במקרה של אזעקה: כך תתגברו על החרדה
מהבוקר ישראל נמצאת תחת מתקפת טילים, הלימודים בוטלו בחצי מהמדינה, והילדים והמבוגרים שבבית נמצאים בחרדה הולכת וגוברת. פסיכיאטר מסביר מה ניתן לעשות כדי לנסות ולהמעיט את החרדה
בעקבות אירועי היום (ג'), ד"ר גדי לובין, מנהל המרכז הירושלמי לבריאות הנפש 'איתנים-כפר שאול', לשעבר ראש אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות, מביא המלצות להתמודדות עם מצבי חרדה.
צפו בהמלצות של משרד הבריאות:
"לנסות לשמור על השיגרה"
1. חווית החרדה נדמית לא אחת לתחושת בדידות: לכן מומלץ לחדד ולהדגיש את תחושת השייכות, לתמוך באדם החרד ולהיות יחד איתו. כדי לפוגג עבורו את התחושה של "אני לבד עם זה", צריך ליצור עמו קשר באמצעות הורה או מדריך, לשוחח עמו ולהעביר מסר שיגרום לו להרגיש "אתה לא לבד".
2. עידוד לפעילות: במקום חוויה של חוסר אונים, בטלה או היצמדות לטלוויזיה, כדאי לחשוב על פעילות אחרת שמשמרת חוויה של מסוגלות ורצון לפעולה. פעילות יכולה להיות כל דבר העולה על רוחכם: החל במשחק, קריאת ספר, פעילות ספורטיבית וכדומה.
3. 'הפעלה מחשבתית': כדי להוריד את רמות המתח מאדם שנמצא בהצפה רגשית ומלא בחרדה, כדאי ליצור עימו קשר ולבקש ממנו להפעיל את המחשבה בתחומים אחרים: לשאול שאלות בתחומים המעניינים אותו, לייצר איתו רצף שיחה, לווא דווקא בעקבות האירועים של ה'כאן ועכשיו', אלא בנושאים אחרים. אין נוסחה אחת לנושאי השיחה, אם אתם מסייעים לאדם שיש לכם איתו היכרות קודמת, שאלו אותו על דברים שמעניינים אותו.
4. לשמר רצף ושגרת חיים ככל הניתן: חשוב לא להתייחס לאירוע הביטחוני כאל כזה שקוטע את רצף החיים ולשמר את הפעילות השגרתית ככל הניתן. קצב והיקף ההתעדכנות השוטפת למשל מכלי התקשורת, צריך להיעשות במידה כדי לא להגביר את החרדה. מומלץ לא להיכנע ל'רפלקס הטבעי' שלנו להיצמד לטלוויזיה שעות ארוכות ולא לעשות שום דבר מעבר לכך. השתדלו לגוון את מרחב העיסוק והחשיבה ככל היותר, לא לצמצם אותו ולהפוך אותו לממוקד.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
