שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    תור בכניסה לבר: יצאנו לבדוק מה מתרחש בחיי הלילה של גבעתיים

    "בתל אביב צריך להתאמץ, בגבעתיים זה יותר נחמד": גררנו את רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים, לערב פרוע בברים בעיר, בשביל להבין האם חיי לילה זה משהו שבאמת קורה שם, האם יש חתיכים וחתיכות ומה מדיניות העירייה בנוגע לעישון סמים קלים? בבוקר כבר לא זכרנו כלום

    כשביקשו ממני לסקר את חיי הלילה של גבעתיים, יחד עם רן קוניק, ראש העיר שלה, חשבתי שעובדים עלי, כי מי ירצה לבלות בעיר הקטנה שצמודה לתל אביב, אם אפשר כמעט באותו מאמץ - לחגוג בעיר ללא הפסקה.

     

    בשעה 21:30 התחלנו לחפש חנייה ברחובות הקטנים שצמודים לרחוב הראשי של העיר. באופן מפתיע ובניגוד לחווייה התל אביבית הממוצעת - מצאנו חנייה תוך כמה דקות. בכניסה לבר השכונתי "זוט" ברחוב כצנלסון 67 חיכתה לנו הפתעה נוספת – תור ארוך של בליינים עם קוקטיילים ביד – עומדים, מעשנים, יושבים על הספסלים הציבוריים ומחכים להוראות המארחת.

    חיי הלילה של גבעתיים (צילום: אסף קמר)
    חיי הלילה של גבעתיים: זה קורה ועוד איך(צילום: אסף קמר)
     

    חני לטוצי, המארחת החיננית של ה"זוט" דיווחה לנו בגאווה כי יש ברשימת ההמתנה יותר מעשרים אנשים. אחת הבנות שהמתינה בתור הארוך הזה היא מיכל גנז, תושבת גבעתיים, שהסבירה לנו מדוע היא מעדיפה לעמוד בתור לבר בגבעתיים ולא בתל אביב: "בגלל שאני גרה בגבעתיים אני יכולה ללכת ברגל, אני יכולה לשתות ואני לא צריכה לקחת מונית. האנשים פה מגניבים, זאת אחלה עיר".

     

    הפתעה נוספת בתור לבר הייתה לגלות תושבים מתל אביב שהגיעו במיוחד לגבעתיים כדי לבלות בה. הבליין יוגב קידר, תושב תל אביב הסביר את המהלך התמוה: "כל החברים שלי גרים פה, אני גדלתי כאן ואני מחובר לשורשים שלי".

     

    אבל מסתבר שקידר לא לבד - גם שני והבה תושבת תל אביב שדפקה דרינקים בבילוי משותף עם החברות הטובות, באה במיוחד מהעיר הגדולה כדי לבלות בגבעתיים: "יש לנו חברות טובות שגרות כאן ואמרנו שנעשה הפסקה מתל אביב. האווירה כאן לא רשמית".

    חיי הלילה של גבעתיים (צילום: אסף קמר)
    תל אביב כבר משעממת. בר בגבעתיים(צילום: אסף קמר)
     

    הדייט הרשמי שלי עם ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, מתחיל ברגל ימין - שולחן VIP, שוט של וויסקי וכוס גדולה של בירה. "גבעתיים הפכה להיות עיר הבילויים של גוש דן", מתגאה באוזני קוניק. "תל אביב זה נחמד, עיר קטנה לידנו. אנחנו לא מפריעים לבעלי העסקים ולסצנת הבילויים של גבעתיים, אנחנו מאשרים פתיחה עד השעות המאוחרות, ולמרות שזה מפריע למעבר, אנחנו מאשרים הוצאת שולחנות וכיסאות על המדרכה, כמו במקומות הכי טובים באירופה".

     

    ריח של מריחואנה

    האווירה של השולחנות ברחוב נעימה, ומזכירה קצת את שכונת פלורנטין - רק בלי ריח הביוב והג'וקים. ראש העיר מצהיר שהוא שלא שותה הרבה ומעדיף לשתות בירה. מסביב יש אווירה סוערת ונעימה של פנויים - פנויות, יציאה לצייד ומבטים חודרים לכל הכיוונים.

     

    אבל לי, קשה להתעלם מהריח החזק של המריחואנה שממלא את השולחנות ועוטף את הרחובות של גבעתיים - ממש כמו בתל אביב. אנחנו שואלים את ראש העיר על המדיניות של עיריית גבעתיים לגבי השימוש בסמים קלים: "האמת שאין לנו מדיניות כזאת, זה לא נשמע לי כל כך טוב. מה שמותר על פי חוק, עם ריח, בלי ריח. שיהיה לחבר'ה לבריאות, הם אנשים גדולים".

     

    שעה עשר וחצי בלילה וגם ב"רספשן בר", ברחוב ויצמן 29, הממוקם במרחק הליכה קצר מהבר הקודם, יש תור ארוך של בליינים שנאבק להשיג שולחן. מאור בלק, הברמן המוכר של המקום, מבטיח לנו להכין קוקטייל קלאסי של גבעתיים שנקרא "פרוטה לורס" - קוקטייל שמורכב מקוקוס מידורי, רענן, פירותי וקיצי. אנחנו משתכנעים.

    חיי הלילה של גבעתיים (צילום: אסף קמר)
    ידעתם שגבעתיים היא בירת הקוקטיילים?(צילום: אסף קמר)
     

    מסתבר שגבעתיים היא בירת הקוקטיילים של ישראל: הבר השכונתי מציע עשרות סוגים שונים של משקאות מתקתקים בכוסות מוזרות כמו: קוקטייל "פיב סטאר", שנראה לי כי הוא הקוקטייל הכי כבד בעולם - הוא מוגש בכוס ענקית בצורת ראש של בובה עם שפם וגבעולי סלרי שמציצים ממנה כמו מעציץ, והוא ממש כבד. קשה להחזיק אותו ביד אחת. מדובר במשקולת שעשויה מאלכוהול וצריך שיתוף פעולה של שולחן כדי לסיים אותו.

     

    לשאלה הקריטית: האם יש חתיכים וחתיכות בגבעתיים? הדעות בשולחנות היו חלוקות. חלק מהבנות טענו שכן והצביעו בחשאי על חבורות של גברים שסיימו את חדר הכושר ופתחו שולחן וצחוקים ואחרות טענו בזלזול כי חלק מהגברים שבאים לכאן הם בזוגיות וגרים בסמוך והם קופצים לאפטר קצר של אלכוהול - עם הכלב.

     

    השעה כבר 23:30 בלילה, צוות הצילום שיכור למחצה. אנחנו מתקדמים באיטיות, מתנדנדים בהליכה על המדרכה לעבר הבר השכונתי "מרלן" שנמצא ברחוב רמב"ם 30. גם המקום הזה עמוס בבליינים שיכורים ששרים ורוקדים כמו בטברנה יוונית. באופן מפתיע, ובניגוד לתדמית האשכנזית האליטיסטית של גבעתיים, המוזיקה כאן יותר מתאימה לחמארה ביפו. אחד השותפים בבר, עומר אלכסנדרוביץ, מסביר על הזווית הייחודית של המקום: "מרלן זה בר שכונתי, אותנטי, עם מוזיקה של פעם: זהר ארגוב והמון יוונית. תל אביב כבר משעממת".

     

    אחת השאלות שמטרידות אותנו היא סגנון הלבוש של הבליינים בגבעתיים. חלק מהנוכחים השקיעו באאוטפיט אופנתי, ואילו אחרים - נראים כאילו יצאו הרגע מהמיטה ובאו לבלות בפיג'מה.

     

    הבליינית תושבת גבעתיים, ירדן סטמפו, שיושבת על דרינק מפנק עם חברה טובה, מסבירה כי "אם היינו יוצאות לת"א עכשיו, רב הסיכויים שהיינו לבושות אחרת". בליינית אחרת טוענת כי דווקא בגבעתיים שווה להשקיע בלבוש: "בתל אביב כולן אופנתיות וכולן יפות, כאן, באווירה שכונתית, קל מאוד לבלוט וזה הכי כייף. לכן אני אוהבת לדפוק הופעה גם כשאני יורדת לדריק קטן מתחת לבית".

     

    שעה אחרי חצות, שיכורים ומפורקים מהבילוי המפתיע והמרענן, אנחנו צועדים בזיגזג לכיוון הרכב. הנהג התורן, שלא שתה כמובן, דוחף אותנו לתוך המכונית וחוגר לנו את חגורות הבטיחות. גבעתיים הייתה כייפית ובטוח שעוד נחזור לבלות בה. ומזל שהיו צילומי וידאו כי בבוקר לא זכרנו כלום.

     

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אסף קמר
    חיי הלילה של גבעתיים: יצאנו לסיבוב ברים עם ראש העיר
    צילום: אסף קמר
    מומלצים