיופיה, באיזורים שבהם שלט גדעון. מטרתו הייתה לכבוש את שטחי ממלכת הגדעונים, ולכפות על היהודים להתנצר.

     

    יהודית שצפתה במתרחש לא יכלה להישאר אדישה. היא יצאה למרד נגד הממלכה האתיופית, וכרתה ברית עם שבטים נוספים שדוכאו בידי השליט. באמצעות כוח צבאי גדול, הנהיגה קרב גדול שבמהלכו ברח השליט מאקסום, והיא אחזה בכס במשך 40 שנה.

     

    "הגיע הזמן שילדי ישראל יראו מלכה שחומת עור"

    מלכת שבא היא דמות מוערכת נוספת באתיופיה ומחוצה לה, ואת השפעתה ניתן לראות עד היום בכנסיות אתיופיות. על פי המסורת היהודית-אתיופית, הייתה מלכת שבא חלק מהשושלת האגזעית (געז היא שפת הקודש של יהודי אתיופיה), ובתו של המלך ארגבו. שלטונה נמשך כ-31 שנים, במאה העשירית לפני הספירה, והם רואים בה יהודייה.

     

    החגיגה משנה שעברה בבימה, תל אביב  (באדיבות פסטיבל סיגדיאדה)
    בסימן העצמה(באדיבות פסטיבל סיגדיאדה)

     

    המדרשים והקבלה מאשרים כי היא הייתה דמות מרשימה ומעוררת התפעלות: "והאישה שמלכה על מצרים ועל כוש בימים ההם הייתה בקיאה ביותר בחוכמה, ומעוררת השתוממות גם משאר הבחינות", כתב עליה יוסף בן מתתיהו. מחקרים ארכיאולוגיים ראשוניים אף מצאו הוכחות המאשרות כי שלטונה הייה שווה בערכו לשלטונם של מלכים אחרים לפניה ואחריה, דבר יוצא דופן כשלעצמו.

     

    פרדו מכריז כי "הגיע הזמן שילדי ישראל יראו מלכת שבא שחומת עור". זאת, כנראה, נוכח הביקורות שהושמעו על ידי אקטיביסטים אתיופים, כשנודע שהשחקנית רינת גבאי תגלם את מלכת שבא בהפקה פרטית שיזמה עם בעלה לקראת חנוכה. שי פרדו מצא פיתרון בדמות השחקנית אושרת מסלה, שחקנית וזמרת שיזמה הצגה משלה ובה היא מגלמת את מלכת שבא.  

     

    "ציניקנים קוראים לזה שוביניזם"

    "בזכות הנשים הללו אני רואה עצמי כפמיניסט, אבל הכול מתחיל מאמא", משתף פרדו. לדבריו, המטרה שבגינה החליט לצאת בפסטיבל הוא להפריך דעות קדומות וסטיגמות, ובאמצעות הסיפורים להנכיח את ההיסטוריה היהודית האתיופית בישראל.

     

    החגיגה משנה שעברה בבימה, תל אביב  (באדיבות פסטיבל סיגדיאדה)
    שי פרדו(באדיבות פסטיבל סיגדיאדה)

     

    "באתיופיה האישה הייתה שוטפת את הרגליים של בעלה כשהיה נכנס לבית", הוא מספר. "זה היה אקט של  אכפתיות ודאגה מצדה. אנשים שלא הבינו את הדינמיקה הזו או ציניקנים לקחו את זה למקום משפיל ושוביניסטי, מבלי להבין שאותו גבר חרש את השדה יחף בארבע לפנות בוקר, שותת דם ומלא בקוצים. אני כמובן מתנגד בעבר, בהווה או בעתיד לכפייה של האקט הזה".  

     

    פרדו מזכיר מנגד את מנהג ה"מרגם" הפחות מוכר: "לנשים אחרי לידה אסור להזיז אצבע, כי היה ברור שהגוף עייף. היולדת הייתה יושבת בביתן מרוחק שבנוי רק בשבילה, והנשים סביבה היו מטפלות בוולד, מאכילות אותה ומספקות לה שהות נעימה. במקביל, בן הזוג של אותה אישה היה צריך לדאוג לתחזוקת הבית".

     

    לאחר המאה ה-17, כשיהודי אתיופיה נושלו מאדמותיהם והופקעו מזכויותיהם, נשות אתיופיה היו עובדות ככדריות שהכינו קישוטים לכנסיות. זה היה נחשב מקצוע בזוי ונמוך, אבל הנשים הללו החזיקו את הקהילה והיצירות שלהן משכו תיירים מכל העולם. העיסוק הזה שהיה מעורב באש הדביק לקהילה את כינוי הגנאי "פלשה" ("זרות") וגם "בודה" (שדים) - כי חשבו שהן עוסקות במאגיה. סיפורי גבורה שהועברו בעל-פה וממצאים היסטוריים מלמדים כי בתקופת השלטון הקומוניסטי השתתפו נשים אתיופיות בתפקידי לחימה שונים, עסקו בכדרות וסייעו לכלכלה של הקהילה היהודית.

     

    "לא רוצה לשבור את הכלים"

    פרדו שמגיע משושלת קסים מכובדת, זוכר כילד איך באתיופיה היו מתאספים כל היהודים לכפר אמבובר לרגל החג. "חיכיתי לזה כל שנה, קראו לי 'ילד הסיגד'", הוא צוחק. "היו ממני ציפיות להמשיך את השושלת, אבל הלכתי לכיוון אחר".

     

    המשחק והתיאטרון משכו את פרדו מגיל צעיר. "גילמתי כל מיני דמויות, בעיקר אירופיות, ותמיד הרגשתי בדידות עצומה", הוא מספר. "לא היה שום עיסוק בתרבות, בצבע ובתרבות. גם בקהל לא היו שחומי עור. הגשמתי את החלומות שלי כיוצר, אבל הטעמים והריחות מהמקום שהגעתי ממנו היו נעדרים לגמרי. שאלתי איפה אנחנו בכל הסיפור". לפרדו אמרו ש"הזמן יעשה את שלו", אך הוא הבין ש"אם זה לא יעשה - זה לא יקרה".

     

    פרדו אינו כועס על אף אחד. "אני חושב שהרבה יותר קשה להגיד: בואו להכיר את התרבות שלי, מאשר להחליט לשבור את הכלים. אני פועל רק מאמונה ומגאווה, ויודע שאת מה שאני עושה - אני עושה בשביל הדורות הבאים".

     

    לפני שהחל בהקמת הפסטיבל, פנה אל הקסים וביקש את ברכתם. "קיבלתי המון ביקורת על זה שהחג שמח מדי ופסטיבלי. לא הרבה ידעו שאין סיכוי שהייתי מתחיל את כל הרעיון אם לא הייתי מקבל את הברכה של הקסים. לכן חשוב לנו מאוד שהפסטיבל יהיה שומר שבת".

    פורסם לראשונה 11/11/2019 11:48

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים