שתף קטע נבחר

חשיפה: הקמפיין היקר בהיסטוריה

מנהל טכני ומאמן בעלות גבוהה, למעלה מ-20 אנשי צוות וסטנדרטים ברמה אירופית. כך צמח תקציב הנבחרת ל-18 מיליון שקל – עלייה של 50 אחוז לעומת הקמפיין הקודם. ההתאחדות: "השקענו בהעמדת התנאים המקצועיים האופטימליים האפשריים במטרה להתקדם"

חשיפה. תקציב הנבחרת בקמפיין מוקדמות יורו 2020 נאמד ב-18 מיליון שקל, עלייה של 50 אחוז לעומת הקמפיין הבינלאומי האחרון, מוקדמות מונדיאל 2018, שתוקצב ב-12 מיליון בלבד. כך עולה מבדיקת "ידיעות אחרונות".

 

בניגוד גמור לתוצאות על המגרש, שם סיפקה הנבחרת את אחד הקמפיינים החלשים ביותר מאז ההצטרפות של ישראל לאירופה לפני כשלושה עשורים, ההתאחדות תיקצבה אותה בסכום הגבוה ביותר אי פעם, שמהווה 42 אחוז מתקציבו הכולל של אגף הנבחרות (43 מיליון). עם זאת, חשוב לציין כי ההתאחדות, שנמצאת במצב הכלכלי הטוב ביותר בעשורים האחרונים, לא נכנסה בשל כך לגירעון והתקציב שלה נותר מאוזן. זה נובע בין היתר ממכירת זכויות שידור, כרטיסים ומענק פלייאוף בגובה 1.5 מיליון יורו שקיבלה מאופ"א, כך שההתאחדות נמצאת ברווח מבחינת הנבחרת הבוגרת.

 

  ()

 

העלויות הגבוהות השנה נובעות בין היתר מהקמת ליגת האומות, כך שכל עשרת משחקי מוקדמות היורו התקיימו ב-2019, יותר מאשר בכל שנה אחרת (שבעה משחקים, כולל ידידות, בממוצע). בנוסף, בהתאחדות החליטו להיענות לדרישות של המנהל הטכני וילי רוטנשטיינר ולספק לו את הסטנדרטים שמתאימים לנבחרות בכירות באירופה.

 

המהפכה האוסטרית יצרה את הצוות הגדול ביותר סביב הנבחרת הבוגרת, עם שלושה מקבלי שכר חודשי ועוד אנשי צוות שמתוגמלים על בסיס של יום התכנסות. עלות שכרם של רוטנשטיינר ואנדי הרצוג נאמדת ב-5.5 מיליון שקל בשנה, כשליש מתקציב הקמפיין. השניים משתכרים 91 אלף שקל נטו בחודש (עלותו השנתית של המנהל הטכני גבוהה בחצי מיליון שקל מזה של המאמן בשל מענקים שונים, 3 לעומת 2.5 מיליון), לא כולל מענקי עלייה לפלייאוף בגובה 75 אלף יורו.

 

אנדי הרצוג (צילום: ראובן שוורץ)
הרצוג. 91 אלף שקל נטו בחודש(צילום: ראובן שוורץ)

 

לשם השוואה, המאמן הלאומי הקודם אלישע לוי השתכר 37 אלף שקל נטו בחודש (ללא צורך בתשלום עבור שכר דירה וטיסות), ושני עוזריו עמיר תורג'מן ורפי כהן קיבלו כ-100 שקל לשעה בכל התכנסות, בדיוק כמו יוסי אבוקסיס ואריק בנאדו ששימשו כעוזריו של אלי גוטמן, שבעצמו השתכר 55 אלף שקל נטו בחודש. אלישע לוי, למשל, נאלץ להיאבק על רכישה בסיסית של מכשירי GPS, כשגם מאמני השוערים (גיורא אנטמן וניר דוידוביץ') ומאמן הכושר (רון ציבלין) השתכרו על בסיס שעתי.

 

בקמפיינים הקודמים מספר אנשי הצוות המקצועי היה מצומצם הרבה יותר וכלל שני עוזרי מאמנים, מאמן שוערים ומאמן כושר. להרצוג יש עוזר (אלון חזן) במשרה מלאה שמשתכר כ-30 אלף שקל נטו בחודש (עלות שנתית כ-750 אלף שקל). האוסטרים בנו סביבם את המעטפת הרחבה אי פעם, כאשר לחלק מהנסיעות יוצאים למעלה מ-20 אנשי צוות, כולל מאמני הכושר ערן שאדו והגרמני בנג'מין קוגל, היועץ המנטלי מרקוס רוגן, מאמן השוערים קלאוס לינדנברגר, הספורט תרפיסט פאולי פטרוס קטסארס, שפים, שני רופאים (אודי קאופמן ומרק רוסנובסקי), ארבעה-חמישה פיזיותרפיסטים, ובנוסף אנשי לוגיסטיקה ומערך התקשורת שמקבלים שכר שוטף מההתאחדות.

 

אלישע לוי. הקמפיין שלו עלה פחות (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
אלישע לוי. הקמפיין שלו עלה פחות(צילום: רויטרס)

 

לצוות הזה צריך להוסיף את הסקאוט האוסטרי היינץ הוכהאוזר, שמקבל שכר יומי על פי המשימות שלו בחו"ל, והאנליסט לירון גלאט שמקבל שכר חודשי כעובד התאחדות ומספק חומרים גם לנבחרות הצעירות. מנתוני ההתאחדות עולה כי בקמפיין האחרון היו 50 ימי התכנסות, שעל פיהם מודדים את שכרם של אנשי הכוורת, כך שכל אחד מהם השתכר בשנה האחרונה 25־35 אלף יורו. בהתאחדות משתמשים באנשי הצוות גם להכשרה, הדרכה ופיתוח של שחקנים ומאמנים. קוגל, למשל, היה מאמן הכושר של נבחרת גרמניה במשך שמונה שנים והוא חלק מבניית התוכניות להדרכת מאמני כושר.

 

על פי דרישותיו של רוטנשטיינר, הנבחרת טסה לכל חמשת משחקי החוץ שלה במטוסים חכורים. מדובר בעלויות של 70-60 אלף דולר לכל אחת מהטיסות, כך שרק בקמפיין הזה ההתאחדות הוציאה כ-350 אלף דולר בסעיף זה. הטיסה האחרונה לסקופיה, למשל, עלתה 57 אלף דולר, ואילו הטיסה ללטביה ומשם לפולין וחזרה ארצה עלתה 120 אלף דולר.

 

עוד החלטה של המנהל הטכני הייתה שהשחקנים לא יתערבבו עם הנוסעים האחרים עם ההגעה לנמל התעופה, מה שהוביל לשכירת טרקלין בנתב"ג בעלות של כ-1,500 יורו בכל פעם. "אנשים צריכים להבין שאלו סטנדרטים בסיסיים באירופה", אמרו בהתאחדות. "רוטנשטיינר הגיע מהמקום הזה ורצה להשריש את זה פה".

 

ההתאחדות: "חשיבה סדורה"

מההתאחדות לכדורגל נמסר בתגובה לנתונים המתפרסמים כאן: "ההתאחדות לכדורגל השקיעה בשנה האחרונה בהעמדת התנאים המקצועיים האופטימליים האפשריים עבור נבחרת ישראל הבוגרת, כמו גם הנבחרות האחרות. ההחלטה הגיעה מתוך חשיבה סדורה של הוועדה המקצועית ואושרה על ידי הנהלת ההתאחדות, זאת במטרה לקדם את הנבחרות ולמסד סטנדרטים מתקדמים".

 

נבחרת ישראל (צילום: ראובן שוורץ)
רוטנשטיינר. "סטנדרטים אירופים"(צילום: ראובן שוורץ)

 

"יש לקחת בחשבון כי נפח הפעילות של הנבחרת הבוגרת גדל משמעותית בשל אופי התחרויות, וכך למשל קיימה הנבחרת ב-2019 עשרה משחקים במסגרת טורניר מוקדמות יורו 2020. הנבחרת הבוגרת, חשוב לזכור, מייצרת הכנסות התומכות בכלל הנבחרות במסגרת בהתאחדות - זכויות שידור, מענקים מאופ"א/פיפ"א, ספונסרים, מכירת כרטיסים ועוד", נמסר.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אורן אהרוני
רוטנשטיינר והרצוג
צילום: אורן אהרוני
מומלצים