"הלוואי שכל נאשם פלילי היה מקבל יחס זהיר כמו איש ציבור"

הנאום שנשא ראש הממשלה בנימין נתניהו בעקבות ההחלטה להעמידו לדין, שבו השתלח במערכת אכיפת החוק, מעורר זעזוע וחשש בקרב מומחי משפט. "נאום מבעית", הגדיר אותו פרופ' עלי זלצברגר, ראש מרכז מינרווה לחקר שלטון החוק באוניברסיטת חיפה. ד"ר אסף פורת, מומחה למשפט ציבורי ופרוצדורה פלילית בקריה האקדמית אונו ובמרכז הבינתחומי בהרצליה, הוסיף: "אם יש טענות על אכיפה בררנית המקום לטעון אותן הוא בית המשפט. המערכת זהירה ביותר בתיקים של אנשי ציבור".

"מתקפה לא ראויה". נתניהו בהצהרה ממעון רה"מ(צילום: מעון רוה"מ)

"כאב לי אתמול פעמיים", אומר ד"ר פורת, "פעם אחת על דבריו של היועץ המשפטי לממשלה, שיוגש כתב אישום, ופעם אחת לשמוע את הדברים של נתניהו. הוא עתיר זכויות, אבל יש דרך להיאבק על חפותך. לא נשמע כדבר הזה".

"אני לא חושב שהמתקפה הזו הייתה ראויה", מוסיף ד"ר פורת. "מה יחשבו אנשים שיושבים בבית הסוהר, או מנהלים את משפטם כעת? אוכלוסיות שלמות שיושבות בבית הסוהר יכולות לבוא כעת בדרישות לחקור את החוקרים. זו פגיעה אנושה, ואמירות שאסור היה שתאמרנה".

לדברי ד"ר פורת, המקום הנכון להעלות בו טענות מהסוג שהשמיע נתניהו הוא בית המשפט. "יש טענות על אכיפה בררנית, על הצורך בהגנה מן הצדק? המקום לטעון אותן הוא בית המשפט. כיום גם בית המשפט השלום יכול לקבל החלטה, אם הטענות האלה נכונות, ולהורות על ביטול כתב האישום. לטעון את הדברים האלה בתקשורת, כשיש לך אחריות ציבורית - הרי אתה מינית את היועץ המשפטי לממשלה ואת המפכ"ל – זה לא ראוי. המערכות הללו עובדות על אמון הציבור. אם אמון הציבור נפגע, המערכות נפגעות".

הוא מציין כי בתיקים של אנשי ציבור, המערכת נוהגת במשנה זהירות ושקיפות. "אם יש תיקים שקופים לציבור, שבהם הפרקליטות פועלת בצורה הכי זהירה, הם תיקים של אישי ציבור. הלוואי שכל נאשם בפלילים יקבל את היחס שמקבלים אישי ציבור".

"נאום שמערער את היסודות עליהם נשען שלטון החוק"

ד"ר פורת הזכיר כי במקרים קודמים שבהם הועמדו לדין אנשי ציבור בכירים, הם לרוב נמנעו מלתקוף בפומבי את מערכות שלטון החוק. "די אם נזכיר את אולמרט, קצב והירשזון. למעט הנאום הקשה של קצב, שלא הועיל לו, לא שמענו אף פעם נאום כל כך תוקפני שמערער על היסודות שעליהם נשען שלטון החוק. אני מבין את הכאב והאמוציות, אבל זו מתקפה חסרת רסן וחסרת תקדים. אתה לא יכול לשפוך את התינוק עם המים. זו סכנה לשלטון החוק, וזה מאוד מטריד ומפחיד".

פרופסור עלי זלצברגר, ראש מרכז מינרווה לחקר שלטון החוק באוניברסיטת חיפה, ומי שהיה בעבר דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה, אף נוקט לשון חריפה יותר ואומר כי נאום נתניהו היה "הנאום המבעית ביותר שנשא ראש ממשלה בהיסטוריה שלנו". לדבריו, "נתניהו מנסה להחריב את כל מערכת המשפט הבאמת מפוארת שנבנתה כאן, ועושה את זה לצרכיו הפרטיים בלבד".

"כשמשווים את הרשות השופטת והתביעה בישראל למערכות אחרות ולמערכות משפט במדינות אחרות, יש לנו רשויות מצוינות. הן אובייקטיביות, חסרות פניות וכמובן לא תופרות תיקים. נעשות טעויות ויש מקום לביקורת, אבל להציג אותם כמי שתפרו את תיקי ראש הממשלה - זה רחוק", מדגיש פרופ' זלצברגר.

בתגובה על קריאת נתניהו "לחקור את החוקרים", משיב פרופ' זלצברגר כי מערכת המשפט מפעילה ביקורת עצמית ובוחנת את עצמה באופן שיטתי. "אני לא מכיר עוד מערכת שבודקת את עצמה כל כך הרבה. ישנו מבקר המדינה שחולש על משרד המשפטים ועובדיו, יש נציב קבילות, ויש מערכת היררכית מאוד הדוקה, שבה כל אחד בודק את מי שמתחתיו".

(צילום: אוהד צויגנברג, אוראל כהן)

(צילום: אוהד צויגנברג, אלכס קולומויסקי)

(צילום: אוהד צויגנברג)

דיקן הפקולטה למשפטים באוניבסיטת בר אילן, פרופסור אורן פרז, מסביר כי אמירות מהסוג שהשמיע נתניהו מאיימות על עצמאות מערכת המשפט ואכיפת החוק - אחד היסודות הבסיסיים שעליהם מושתתת מדינה דמוקרטית מתוקנת. "כשמסתכלים על מדינה דמוקרטית, אחד העקרונות הבסיסיים הוא הפרדת הרשויות - האוטונומיה של מערכת המשפט מול המערכת החקיקה ומול הרשות המבצעת. ומה שמפריד בין מדינה דמוקרטיה לבין דיקטטורה, זה שהרשות המבצעת שולטת שליטה מלאה ברשות השופטת. העצמאות הזאת היא קריטית, בלעדיה אין דמוקרטיה".

גם פרופ' פרז מדגיש כי אם ראש הממשלה חש שהוא נרדף, ישנה כתובת לטענותיו במסגרת ההליך המשפטי. "חזקת החפות נשמרת גם לו, והמדינה צריכה להוכיח מעל לכל ספק סביר את אשמתו. זה משהו שקיים לכל אדם".