שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    בזכות רכישות כלי רכב: הצמיחה במשק טיפסה ב-4.1%

    ההתאוששות ברכישת כלי רכב לאחר המיסוי שנכנס לתוקף ברבעון השני והזינוק בהוצאות הממשלה סידרו למשק צמיחה חלומית ברבעון השלישי של 2019. החדשות הרעות: היצוא, ההשקעות ושאר הצריכה - התרסקו

    צמיחה של 4.1% ברבעון השלישי של 2019: ההתאוששות ברכישת כלי רכב והזינוק בתקציב המדינה סידרו למשק הישראלי צמיחה חלומית ברבעון השלישי של 2019, אך התמונה שעולה מהנתונים דווקא מטרידה - כאשר המנועים העיקריים של המשק, כמו ההשקעות, היצוא, והצמיחה שלא כוללת מכוניות - התרסקו.

     

    >> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

     

    למ"ס: העלייה בתמ"ג ברבעון השני של 2019 - נותרה 1%

    האטה חריפה בצמיחה של המשק ברבעון השני של 2019

    הצמיחה הגרועה היא לא רק בגלל הצניחה ברכישת מכוניות

     

    לפי נתונים שפרסמה היום (א') הלמ"ס, התוצר המקומי הגולמי (התמ"ג), עלה ברבעון השלישי של שנת 2019 ב-4.1% (במחירים קבועים ולאחר ניכוי השפעת העונתיות), זאת לאחר צמיחה של 0.8% ברבעון השני ועלייה של 4.5% ברבעון הראשון של 2019. לפיכך, התמ"ג לנפש התאושש אף הוא ועלה ברבעון השלישי ב-2.1%, לאחר ירידה של 0.9% ברבעון השני ועלייה של 2.7% ברבעון הראשון של שנת 2019.

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    גם ברבעון השלישי של 2019, כמו ברבעונים שקדמו לו השנה, הסיפור מתרכז בפרמטר אחד שמאוד משפיע על הצמיחה: רכישת כלי רכב. מעבר לצמיחה, סעיף זה משפיע באופן דרמטי גם על ההשקעות במשק (רכישות של רכבים על ידי חברות ליסינג נחשבות כהשקעה). שני המרכיבים האלו משפיעים מאוד על הצמיחה של המשק כולו - שכאמור התאוששה והסתכמה ביותר מ-4% - וגם על הצמיחה של התמ"ג העסקי שצמח ב-5%.

     

    רכישת כלי רכב - פרמטר מרכזי בנתוני הצמיחה

    לפי נתוני הלמ"ס, ההוצאה לרכישת כלי רכב לשימוש פרטי זינקה ב-169.7% ברבעון בחישוב שנתי, וזאת אחרי צניחה של 96.2% ברבעון הקודם.

     

    נזכיר: ברבעון הראשון של השנה נרשם זינוק נדיר וחריג ברכישת מכוניות על רקע שינוי בסביבת המיסוי, שהיה צפוי להיכנס לתוקף באפריל (תחילת הרבעון השני של 2019), ולייקר את מחיר המכוניות. כתוצאה מכך נרשמה "הקדמה" של רכישות שמסבירה את הזינוק.

     

    ברבעון השני, כפי שהיה צפוי, נרשמה צניחה חדה ברכישת מכוניות בין אפריל-יוני 2019. מה שקרה ברבעון השלישי, כצפוי, היתה "התאוששות" מסויימת של אותן רכישות של מכוניות. אותה התאוששות מסבירה את הצמיחה של 4.1%, הנחשבת לצמיחה נאה. נזכיר כי תחזית הצמיחה של בנק ישראל ומשרד האוצר עומדת על כ-3%-3.1%.

     

    אותה קפיצה ברכישת מכוניות גרמה לזינוק חד בצריכה הפרטית של מוצרי בני קיימא לרמה של כ-32%, אך העלייה בצריכה הפרטית כולה היתה מתונה יחסית, בסך של 2.8% ברבעון השלישי של שנת 2019, שפירושה עלייה של 0.8% בלבד בצריכה הפרטית לנפש. עלייה זו בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבעון השלישי באה לאחר ירידה של 2.5% ברבעון הקודם ועלייה של 3.9% בחישוב שנתי ברבעון הראשון של 2019 (המוסברת גם על ידי אירוע המכוניות).

     

    אם כך, כאמור, הצריכה הפרטית השוטפת לנפש ברבעון השלישי של 2019 עלתה ב-0.8% בלבד (ההוצאות למזון, שירותים, דיור, דלק ונסיעות לחו"ל). עם זאת, ההוצאה לצריכת מוצרי בני קיימה למחצה לנפש (בעיקר הלבשה והנעלה) דווקא ירדה ב-9.7%, כאשר ההוצאה על הלבשה והנעלה ירדה ב-10.7% וההוצאה לרכישת מוצרי בני קיימה למחצה אחרים ירדה בכ-11%.

     

    יתרה מזו, הצריכה של שאר מוצרי בני קיימא - ציוד משק הבית, כגון מקררים, מכונות כביסה ומזגנים - ירדה בשיעור של 15.1%, לאחר עלייה של 3.9% ברבעון הקודם. גם ההוצאות על ריהוט ותכשיטים ירדו ב 3.6% בהמשך לירידה של 6.8% בחישוב שנתי ברבעון הקודם. קרי, לולא ההתייצבות ברכישת מכוניות, הצריכה הפרטית לנפש הייתה יורדת - וזה סימן מטריד מאוד, שכן הצריכה הפרטית הוא המנוע המרכזי של הצמיחה במשק והיא מהווה כ-60% ממנה.

     

    "אנחנו ממש לא בדרך למיתון": צפו בריאיון עם שלמה מעוז באולפן Ynet    (צילום: ליהי קרופניק,שמוליק דודפור)

    "אנחנו ממש לא בדרך למיתון": צפו בריאיון עם שלמה מעוז באולפן Ynet    (צילום: ליהי קרופניק,שמוליק דודפור)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    ההשקעות - במגמת ירידה הולכת וגוברת

    אלא שהירידה בצריכה הפרטית היא רק תחילת החדשות הרעות: ההשקעה בנכסים קבועים במשק (ההשקעה בבתי מגורים והשקעות ענפי המשק בבנייה, בציוד וכלי תחבורה) ירדה ברבעון השלישי בכ-6%, בהמשך לירידה של 5% ברבעון הקודם. קרי, ההשקעות, שהן קריטיות לצמיחה ארוכת הטווח של המשק, לא רק שממשיכות לרדת, אלא שקצב הירידה - הולך וגובר. לגבי ההשקעה בבנייה שלא למגורים ובעבודות בנייה אחרות היא גם ירדה ב-7.4% וההשקעה בכלי תחבורה נותרה ללא שינוי. הגידול שנרשם ברבעון השני בהשקעה בבנייה למגורים נעצר ונותר כמעט ללא שינוי (עליה של 0.3%), זאת אחרי עלייה נאה של 4% שנרשם ברבעון השני.

     

    ואם לא די בכך - עוד סימן רע מאוד למשק: יצוא הסחורות והשירותים ללא יהלומים וללא חברות הזנק ירד בכ-4% ברבעון השלישי של שנת 2019, דבר שלא קרה מזה ארבעה רבעונים. גרוע מכך, ירידה זו משקפת ירידה של 7.4% ביצוא התעשייתי (ללא יהלומים). ושוב: מה שהציל את היצוא מנפילה עמוקה יותר היו השירותים לרבות התיירות שזינקה בכ-16%. כאשר מסתכלים על סך יצוא הסחורות והשירותים, התמונה קודרת: ירידה ברבעון השלישי של 8.4%, כאשר יצוא חברות ההזנק ירד בצורה ניכרת.

     

    האם כל הצמיחה בסך 4% מוסברת אך ורק על ידי רכישת המכוניות? התשובה היא כמעט כולה, אך לא כולה - חלק ממנה גם מוסברת מגידול בסך 4% בצריכה הממשלתית, קרי, הוצאות הממשלה במסגרת תקציב המדינה. אלא שאותו זינוק בהוצאות התקציביות לא מכוסה, ומגיע על חשבון הדורות הבאים; וזו הסיבה שהגירעון התקציבי נכון לרבעון השלישי של 2019 עמד על כ-3.8% תמ"ג - חריגה של כ-1% תוצר (כ-14 מיליארד שקלים) מעל תקרת הגרעון המותר בחוק.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים