שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    תנאי הכרחי לרגיעה: לנצח את העוני בעזה

    אף אחד לא רוצה להיות בעל הבית בעזה, חבל ארץ עני ומוזנח, אבל בלי שיקומה הכלכלי, מעגל האש לא ייפסק. וגם: האגודה להלוואות ללא ריבית בדרך להיות גם הבנק החברתי הראשון; ואת מחצית החשמל בארץ צריך ואפשר לייצר משמש ומרוח

    רצועת עזה היא מקום עני מאוד, ויכולתה הצבאית ענייה מאוד. התוצר של עזה כולה מגיע בקושי ל-2.5 מיליארד דולר. התוצר של ישראל עולה על 400 מיליארד דולר. התוצר של עזה הוא, אם כן, 0.6% מהתוצר של ישראל.

     

    הטעויות של הממשלה בטיפול בעסקים בדרום: שמיכת ההגנה מלאה חורים

    אל תשכחו את הגירעון הנוכחי והגירעון שבדרך בגלל סבב הלחימה

    שטייניץ החליט: חברת החשמל תסגור את התחנות הפחמיות ב-2025

     

    >> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

     

    תקציב הביטחון של ישראל גבוה מ-20 מיליארד דולר בשנה. ישראל מוציאה על ביטחון ביום אחד יותר ממה שחמאס והג'יהאד ביחד מוצאים בשנה. ליתר דיוק, מה שהוציאו בעבר: בשנים אחרונות, בעקבות נעילת הגבול עם מצרים, אטימת המנהרות והרס שיטתי של נתיבי הברחות הנשק והכסף, נמצאים חמאס והג'יהאד בלחץ כספי קיצוני. משאביהם מידלדלים במהירות, בייחוד אלה של הג'יהאד.

    בעקבות ההסלמה וירי הרקטות מעזה: פגיעה בבית שדרות (צילום: AP)
    בית שנפגע בשדרות, בסבב הלחימה האחרון(צילום: AP)

    קל להמעיט ביכולותו הצבאית של יריב, וקל עוד יותר גם להפריז בה. ההפרזה המקובלת במקומותינו היא ספירת מספר הרקטות הנמצאות במחסנים של ארגוני הטרור. מאות, אלפים ועכשיו רבבות רבות. גם אם הספירה נכונה, על מה היא מלמדת? לא על פוטנציאל להרוס את ישראל. האם יש לג'יהאד האיסלאמי חיל אוויר, חיל שריון, חיל טכנולוגיה, חיל ים? האם יש לו מרכזי פיקוד ומבקרה משולבים ומתקדמים? אין לו ולא יהיו לו. הוא כבר לא עכבר ששאג, הוא יתוש שמנסה לשאוג.

     

    זו חבורה של נערים מובטלים שגדלו והפכו לחיילים ללא הכשרה מתאימה, ללא ידע מתאים, מתהדרים במדים חדשים ומנפנפים ברובים מיושנים. ומה שיותר חשוב: הזרועות הצבאיות של ארגונים אלה מתפקדות בחבל ארץ מהמוזנחים, המוחלשים והעניים במרחב המזרח-תיכוני. באזור שבו אספקה רצופה של מים וחשמל ארבע-חמש שעות ביום נחשבת להישג. באזור שבו 66% מכוח העבודה מובטל ו-45% מהאוכלוסייה חיים מהכנסה הנמוכה מקו העוני. לא קו העוני הישראלי - קו העוני של המדינות המתפתחות, 5.5 דולר ליום (במונחים של כוח קנייה).

     

    "חצי מדינה שותקה בגלל החשש מהרקטות של הג'יהאד", זעקו אצלנו הכותרות. כותרות לחוד, עובדות לחוד. הנזק למשק כולו מכמה שעות של עיכוב בהתחלת עבודה במרחב של עד 80 קילומטר מגבול עזה זניח; הבה ניזכר כי הנזק הכלכלי של מבצע צוק איתן שנמשך שבעה שבועות נאמד ב-0.3% עד 0.5% מהתוצר המקומי של ישראל. סדר גודל של טעות סטטיסטית.

     

    לא מחסור באמצעים ויכולת צבאית גורמים לכך שממשלות ישראל לא מחסלות את שלטון חמאס בעזה. השיקול אסטרטגי קר: ישראל חוששת שהפלת חמאס תחייב אותה להשתלט מחדש על רצועת עזה, להיות שוב כובשת ובעלת בית באזור הנורא הזה. זו אופציה מעוררת צמרמורת. קבלת אחריות שלטונית-אזרחית-צבאית על רצועת עזה תעלה לישראל במיליארדי דולרים רבים. מהלך בלתי אפשרי. המצב בעזה כה ירוד, שאפילו הרשות הפלסטינית נסוגה משאיפתה להיות ממשל לגיטימי יחיד בה. האתגרים כבדים מדי בעבורה.

     

    נותר אפוא להשלים עם הקיים ולנהל את העימות מול חמאס והג'יהאד במינימום נזקים לנו - וגם בהימנעות מגרימת נזקים כבדים מדי להם. להשלים, פירושו קודם כל להשקיע בחיזוק הכלכלי של היישובים בעוטף עזה. הם חיים בצל הרקטות והשריפות, פועל יוצא ממדיניות ההבלגה וההשלמה. יחס הממשלה הנוכחית אליהם הוא סקנדל לאומי. הטענה שנגמר התקציב, לא מחזיקה מים. דווקא בגלל ההאטה המסתמנת במשק מותר למשרד האוצר להגדיל תקציבים ולהרחיב את הגירעון ללא חשש מלחץ אינפלציוני. איפה האינפלציה ואיפה אנחנו.

     

    להשלים, פירושו גם לאפשר תהליכי שיקום כלכלי בעזה, בעיקר ביוזמה ובחסות בינלאומית. שגשוג לא צפוי שם, אבל חיים (קצת) יותר נורמליים אפשריים. סקרים מקומיים מראים כי הרוב המכריע של העזתים מאס בהתגרויות חסרות התכלית בישראל ומעוניין בהפסקת האלימות. הם רוצים לחיות כמו בני אדם.

     

    מינימום של תקווה כלכלית ברצועת עזה הוא תנאי בל יעבור, תנאי הכרחי לרגיעה בעימות ומפנה לטובה. מהפרספקטיבה של השבוע שחלף, מפנה לטובה אמנם לא נראה באופק, אבל האופק עשוי להשתנות במהירות.

      

    צפו: בעלי עסקים שמפסידים כסף בכל סבב תקיפה    (צילום: ירון ברנר)

    צפו: בעלי עסקים שמפסידים כסף בכל סבב תקיפה    (צילום: ירון ברנר)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    הלוואות משנות חיים

    לפני שנים אחדות סיפרתי כאן על האגודה למתן הלוואות ללא ריבית. האגודה גייסה כספים מתרומות והלוותה אותן ל"אוכלוסיות שמתקשות להשיג אשראי בתנאים הוגנים או בכלל ללא ריבית", לתקופה יחסית ממושכת. האגודה גדלה, הרחיבה את קשת התורמים והלווים והפכה, לדברי מייסדיה ומנהליה, לארגון הגדול בעולם למתן אשראי חברתי ללא ריבית. ב-22 שנות פעילותה נתנה הלוואות ללא ריבית ל-62 אלף משפחות בסכום כולל של 1.3 מיליארד שקל. מצידו השני של המאזן צברה האגודה הון של 200 מיליון שקל, כולו תרומות מ-2,000 תורמים.

     

    בינתיים השתנו הדברים בנוף הפיננסי הישראלי וגם במבנה האגודה והקרנות שלה; אשתקד המירה את שמה ל"עוגן", שהוא "ארגון פיננסי חברתי ללא כוונת רווח". שתי זרועות-קרנות לו, קרן (נמשכת) להלוואות האישיות ללא ריבית, וקרן חדשה להלוואות מוגדלות לעסקים קטנים ולעמותות בריבית נמוכה מאוד. כפסע מפריד בינה ובין בנק חברתי ישראלי ראשון. בנק שינפיק ניירות ערך ויקבל פיקדונות מהציבור - ויעמיד אשראי זול ללקוחותיו: בעלי עסקים קטנים, עמותות מהמגזר השלישי וזוגות צעירים הזקוקים להשלמה למשכנתה. "המשקיעים", אומר מנכ"ל עוגן שגיא בלשה, "יקבלו תשואה צנועה אבל בטוחה, הלווים יקבלו כסף זול וזמין, אך לשימושים מפוקחים".

     

    ההסתמכות על תרומות בלבד הגבילה את סכום האשראי שהאגודה יכלה לתת. לעומת זאת הסטטוס של "נותן אשראי מובהק", אותו מקווה עוגן לקבל מרשות שוק ההון בתוך זמן קצר, יפתח לה אופציות פיננסיות בהיקפים אחרים לגמרי. עוגן חותרת לקבל עשרות פיקדונות מבעלי הון בשווי כספי כולל של 2 מיליארד שקל, פיקדונות שיסתפקו בריבית קרובה לאפס אך בטוחה (רק 0.7% מסך האשראי שנותנת האגודה להלוואות ללא ריבית לא נפרעו; זהו שיעור חדלות פירעון נמוך ביותר). מבחינת המשקיעים, אומר היו"ר אופיר עוזרי, "זו תהיה השקעה עם השפעה חברתית וכמעט חסרת סיכון".

     

    מה מניע אתכם לעבור מגיוס תרומות לגיוס משקיעים?

    בלשה: "עמדנו לפני השאלה מה חשוב יותר לציבור שאנחנו רוצים להקל עליו - שיעור הריבית או הנגישות לאשראי. בדקנו וגילינו שעצם האפשרות להשיג הלוואה הרבה יותר חשובה מריבית שנתית של עד אחוז אחד".

     

    איפה עומדת השאיפה שלכם להפוך לבנק? תקועה בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל?

    בלשה: "אנחנו בהחלט רוצים להיות הבנק החברתי הישראלי הראשון. היחידה להקמת בנקים חדשים בפיקוח על הבנקים מסייעת לנו לקבל את הרישוי. הבעיה שטרם נפתרה קשורה למבנה השליטה הייחודי שלנו: אנחנו מבקשים להפעיל בנק שהבעלים שלו יהיה אגודה שלא למטרות רווח. בינתיים מחפשים מוצא יצירתי מהפלונטר".

     

    והבנקים המסחריים? שמים לכם רגליים?

    בלשה: "הם לא מתלהבים מהנוכחות שלנו, בלשון המעטה. נכון לעכשיו, כשהריבית נמוכה מאוד, בנק חברתי ללא מטרת רווח לא מתחרה בהם ולא מסכן אותם. אבל אם וכאשר הריבית תתחיל לעלות, מחיר הכסף יתחיל לעלות, היתרון והחשיבות של הבנק שלנו יעלו. יפנו אלינו הקבוצות החברתיות שבאופן מסורתי נפגעות ראשונות מעליית הריבית. הבנקים לא מתעלמים בכך".

    מנכ
    מנכ"ל עוגן שגיא בלשה, והיו"ר אופיר עוזרי. "הבנקים המסחריים לא מתלהבים מהנוכחות שלנו"(צילום: נתן וייל)

    השירותים שנותן וייתן עוגן למקבלי האשראי חשובים לא פחות מהכסף: ליווי של יועצים, כלכלנים, רואי חשבון, מנהלים של תאגידים גדולים ועוד. "לווי פרטני ועמוק", אומר היו"ר אופיר עוזרי.

     

    גם ערביי ירושלים יוכלו לקבל מכם אשראי?

    עוזרי: "כל המחזיק בתעודת זהות כחולה זכאי ליהנות מהאשראי והליווי שלנו. לא בודקים מהם הדת והלאום שלו. אנחנו כן מתכוונים לייסד קרן מיוחדת לעסקים קטנים במזרח ירושלים וליזמי הייטק מהמגזר הערבי. הם מופלים לרעה".

     

    שיעור ההצלחה של הלוואות ללא ריבית גבוה מאוד. 90% מהעסקים שנעזרו בהלוואות אלה, אומר עוזרי, ממשיכים לתפקד. לרשותם עומדים כ-500 מנטורים, מדריכי ניהול מקהיליית עסקים. כולם, גם חברי הדירקטוריון, פועלים בהתנדבות.

     

    ליוזמי עוגן יש תוכניות לפלטפורמות סיוע חדשות לאזרחים על סף גלישה לעוני ולשיתופי פעולה עם הסוכנות ועם הממשלה, אך האחרונה  - כממשלת מעבר  - משותקת בשל הוראות החשב הכללי. בלשה: "הלוואה יכולה לבנות אנשים או להרוס אותם. יכולה לדרדר יחידים ועסקים לבור, או לשמש מנוף לחילוץ ממנו. המטרה שלנו היא לספק רק אשראי מהסוג השני. זהו טעם הקיום שלנו".

     

    מתן הלוואות משנות חיים. כך הם רואים את המשימה שלהם.

     

    עם הפנים אל השמש

    שר האנרגיה, יובל שטייניץ, מתכנן לסגור את תחנות החשמל המופעלות על פחם עד אמצע העשור הקרוב. מה יחליף אותו ב-2025? גז טבעי כמובן. בתום המהלך, לפחות 85% מהחשמל בארץ ייוצר מגז טבעי, 10% מאנרגיה מתחדשת והשאר ממקורות מזדמנים. כיום מספקים מקורות מתחדשים בין 4% ל-5% מצריכת האנרגיה ו-7.5% מייצור החשמל.

     

    בחמש השנים שחלפו כבר ירד זיהום האוויר מייצור חשמל בארץ. החלפת פחם בגז טבעי בייצור חשמל תקטין במחצית את פליטת גזי החממה לאטמוספירה ובשיעור אף יותר גבוה את זיהום האוויר שהישראלים נושמים. זה חשוב, בריא, ירוק  - ולא מספיק. אל לנו להיות שבויים בתפיסה ולפיה ייצור אנרגיה מגז טבעי הוא חזות הכל. כלכלני אנרגיה ואקלים סבורים שישראל צריכה ויכולה להגיע למצב אידאלי שבו מחצית צריכת החשמל תסופק מתחנות מופעלות בגז טבעי והמחצית השנייה מתחנות המופעלות על ידי שמש ורוח  - משאבים שאינם נגמרים ולפיכך קרויים "מתחדשים".

    יובל שטייניץ באולפן ynet (צילום: עידן ארבל)
    שר האנרגיה, יובל שטייניץ. יובל שטייניץ. הרוח לא נגמרת(צילום: עידן ארבל)

    ישראל הייתה בעבר הרחוק מחלוצות השימוש באנרגיית השמש, ברמה תעשייתית וברמה של משקי בית: הרגולציה בשנות ה-70 גרמה לכך שכל בית משותף חדש חויב להציב דודי שמש או פאנלים לחימום מים על גגותיו. זה עבד - עד שהחלה הבנייה לגובה של מגדלי המגורים והמשרדים. מסיבות שונות (אספתי תריסר סיבות כאלה), המגדלים פטורים מחובת החימום הסולרי, וככל שמספרם עולה כך יורד הנתח של האנרגיה הסולרית בצריכת האנרגיה של דיירי השיכונים.

     

    הניחוח המשכר של הגז הטבעי סיחרר את היזמים והרדים אותם. כעת הם מתחילים להתעורר ומגלים שייצור חשמל מהשמש באמצעות שיטות חדשניות זול יותר - במידה רבה מאוד  - מייצורו מנפט, פחם ואפילו גז טבעי. המהפכים הטכנולוגיים והמחקר והפיתוח הוזילו את ייצור החשמל הסולרי ב-90%-93% בעשור שחלף, מכ-400 דולר למגה-ואט חשמל לשעה ל-40 דולר. במכרזים האחרונים של רשות החשמל נקבע מחיר של 15 אגורות לקילוואט לשעה לעומת 2 שקלים לפני עשור. פחות מעלות הפקת חשמל מגז טבעי. בכך נעלם כליל הצורך בסבסוד הענף, אומר גורם מוביל בתחום. "אנחנו יודעים לבנות ולתפעל תחנות סולריות מודרניות מטעמים עסקיים בלבד, עם רווח רב-שנתי נאה. אנחנו מייצרים חשמל בזול", הוא מדגיש.

     

    הקרקע הדרושה להצבת פאנלים (פוטו-וולטאיים) הלוכדים את אנרגיית השמש והופכים אותה באמצעות סיליקון, לאנרגיה חשמלית נמצאת בדרום הארץ בשפע רב, מה שלוחץ את מחירי ההפקה כלפי מטה. נכון שהמחיר הנמוך הזה משקף רק חלקית את עלות ההתאמה המיוחדת של מערכות להולכה ואגירה של חשמל, שהרי השמש לא מאירה בלילות. ובכל זאת, הוא מבשר על מהפכה בתחשיב של עלות מול תועלת בייצור אנרגיה ברמה הלאומית והבינלאומית.

     

    95% מהתוספת לקיבולת ייצור החשמל במדינות האיחוד הארופי בעשור הבא יתבססו על אנרגיה משמש ורוח. הרבה רוח: ההתפתחות בתחום אנרגיית הרוח לא פחות מואצת מאנרגיית השמש. עם יתרון אחד מובהק לרוח: החשמל ממנו עוד יותר זול. וחיסרון אחד: המגבלות על הצבת טורבינות רוח מחמירות במיוחד. חברת האנרגיה הישראלית המצליחה אנלייט (enlight) מתמודדת תשע שנים עם מחסומים ביורוקרטיים וביטחוניים בהצבת חוות רוח לייצור חשמל ברמת הגולן (רוח בראשית) - אחרי שהגיעה להסכם עם רשות הטבע והגנים להגנה מרבית על העופות הדורסים העוברים במקום. תחנה זו יכלה לספק חשמל במחיר מצחיק ל-60 אלף משקי בית בצפון.

     

    בישראל, מתברר, לא חסרות רוחות חזקות. אנלייט, כוכבת הבורסה השנה, היא חברה ישראלית שהקימו יוצאי חברות טכנולוגיה ללא גרעין שליטה. שוויה קרוב לשלושה מיליארד שקל. היא יוזמת, מחזיקה ומנהלת פרויקטים של אנרגיית שמש ורוח על פני תבל בשמונה מיליארד שקל. מניותיה מוחזקות על ידי משקיעים מוסדיים: בעבור קרנות פנסיה וקופות גמל השקעה באנרגיה מתחדשת היא אפיק תפור לצרכיהן. השקעה לטווח ארוך, ברמת סיכון נמוכה ותשואה נאה, אפילו דו-ספרתית.

     

    חוות הפאנלים הסולריים שהקימה אנלייט בעוטף עזה מספקת גם חשמל לפלסטינים ברצועה. אנלייט אינה לבדה: בישראל כולה הוקמו בשנים אחרונות כ-25 שדות גדולים יחסית להפקת אנרגיה סולרית ועוד מאות (!) שדות קטנים.

     

    בשבועות שחלפו כתבתי כאן לא מעט בזכות השימוש במס פחמן כמפתח למיתון משבר האקלים. קוראים רבים הזדעקו: למה אינך מתייחס לאנרגיה מתחדשת, שאלו. הם צדקו. לא הבהרתי די הצורך כי מס פחמן - מס גבוה על מרכיב גז החממה פחמן בייצור אנרגיה - נועד לזרז ואפילו לאכוף על כלכלות מפותחות ומתפתחות לעבור מייצור חשמל ממאובנים כמו פחם, נפט וגז טבעי להפקתו משמש, רוח, חום טבעי וגרעין. גם ובייחוד בארץ. ארץ השמש הנצחית.

     

    לטיפולך, שטייניץ.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים