שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    תעשיית המזון נערכת לרפורמת סימון המוצרים: "נשתדל לא להעלות מחירים"

    מ-1 בינואר יחויבו מוצרים עתירי סוכר, נתרן ושומן רווי בסימון אדום, ויחולו שינויים בטבלת הערכים התזונתיים על האריזות. מנכ"לית איגוד המזון: "אין מוצר שלא ישנה את האריזה". האם הצרכנים ישלמו על כך בכיסם?

    מ-1 בינואר 2020 תצא לדרך הרפורמה שבמסגרתה מוצרים עתירי סוכר, נתרן ושומן רווי יסומנו באדום, ובנוסף יחולו שינויים בטבלת הערכים התזונתיים בכל המוצרים. אז איך נערכות היצרניות והיבואניות?

     

    >> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

     

    משרד הבריאות התקפל: סימון מוצרי המזון יידחה לינואר 2020

    מומלץ על-ידי משרד הבריאות: אלה המזונות שיזכו בסימון ירוק

    בלגן סימון המזון: בתעשייה טוענים כי משרד הבריאות הבטיח כניסה לתוקף ב-2019

     

    "אין מוצר מזון אחד שלא ישנה את האריזה", אומרת גליה שגיא, מנכ"לית איגוד תעשיות המזון. "לכן זו רפורמה כה מהותית מבחינת התעשייה. הובטח שתוקם קרן של משרדי הבריאות, הכלכלה והאוצר, שתקל על החברות הבינוניות והקטנות מתוך הבנה שמדובר בעול כבד שדורש הרבה מאוד משאבים. יש עלות גם לשינוי האריזות. אלא שהקרן עוד לא הוקמה".

    הסימון החדש של המוצרים (צילום: אוראל כהן)
    הסימון החדש של המוצרים(צילום: אוראל כהן)

     

    המהלך יגרום להעלאת מחירים?

    לדברי שגיא, "ייעשו כמה שיותר מאמצים לא להעלות מחירים לצרכן".

     

    במשרד הכלכלה אמרו כי "לא הוקמה קרן סיוע מאחר שבמשרדי הבריאות והאוצר לא דאגו שיהיו כספים". במשרדי הבריאות והאוצר לא הגיבו.

     

    לפי התקנות, על יצרני ויבואני המזון לסמן בעיגול אדום מוצרים שתכולת הנתרן שלהם גבוהה מ-500 מ"ג (ובנוזלים 400 מ"ג), תכולת הסוכר שבהם גבוהה מ-13.5 גרם (בנוזלים: 10 גרם) ותכולת חומצות השומן הרוויות שלהם גבוהה מ-5 גרמים (בנוזלים: 4 גר').

     

    ב-2021 הסימון יוחמר למוצרים שתכולת הנתרן שלהם גבוהה מ-400 מ"ג, 5 גרמים סוכר ו-3 גרמים שומן רווי. בנוזלים: 300 מ"ג נתרן, 5 גרמים סוכר ו-3 גרמים חומצות שומן רוויות. הסימונים תקפים רק לגבי מוצרים שיוצרו מ-1 בינואר 2020, כך שיהיו מוצרים רבים שאמורים לקבל סימון אדום ויימכרו בסופר בלעדיו משום שהם יוצרו לפני תאריך זה.

      (צילום: אוראל כהן)
    (צילום: אוראל כהן)
      

    האריזות של כל המוצרים - יוחלפו

    שינוי נוסף הוא בסימון טבלת הערכים התזונתיים. לפי התקנות, על גבי אריזת כל מוצר שיוצר מינואר 2020 תתנוסס טבלה חדשה. המשמעות: כל יצרני ויבואני המזון במשק ישנו את אריזות המוצרים שלהם, גם אלו שלא יקבלו את הסימון האדום.

     

    בטבלה יופיע רכיב הקלוריות ראשון ואחריו שומנים, חומצות שומן רוויות, שומן טראנס וכולסטרול. אחרי שומנים יופיעו נתרן, פחמימות, חלבונים, ויטמינים ומינרלים. המטרה היא להבליט את הרכיבים הפחות טובים במוצר. מוצרים שיקבלו סימון אדום יצטרכו להגדיל בלפחות 20% את גופן הרכיבים האלו גם בטבלת הערכים התזונתיים.

     

    לדברי מוטי גולדשטיין, מנכ"ל תות תעשיות מזון שמייצרת בין היתר לשטראוס וליוניליוור, "הקשיים מהותיים. החלפת אריזות, השמדת מלאי של אריזות, הרבה פסולת פלסטיק וניילונים שצריך להשמיד. יש גם טכנולוגים שעוברים על כל מוצר. השקענו 250 אלף שקל רק על הדבר הזה ויש מפעלים שלא יכולים לעמוד בזה".

     

    טל שגיא, סמנכ"ל מכירות בחברת מיה, אמר כי "אנחנו עובדים מהבוקר עד הלילה, עורכים שינויים וזה עולה המון כסף. התהליך התחיל הרבה חודשים אחורה. זה לשבת במעבדה, בבקרת איכות. טכנולוגי המזון התאימו את האריזות לרפורמה של סגן השר ליצמן. אלו עלויות מטורפות של מאות אלפי שקלים, אם לא מיליונים. יש לנו כמעט 400 מוצרים שצריכים לשנות אריזה. כל מוצר כזה זה גרפיקה חדשה, גלופות, אלפי שקלים לכל פריט. נזרוק הרבה גלילים של אריזות כדי לעמוד ברפורמה. יש גם לחץ גדול על ספקי הגלילים לאריזות בכל השוק. נצטרך לשנות 50% מאריזות המוצרים כי אנחנו בעולם של ממתקים וחטיפים. שינינו קצת מתכונים. זה עולה כסף ולא תמיד עזר לנו להיפטר מהסימון. אבל אנחנו מחפשים חומרים טובים יותר, כי אנחנו רוצים שהמוצרים לילדים יהיו יותר בריאים".

    יעקב ליצמן (צילום: מוטי קמחי)
    סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן(צילום: מוטי קמחי)
      

    "התחלנו לסמן - ולקוחות שואלים למה הוספנו סוכר לגבינה"

    באחת מחברות המזון הגדולות מספרים שיש גם בלבול של צרכנים: "התחלנו לסמן סוכר במוצרים, ולקוחות מתקשרים לשאול למה הוספנו סוכר לגבינה לבנה. אנחנו מסבירים שלא הוספנו, אלא זה לקטוז, סוכר שמקורו בחלב. סימנו במוצר אחר כפית סוכר אחת ל-100 גרם וגם לגביע 130 גרם, כי לפי הנחיות משרד הבריאות במצב כזה מעגלים כלפי מטה. לקוחות מתקשרים ואומרים שאנחנו מטעים כי בגביע יש יותר מכפית סוכר. אז אנחנו משקיעים בהקניית ידע למוקדנים". ביוניליוור נוצר מחסור במוצרים עקב הרפורמה ובמקביל הודיעה החברה על הקטנת מוצרים כשהמחיר נותר זהה.

     

    גם ברשתות מתכוננים: שופרסל ערכה רה-פורמולציה של 140 מוצרים, כולל מוצרי שוקולד לילדים, כדי שלא יהיו מסומנים באדום. בשטראוס למעלה מ-70% מהמוצרים לא יסומנו. השף יניב גור־אריה מחטיבת מזון טרי בחברה: "קיבלנו החלטה ששום מוצר של 'אחלה' והפסטה לא יסומן במדבקה אדומה. כמעט כל כמה חודשים אנחנו משיקים מוצר חדש מופחת נתרן". באסם מתכוונים לשווק תחילה מוצרים ללא סימון אדום לצד המוצרים הוותיקים. "מה שיימכר יותר נשאיר על המדף", אמרו בחברה. בתנובה יסומנו באדום 15% מהמוצרים, אומרת לילך שולומון־כהן, מנהלת אגף שיווק חטיבת החלב. "מדובר בהוצאה של כמה מיליונים. הדפסה מחדש של אריזות עולה 2-3 מיליון שקל. להיפטר מעודף אריזות עולה סכום דומה. כל הניסויים במוצרים - גם זו עלות. יש צוות מיוחד שעובד רק על זה. צפויה פגיעה במכירות בשנה הראשונה, אחר כך זה יתייצב".

     

    הוד ינובר, מהנדס מזון ומנהל מקצועי וטכנולוגי של אגף המו"פ בחטיבת החלב של תנובה, אמר כי "צרכנים יכולים לעזוב או להקטין את סל מוצרי החלב שלהם בעקבות השינויים. נקטנו צעדים הדרגתיים, כדי שהחך הישראלי יתרגל לרמת מתיקות נמוכה יותר. דאגנו שלא יהיו יוגורטים שיסומנו באדום. כן יסומנו גבינות שמנת, גבינות מלוחות שמנסים להוריד את המלח בהן ל־2%, מעדנים וגבינות צהובות. השינויים הטכנולוגיים כוללים מבחני טעימה, שינוי בחיי מדף וניסויים במוצרים".

     

    יש עלות גבוהה יותר לתחליפים?

    "כשמפחיתים 2 גרמים סוכר, צריך למלא את זה ביוגורט שמחירו גבוה פי 5 ממחיר גרם סוכר. יש עלות גבוהה. שינוי הטעם גם יכול לפגוע במכירות".

     

    המבחן הפסיכולוגי הגדול של הצרכן הישראלי / פרשנות

    סימון המדבקות האדומות הוא אחד המבחנים הגדולים בהתנהגות צרכנית. האם הצרכן הישראלי יימנע או יפחית צריכה של מזונות "כיפיים" אך מזיקים רק כי כעת הציבו מול עיניו את "הרמזור האדום" שמזכיר לו שמולו מזון עתיר שומן, סוכר או מלח, או הכל ביחד? הרי גם לפני הסימון כל צרכן בר דעת ידע שקוקה-קולה או משקאות מוגזים ממותקים מפוצצים בסוכר, שחטיפים מלוחים הם באמת מלוחים וכו'. כאן נכנסת הפסיכולוגיה לתמונה: האם כשמטיחים לנו את האמת בפנים נשנה הרגלי צריכה?

     

    יש לחלק את המזון המסומן לשלוש קטגוריות: 1. המוצרים שהיה ידוע שהם מזיקים, כמו שוקו, משקאות קלים מוגזים וכו', שהצריכה שלהם מצטמצמת לאחרונה ברציפות ללא קשר לסימון; 2. המוצרים שכעת נופתע לגלות שהם אכן מזיקים, למשל לחם שרבים יופתעו מכמות הנתרן שהוא מכיל, או הקטשופ שהוא בעצם סוכריה בגלל תוספת הסוכר שהיצרניות דוחפות לו. המוצרים שיפתיעו בערכים הגבוהים הלא בריאים ייפגעו מאוד; 3. מוצרי פינוק שאנחנו יודעים שהם מזיקים אבל לא מוותרים עליהם כמו גלידה טובה או שוקולד במידה, שלא ייפגעו גם לאחר הסימון.

     

    סימן השאלה הוא אם ירדו המכירות ולכמה זמן, והאם מתישהו נתרגל ונגלה עיוורון צבעים מול האדום. 

     

    תזכורת: יום צמצום בזבוז המזון הבינלאומי הראשון - צפו בדיון באולפן ynet

    תזכורת: יום צמצום בזבוז המזון הבינלאומי הראשון - צפו בדיון באולפן ynet

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    המקצוענים
    צילום: אוראל כהן
    נערכים לרפורמת סימון המוצרים
    צילום: אוראל כהן
    מומלצים