מסר חריג לטהרן, דמשק ומוסקבה
לשלטון באיראן - בזמן שהוא מתמודד עם הפגנות קשות בבית - מאותתים שלא מפחדים ממערכה רחבה; לאסד - שמערך הנ"מ וסמלי משטר בסכנה; לפוטין - שאינו מקיים את ההבטחה. על ה"בונוס" מליל התקיפות בסוריה, ואיך המצב מנוצל בזירה הפוליטית | פרשנות
תקיפת חיל האוויר הלילה בסוריה היא תגובה ישירה על ירי ארבע רקטות כבדות מתוצרת איראן אתמול עם שחר לשטח ישראל. את הרקטות ירו אנשי מיליציה שיעית סורית הפועלת בחסות "כוח קודס" של משמרות המהפכה האיראניים ובמימונו, והן נורו מדרום לדמשק; כלומר בתוך המרחב של כ-80 ק"מ מהגבול עם ישראל, אזור שלגביו הבטיח פוטין לנתניהו שלא יהיו בו איראנים או מיליציות שיעיות הפועלות מטעמם. האיראנים ירו ככל הנראה בתגובה על תקיפת מטרות צבאיות שיוחסה לישראל בשטח סוריה ובעיראק. הם כמובן כיוונו לעבר יישובים בישראל, ולולא יורטו הרקטות הן היו עלולות לגרום לנפגעים אזרחים לא מעטים ולהרס רב.
כל הפרטים הללו חשובים כדי להבין מדוע תקף חיל האוויר הלילה בעוצמה ובהיקף חריגים בסוריה. הותקפו עשרות מטרות של האיראנים ושל הצבא הסורי באזור דמשק ובקרבת הגבול. התקיפה נועדה להעביר מסרי הרתעה לשלושה גורמים: לאיראנים ולשלוחיהם הפועלים בשטחה של סוריה; למשטרו של בשאר אסד ולצבאו, המעניקים חופש פעולה והגנה אווירית לפעילות כוח קודס; ומסר לקרמלין, שאינו עומד בהתחייבותו לישראל ביחס לנוכחות האיראנים ושלוחיהם קרוב לישראל.
המסר לאיראנים הוא החשוב. זהו איתות לא רק לקאסם סולימאני, מפקד כוח קודס שאחראי על הפעילות מחוץ לאיראן, אלא גם להנהגה בטהרן - שישראל לא תבליג, אלא תגיב בצורה חריפה על כל פגיעה בריבונותה ולא תירתע ממערכה גדולה, ואולי אפילו ממלחמה, אם איראן תמשיך לבסס ולהקים חזית נגדה בסוריה, בעיראק וכנראה גם בתימן.
מסר משני הוא שישראל משתדלת לשמור את העימות במסגרות צבאיות, ולא להרחיבו לאזורים וליעדים אזרחיים. ירי הרקטות נחשב לחציית קו אדום מנקודת ראות ישראלית. לכן, אפשר להניח, הותקפו מטרות כמו מפקדת השליטה של כוח קודס האיראני בנמל התעופה הבינלאומי בדמשק, אף שהייתה אפשרות סבירה שכתוצאה מכך יהיו הרוגים. בעבר, בדרך כלל, השתדלה ישראל להימנע מפגיעה כזו - חוץ מבמקרים שבהם האיראנים תקפו או התכוונו לתקוף, משטח סוריה, מטרות אזרחיות בשטח ישראל; או שניסו להעביר לסוריה מערכות נשק איכותיות במיוחד.
כמו כן הותקפו מתקנים לוגיסטיים, כולל מחסני רקטות של המיליציות השיעיות. נדגיש שהמסר לא מכוון רק לסולימאני ולאנשיו באזור, אלא גם ישירות להנהגה בטהרן, המתמודדת כעת עם הפגנות רחבות היקף ועתירות נפגעים במחאה על המצב הכלכלי המחמיר. ישראל מאותתת להנהגת האייתוללות שהיא לא תהסס ללכת רחוק, אפילו עד מלחמה ממש, אם האיראנים ימשיכו להתנכל לה משטחה של סוריה. מלחמה כזו עלולה להכביד עוד יותר את הנטל הכלכלי על המשטר בטהרן, ואף לסכן את שרידותו. מקצת המפגינים בערים האיראניות כבר קוראים בימים אלה להפסיק לבזבז תקציבים על הרפתקאות במדינות אחרות.
מסר כפול לפוטין
המסר למשטר בדמשק הוא פשוט ועקבי מאז החלו התקיפות הישראליות במסגרת המב"מ (מערכה שבין המלחמות) למניעת ההתבססות האיראנית בסוריה, ולסיכול התוכנית לשיפור דיוק הטילים והרקטות בלבנון ובסוריה. זוהי למעשה דרישה חד-משמעית מהמשטר ומהמטכ"ל בדמשק להפסיק לתת סיוע והגנה להתבססות האיראנית ולפגיעות בריבונותה של ישראל. למסר הזה מצורף איום - נהרוס בהדרגה יכולות צבאיות של הצבא הסורי, ואף נרחיב את הפגיעות האלה גם לנכסים ולסמלים של המשטר. האיום הזה מומש הלילה.
בנוסף לכך, הסורים יודעים ורואים שישראל פוגעת בסוללות טילי קרקע-אוויר שלהם ומשמידה אותן כשהן יורות לעבר המטוסים והחימושים שישראל משגרת על מטרות איראניות. חלק מסוללות היירוט הללו חדישות ונרכשו בכסף רב מרוסיה. השמדתן מחלישה את צבא סוריה, פוגעת ביוקרתו ובעיקר - ביכולתו להגן על שטח סוריה.
הכרסום בהגנה האווירית הסורית אינו היעד עצמו, אבל זהו "בונוס" לחופש הפעולה האווירי. הוא נגרם בעיקר כתוצאה מהירי חסר האבחנה שסוללות הנ"מ הסוריות פותחות בו. בנוסף לכך הותקפו הלילה כמה מוצבים ומחנות של הצבא הסורי ברצועת האבטחה המשיקה לגבול בגולן. מאתרים אלה יוצאים אנשי חיזבאללה ומיליציות שיעיות לאיסוף מודיעין שטח על יעדים בישראל, וצבא סוריה מסייע להם.
אשר לרוסים, המסר הוא כפול: ישראל מצביעה בפניהם על כך שלא עמדו בהתחייבותם להרחיק את אנשיו של סולימאני ואת שליחיהם מהגבול. בה בשעה דורשת ישראל שימלאו התחייבות זו, אחרת ייאלץ צה"ל לבצע את המשימה בעצמו. אבל המסר החשוב והעיקרי מהתקיפה הלילה אומר לרוסים שעד שלא יפסיקו האיראנים ושלוחיהם לבסס חזית קרקעית ותלולת-מסלול נגד ישראל משטח סוריה, לא יוכל הקרמלין להשיג רגיעה והפסקת אש במלחמת האזרחים בסוריה.
הסדרה פוליטית שתייצב את סוריה היא כעת היעד האסטרטגי והכלכלי העיקרי של הרוסים באזור. פוטין רוצה להתחיל בפרויקט שיקום סוריה מהר ככל האפשר, כדי שחברות רוסיות והכלכלה הרוסית ירוויחו ממנו. כשישראל תוקפת, ההסדרה הפוליטית בסוריה מתרחקת. לכן מצפה ישראל שהרוסים יפעילו מנופי לחץ על אסד. התקיפה הלילה ממחישה לקרמלין עד כמה הלחץ הזה נחוץ.
ישראל נזהרה גם הלילה שלא לפגוע בחיילים, באזרחים ובאינטרסים רוסיים, ונתנה להם התרעה כללית על התקיפה באמצעות מנגנון התיאום זמן קצר לפני שבוצעה. עם זאת, נזכיר שבזמן האחרון עבר שוב חתול שחור בין רוסיה לישראל, ונסיעת ראש המטה לביטחון לאומי של נתניהו למוסקבה אתמול, בלוויית קציני צה"ל, נועדה לתקן זאת. היום אחרי התקיפות פרסמו הרוסים גינוי, ולא ברור כלל אם היעד הושג.
הפוטנציאל הפוליטי
"המטרה היא לקבע משוואה שאויבינו לא יורים על ישראל בלי תגובה", הצהיר הבוקר שר הביטחון נפתלי בנט, שהקפיד לציין כי הוא אישית היה מעורב בכל שלבי ההחלטות והתכנון של התגובה על ירי הרקטות האיראני. הוא רמז שהתגובה הייתה אגרסיבית במיוחד - לא פרופורציונלית כמו בעבר – וכי זהו שינוי שהוא אישית יזם מיד עם כניסתו ללשכת שר הביטחון. זאת, כהמשך למדיניות שהמליץ עליה גם ביחס לעזה בזמן שהיה חבר בקבינט. בנט העריך שאיראנים נהרגו בתקיפה הלילה, ורמז שישראל מוכנה להחמיר ולהרחיב את תגובותיה, ואף לצאת למערכה גדולה, אם האיראנים והסורים לא ירסנו את פעילותם.
עובדתית אמירה זו אינה מדויקת, מכיוון שגם בעבר תקפה ישראל במכה אחת עשרות מטרות איראניות ושל הצבא הסורי, בתגובה על ירי רקטות או ניסיונות פיגוע איראניים באמצעים אחרים בשטח ישראל. גם בעבר נהרגו קצינים ואנשי צבא איראנים בתקיפות אלה.
לעומת זאת, ההודעה שפרסם ראש הממשלה נתניהו אחרי התקיפה הייתה הרבה פחות אגרסיבית ומתלהמת. בהודעתו נאמר בפירוש כי חוסר היציבות הפוליטי לא יפריע לישראל לעשות כל מה שנחוץ כדי למנוע את ההתבססות האיראנית סביב ישראל המסכנת אותה. על המסר הזה חזר גם מנהיג כחול לבן בני גנץ, והמחיש שבעניין האיראני ישראל מלוכדת.
למרות זאת, ניכר הבוקר שגם שר הביטחון הטרי וגם ראש הממשלה מתכוונים למצות את הפוטנציאל הפוליטי והאלקטורלי הפנים-ישראלי הגלום עבורם במצב הביטחוני. מצב שבו יש עימות גלוי עם האיראנים עשוי לשחק לטובתם אם תיפתח מערכת בחירות. ההצהרות הללו, כשם שנועדו לאוזני ההנהגות בטהרן, בדמשק ובמוסקבה, אמורות להיות חלק ממערכת הבחירות הבאה עלינו שלא-לטובה, שלמעשה כבר נפתחה.
לפנייה לכתב/ת 
