שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    לואי סי. קיי בישראל: אף אחד לא שוחט פרות קדושות כמוהו

    הקומיקאי התייחס להטרדות המיניות בהן הואשם כבר בתחילת המופע, אבל תסמכו על סי. קיי שיסחוט מהלימון את הבדיחה המטונפת מכולן. הומוסקסואלים, משותקים ואפילו ניצולי שואה, היו על הכוונת של הסטנדאפיסט שנמצא בשיא אונו ומתנקש ב"פוליטיקלי קורקט" בכל צורה אפשרית

    לרוב, כשאנשים מתלבטים האם להגיע להופעה של אמן אהוב, הם לוקחים בחשבון את מחיר הכרטיס, המיקום והכושר שלו כמבצע. בשבועות האחרונים מעריצי לואי סי. קיי התלבטו האם להגיע לראותו לאחר שהואשם והודה בכך ששלף את איבר המין שלו ועינג את עצמו מול נשים, רובן קומיקאיות צעירות. זוהי דילמה משונה להימצא בה, אבל בשנת 2019, זהו כנראה סוג השאלות שאיתן נגזר עלינו להתמודד.

     

    לואי סי קיי (צילום: ליאור כתר)
    לואי סי. קיי בישראל(צילום: ליאור כתר)

    למרבה המזל והאבסורד, אין קומיקאי מתאים יותר מלואי סי. קיי עצמו לעסוק בסוגיות כה נפיצות מבחינה מוסרית. כבר בפתח המופע שנערך אמש (שבת) בהאנגר 11 בתל אביב, הוא התייחס לפרשה באופן מפורש, מיד לאחר בדיחה וולגרית שעסקה בהשפעת המאכלים המקומיים על מערכת העיכול שלו. רמז: נפיץ גם כן. "מאז שהייתי פה לפני כמה שנים, הסתבכתי בכמה צרות, בטח שמעתם", אמר לקהל המופתע, וסיפר שלמד מהפרשה כמה שיעורים: לדוגמה, כיצד לשבת לבד במסעדה בזמן שכולם נועצים בו מבטים ומי הם החברים האמיתיים שלו - גילוי שעלול להיות מאכזב, לדבריו. בכל אופן, גיל 52 זה זמן מעולה להתחיל מחדש, הצהיר בנימה אירונית, וכאילו קבע למעננו עובדה בשטח: לפחות מבחינתו, כל הפרשה מאחוריו.

     

    "טוב, אז אתם רוצים שנפתח את זה", שאל שוב את הקהל לקראת הסוף, וזכה למחיאות כפיים מהוססות. סי. קיי ביקש לתת לקהל עצה אחת, קונקרטית מאוד: אם אתם שואלים אישה האם אפשר לאונן בפניה, והיא אומרת כן, תשאלו האם היא בטוחה. הוא לא ניצל את המעמד כדי להתנצל - כפי שעשה במכתב פומבי כבר לפני שנים, אלא יצר רושם שמבחינתו, השגיאה העיקרית הייתה שעשה דבר "לא פופולרי". עם זאת, בעקיפין הודה שלא היה קשוב מספיק לרצונותיהן של הנשים שניצבו מולו: "לנשים יש יכולת להיראות כאילו הן בסדר, גם כשהן לא", הסביר, ואז השווה בין גניחות של נשים בזמן קיום יחסי מין לבין שירת עבדים - משניהם אי אפשר ללמוד שום דבר אמיתי על מצבם, ואולי הם פשוט מנסים לצלוח את זה בשלום.


    לואי סי קיי (צילום: ליאור כתר)
    הראשון לדבר על הפרשה. סי. קיי(צילום: ליאור כתר)

    לואי סי. קיי היה הראשון לומר שהוא דפוק, כבר מראשית הדרך, ועל כך מבוססת הקריירה שלו. אם במקרה של ביל קוסבי הזדעזענו לגלות שמעשיו מנוגדים לחלוטין לתדמיתו, במקרה של לואי התאכזבנו לגלות שהתנהלותו תואמת את הרמזים שפיזר בפרהסיה, בטלוויזיה, בסטנד אפ ובתוכניות אירוח. כשאמר, בדרכו החייכנית והמיתממת, דברים שאיש לא אמור לומר, הפך לגיבור תרבות. כשהתברר שגם עשה דברים שלא אמורים לעשות, הפך לנבל.

     

    אתמול, לאורך כמעט שעה וחצי (הקדימו אותו שלושה סטנדאפיסטים אמריקנים שנתנו קטעים קצרצרים ולא אחידים ברמתם), הוכיח סי. קיי שכאיש מקצוע, הוא לא השתנה ושהוא עדיין אחד הסטנדאפיסטים הכי מוכשרים, מדוייקים ומתוחכמים בנמצא. הקהל בתל אביב קיבל מופע של סטנדאפיסט מנוסה ובטוח בעצמו, שאינו חושש לגעת בשום נושא, ובכל פעם מצליח לגרום לקהל להתגלגל מצחוק. חבלן פוליטקלי קורקט של ממש. בין הפרות השחוטות של אמש: האפליה שאנחנו עורכים בין סוגים שונים של משותקי רגליים, האופן שבו החברה מדירה בעלי פיגור שכלי, העובדה שבעבר איש לא היה מספיד תינוקות מתים, תהליך ההתברגנות שעברו ההומואים, סקס עם בעלי חיים, המבטא של המלצרית האסייתית שהגישה לו סושי, מחשבות על ההיסטוריה המינית של אמא שלו - כל המרבה, הרי זה מטונף. לשביעות רצונו של הקהל המקומי, היה אפילו סט קצר על אושוויץ, שזכה לתשואות רמות ("דמיינו איך האסירים שם היו מגיבים אם היו מספרים להם שיום אחד אנשים יקנו כרטיסים כדי להיכנס", ואז: "מותר לי לצחוק על זה כי עשרות מבני המשפחה שלי היו באושוויץ. הם היו השומרים. סתם, אל תדאגו! הם היו יהודים והושמדו").


    לואי סי קיי (צילום: ליאור כתר)
    חבלן פוליטיקלי קורקט(צילום: ליאור כתר)
     

    ההחלטה לדרוש מהמגיעים להפקיד את הטלפונים שלהם בתוך נרתיקים אטומים, שלא ניתנים לפתיחה עצמאית, היא אקט רדיקלי בעולם שבו אם עץ נפל ביער, ולא הופיע בסטורי, ספק אם בכלל נפל. אך היא התגלתה כיעילה בהחלט, לא רק בשמירה על הקשב של הקהל ובמניעה של דליפת חומרים - כנראה שזו המטרה המקורית - אלא גם בהפחתת הסיכויים לפרובוקציה, בשטח או ברשתות. בתוך האולם האווירה הייתה רגועה לגמרי (בכל זאת, מדובר בקוני כרטיסים), ועם או בלי קשר, באיזור השירותים נרשמה תופעת טבע יוצאת דופן: אצל הגברים התור הלך והתפתל, בעוד שאצל הנשים נרשמה נוכחות דלילה. עולם הפוך.

     

    בכל זאת, האירוע לא עבר בלי שום מחאה. בכניסה להאנגר 11 התייצבו עשר נשים עם מגפון ושלטים, שקראו סיסמאות ברוח "אל תתנו יד לאלימות מינית"

    ו"גם אני אחת מתוך אחת". היו מי שנראו נבוכים ומוטרדים מהמפגן, אולי כי אכן חשו לא בנוח עם בחירתם להגיע, אך הרוב נותרו אדישים, כאילו הדבר כלל לא נוגע להם. ביציאה מהמופע, שמעתי כמה צופים מתווכחים בדציבלים גבוהים, והנחתי שהם חלוקים בנוגע להתייחסותו של סי. קיי לפרשה. התבדיתי. אחד מהם נפגע מבדיחה של הקומיקאי לפיה עדיף לקנות כלב מאשר לאמץ אחד, וחברו ענה לו שאם היה קשוב יותר, היה מבחין בעוד רבדים. הרשו לי להניח שלואי היה מרוצה.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים