שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    פרופ' שאול חורב: "לישראל אין אסטרטגיה ימית"

    סחר, אוצרות טבע, הגנה, אקולוגיה וסביבה. המרחב הימי של ישראל מצדיק קיום של מדיניות מסודרת ואסטרטגיה ארוכת טווח. אז למה אין? "רק לאחרונה התחלנו להבין את גודל האיום בנושא של המרחב הימי", אומר פרופ' שאול חורב, אחד מבכירי החוקרים בתחום הבטחון והאסטרטגיה, לשעבר ראש הוועדה לאנרגיה אטומית וכיום ראש המרכז למחקרי אסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה. צפו

    בשיתוף ביה"ס למדעי הים ע"ש לאון צ'רני - אוניברסיטת חיפה

     

    צילום: ניצן דרור

    צילום: ניצן דרור

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    עד כמה חשובה אסטרטגיה ימית למדינת ישראל? ובכן, 99% מהמסחר במדינת ישראל מתבצע דרך הים, רוב קווי התקשורת בין ישראל לעולם נמצאים גם הם במעמקי הים, כ-80% מכמות המים המסופקת לצרכים הביתיים והתעשייתיים מגיעים מהתפלת מי ים, שדות הגז העצומים שאנו צפויים ליהנות מהם בעשרות השנים הבאות נמצאים בטריטוריה הימית של ישראל, ולמעלה מ-50% מהאוכלוסייה בישראל מרוכזת לאורך רצועת חוף של 195 קילומטרים. כל אלו ועוד מצדיקים קיום של מדיניות מסודרת ואסטרטגיה ארוכת טווח של ישראל בכל מה שנוגע למרחב זה. 

    אסדת לוויתן  (צילום: אלעד גרשגורן)
    "רק לאחרונה התחלנו להבין את גודל האיום בנושא של המרחב הימי". אסדת לוויתן (צילום: אלעד גרשגורן)

    אך העובדה הבאה עלולה להפתיע אתכם. לישראל לא קיימת אסטרטגיה ימית לטווח הארוך ויש לכך השלכות מרחיקות לכת. פרופ' שאול חורב, ראש המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית - אוניברסיטת חיפה, ולשעבר ראש הקריה לאנרגיה אטומית, מסביר את המצב: "מדינת ישראל לא אוהבת לחשוב לטווח ארוך, האופי שלה הוא בדרך כלל לפעול לגבי מה שדחוף, זו התרבות האסטרטגית והיו לה הצלחות וגם כישלונות". צפו בראיון המלא בווידיאו בראש הכתבה.

     

    עוד בנושא:

    דרך הים: יום בחיי חוקר ימים

    הפתרון לבעיית האנושות נמצא בים

    האנשים שהפכו את מעמקי הים למקצוע

     

    "רק לאחרונה התחלנו להבין את גודל האיום בנושא של המרחב הימי", אומר פרופ' חורב. לדבריו המילה "איום" מתייחסת למצבים אליהם המדינה יכולה להיקלע. "אם הנמלים במדינה יסגרו, היבוא והיצוא - שרובו מגיע מן הים ייפגעו, והולכת הגז עלולה להיפגע אם יהיה אירוע ביטחוני ללא האבטחה הנדרשת. אני חושב שחדרה לתודעה של מנהיגי המדינה ההבנה שהים משמש בתור עומק אסטרטגי, אבל הייתי רוצה שיבינו גם את שאר המובנים שהים מספק ושהמדיניות לשנים הבאות תהיה סביב המרחב הימי", אומר פרופ' חורב ומוסיף: "בכל נושא חשוב שתהיה אסטרטגיה".,

    פרופ' שאול חורב, ראש המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית - אוניברסיטת חיפה (צילום: ניצן דרור)
    פרופ' שאול חורב, ראש המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית - אוניברסיטת חיפה(צילום: ניצן דרור)

    המרכז למדיניות ואסטרטגיה ימית שהוקם באוניברסיטת חיפה בו אנחנו פוגשים את פרופ' חורב, מנסה להתמקד ברובד האסטרטגי והעתידי. המרכז מצליח, במידה מסוימת, להעביר מסרים, כמו למשל החשש מפני כניסתם של הסינים לנמלים. כמו כן הוקמה תכנית בבית ספר למדעי המדינה לתואר שני בנושא, ובוגריה הופכים להיות שגרירים בכל מה שקשור לנושא הים.

     

    לטענתו קיים צורך לבחון את הדברים בצורה כוללת ולתת להם פתרונות. פרופ' חורב מציין שכאשר מדינה מתייחסת למרחב הימי שלה, היא בוחנת את מגוון הנושאים העומדים על הפרק - סחר, אוצרות טבע, אקולוגיה וסביבה וביטחון, ומגדירה מה האינטרסים שלה. בנוסף, היא מחויבת להסתכל על גורמים פנימיים וחיצוניים, לדוגמא מה הציבור חושב על מה שקורה, ועל פי זה נקבעת מדיניות אותה צריך לתרגם לאסטרטגיה. אותה אסטרטגיה קובעת מה היעד, מה הדרך להגיע לאותו יעד, ולפי זה מושקעים המשאבים המתאימים.

    כיום כמעט ואין צי סוחר ישראלי (צילום: shutterstock)
    כיום כמעט ואין צי סוחר ישראלי(צילום: shutterstock)

    פרופ' חורב מציין שלישראל יש מספר נושאים שעומדים על סדר היום, למשל, העובדה שכמעט ואין צי סוחר ישראלי. "נשארו 6 אוניות שמניפות דגל ישראל ו-110 קצינים בלבד, שלא יספיקו אפילו לתפקידי החוף", על פי חורב. כמו כן, לדבריו, המדינה טרם השלימה את החקיקה לגבי אותם אזורים הנחשבים למים הכלכליים הבלעדיים שלה (חוק האזורים המקומיים). מדובר בחקיקה שהייתה צריכה לצאת לפועל, אך מתעכבת מפני שישראל לא חתומה היום על אמנת הים הבינלאומית ולכן היא צריכה לתקף זאת באמצעות חוקים משלה. בנוסף, קיים צורך להסדיר את הגבולות הימיים עם לבנון, הרשות הפלסטינית ומצרים, כי כרגע אלו נקודות שמהוות מחלוקת.

     

    חשוב שהנמלים בישראל לא יהיו בידי גורם זר

    לאחרונה, מדינת ישראל החליטה להרחיב את הנמלים שלה גם בחיפה וגם באשדוד, ובשני המקומות בונות אותם חברות סיניות. "כאשר מדברים על נושא של תשתית שהיא חיונית לביטחונה של המדינה, צריכים לקחת בחשבון שהנמלים זה חלק מאותה תשתית. הנושא החמור יותר מהבנייה עצמה הוא שחברה סינית מקבלת חוזה לתפעול של נמל המפרץ בחיפה למשך 25 שנה", קובל פרופ' חורב ומוסיף, "אנחנו יודעים שבשעת חירום נכנסים דרך הנמלים סחורה ואמצעים חיוניים למדינת ישראל, אנחנו לא יכולים להיות בטוחים שגורם זר יעשה זאת כמו שצריך".

     

    נמל חיפה (צילום: ונציאן ורהפטיג)
    נמל חיפה(צילום: ונציאן ורהפטיג)

     

    נושא נוסף שלדעתו מהווה דאגה הוא לאן כספי התמלוגים של קידוחי הגז הולכים: "אני פחות מודאג מהנושא שחברות זרות קודחות, אלא יותר מודאג מנושא התמלוגים שמדינת ישראל מקבלת ולאן הם הולכים, אם אנחנו רוצים לפתח מגזר ימי שידע לטפל בדברים הללו. היינו מצפים שנוכל להפנות את אותם הכספים למטרות שמוגדרות מראש, למשל חינוך ימי".

     

    "שמירה על הסביבה הימית לא פחות חשובה"

    אך לצד כל ההיבטים עליהם מדבר פרופ' חורב, הוא מדגיש שיש לשים לב לנקודה נוספת - והיא אינה פחות חשובה. "לצד כל מה שמפתחים בים, צריך להקפיד לשמור על הסביבה ולא לגרום לנזקים. הטפלת מים מהים גורמת לתופעות סביבתיות של המלחה, בנוסף צריך להבין שתחנות שנמצאות לאורך החוף רגישות לתופעות של זיהומים, ולגבי ניצול הגז צריך לוודא שלא עושים זאת במקומות שיכולים לסכן את האוכלוסייה", מזהיר.

     

    "יש גם תופעות עולמיות שיש לקחת בחשבון. אנחנו צריכים להיות ערים לנושא של הפשרת קרחונים ועלייה במפלס הים". פרופ' חורב מציין כי אמנם שטחה של ישראל כמעט אינו משפיע על כלל הגלובוס, אך עלינו לסייע במלחמה בהפשרה ובעליית מפלס הים שבהחלט עלול להשפיע על ישראל. "שטחים גדולים בעולם ובמדינת ישראל עלולים תוך 50 או 100 שנה להיות מוצפים במי ים".

      

    "הצעד הראשוני שצריך לעשות מבחינת מדינת ישראל, זה להסתייע בכל מי שמבין ולכן אני חושב שאנחנו כמרכז שהוקם למטרות של חשיבה אסטרטגית בתחום הימי, מסוגלים וצריכים לסייע לגורמי ממשל. צריך להחדיר לציבור מודעות ימית שלא קיימת אצלנו דרך חינוך ימי, הבנה של הים והאקולוגיה".

    פרופ' שאול חורב, ראש המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית - אוניברסיטת חיפה (צילום: ניצן דרור)
    פרופ' שאול חורב, ראש המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית - אוניברסיטת חיפה(צילום: ניצן דרור)

     

    מה הכי חשוב שנטפל כבר עכשיו?

    להשלים את חוק האזורים ימיים, להבטיח צי סוחר ישראלי, החדרת ההבנה של איים מלכותיים ובעיית הגבולות הימיים שיכול לתרום ליציבות האזור ולשמור על הסביבה הימית".

     

    בשיתוף ביה"ס למדעי הים ע"ש לאון צ'רני - אוניברסיטת חיפה

     

    לפנייה לכתב/ת
    מומלצים