מפלגת ביבי נגד הבוגד ממפלגת הליכוד
רק העז גדעון סער להציב עצמו כמועמד, ומיד מיהר בנימין נתניהו, על שלוחותיו הפוליטיות והגנטיות, ללמד אותו שיעור בדמוקרטיה (עאלק) המפלגתית
ראש בראש. בנימין נתניהו וגדעון סער(צילום: AFP)
בתוך ים המתקפות נגד רשויות אכיפת החוק, עיתונאים וכלי תקשורת, נשכחת מעט ההסתה נגד מי שהעז להרים את ראשו בליכוד מול שמש העמים והמנהיג העליון בנימין נתניהו. זהו לא מניפסט תמיכה בגדעון סער – שבינו לביני פעורה תהום אידיאולוגית - אולם הוא בן ברית למה שמפלגת ביבי ויתרה עליו לחלוטין: ערך הממלכתיות. זאת בדיוק הסיבה שנתניהו, על שלוחותיו הפוליטיות והגנטיות, החליט לעשות כל מה שהוא יכול כדי להסיר את האיום, כולל פיזור פייק ניוז ממוחזר והסתה בלתי מרומזת שמנסה למצב את סער כבוגד.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
לאורך השנים האחרונות, במיוחד על רקע חילופי הראשים התכופים במפלגת העבודה, נהגתי לדבר על הכאוס הצפוי כשהליכוד יחזור להיות ליכוד וייחלץ מלפיתת ידיו של איש אחד. בשיחות עם אנשי ליכוד רבים הם התעקשו שאני טועה, ובין יתר הנימוקים להם חזרו באוזניי על העובדה שגדעון סער, שבמשך שנים מנוהלת מבלפור מלחמה נגדו - ונגד רעייתו, קל לשכוח - הצליח להיבחר במקום מאוד גבוה בפריימריז.
אבל כל זה היה נכון כל עוד סער לא הציב עצמו ממש בקדמת הבמה. הנה, ניר ברקת הפציע לרגע, הבין שזה הולך להיות תענוג קטן מאוד, ומיד הסיג עצמו למדרון אחורי.
בליכוד אוהבים ללעוג לחוסר הדמוקרטיה בכחול לבן, אלא שעדיף היעדר דמוקרטיה מהסוג הזה על פני הדמוקרטיה המזויפת בליכוד של היום. זכורים פריימריז הבזק של נתניהו לפני שנתיים, וגם אחרי הבחירות הוא תכנן לעשות איזה מחטף מהיר, אבל בים הספינים שפיזר אפילו רב חובל כמוהו יכול לעלות על שרטון.
אני מקשיבה להטפות ולנזיפות בסער מצד שרים וחברי כנסת מהליכוד בגין העיתוי שבו דרש לערוך פריימריז. אם זה לא היה עצוב כל כך, הייתם יכולים לצחוק. שום עיתוי שבו היה סער מציב עצמו כמתמודד מול נתניהו לא היה הזמן הנכון בשביל אלה שרצעו אוזנם בהתנדבות עבור המנהיג. הם היו הופכים את סער לבוגד בכל עיתוי.
לא זכור לי שכאשר נתניהו הציב עצמו כמועמד מול יצחק שמיר או מול אריאל שרון הוא נתפס כבוגד. אבל במפלגת ביבי, בניגוד לליכוד שבו נתניהו היה חבר פעם, כל מי שמעז להרים את הראש חוטף מקלחת של כינויים שלא היו מביישים אפילו את ההשמצות נגד השמאלנים.
אצל גדעון סער, כמו אצל הנשיא ראובן ריבלין, זה מקרה מופרך במיוחד. כאשר הליכוד היה עם 12 מנדטים, סער, עורך הדין והעיתונאי בעל המראה החנוני, שהתגורר במעוז השמאל במרכז תל אביב, הפגין כמרכז האופוזיציה יכולות טרף של כריש. הוא טמטם את הקואליציה עבור נתניהו ונמנה על אלה שסללו עבורו את הדרך לניצחון ב-2009.
אבל עכשיו סער אינו יריב פוליטי. הוא האויב. ידע כל חבר במפלגת ביבי מה יעלה בגורלו אם יעז לאתגר את מנהיגותו.
אף מילה לא יוצאת מפיהם של בכירי הליכוד, למעט סער, ביחס לערכים ולהשחתה הציבורית מבית מדרשו של נתניהו. ניחא. הכאוס הצפוי בליכוד אחרי שנתניהו יסיים את דרכו הפוליטית, ולא משנה מאיזו סיבה, כבר נותן אותותיו.
- איילת נחמיאס ורבין כיהנה כח"כית מטעם המחנה הציוני
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
פורסם לראשונה 28/11/2019 07:16
לפנייה לכתב/ת 
איילת נחמיאס ורבין
מומלצים
