שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    3 שנים אחרי: החוק להעסקת אנשים עם מוגבלות לא מיושם

    בינואר 2017 תיקון בחוק קבע לגופים ציבוריים גדולים יעדים לשילוב אנשים עם מוגבלות. בשטח: 40% מהגופים לא עמדו ביעדים ואין אכיפה. ולמה נגישות במקום עבודה היא הרבה יותר מרמפה לכיסא גלגלים?

    כ-750 אלף אנשים עם מוגבלויות בגילי עבודה חיים בארץ. הם מהווים כרבע מהמתייצבים בלשכות שירות התעסוקה, ובשש השנים האחרונות נרשמה עלייה של 18% במספר תביעות האבטלה שלהם.

     

    כרבע מהמתייצבים בשירות התעסוקה: אנשים עם מוגבלויות

    "הם לא מוגבלים, הם מקצוענים": 17 חירשים בלב התעשייה הביטחונית ב'רפאל'

     

    צווים וחוקים מהשנים האחרונות, שהורו על שילוב אנשים עם מוגבלויות במקומות עבודה, היו אמורים לשנות את המצב; אבל בפועל רק 60% מהגופים הציבוריים עומדים ביעדים. לרגל היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות, בדקנו מהן הבעיות בשטח.

    נגישות נכים חוסר נגישות מדרגות (צילום: shutterstock)
    כ-750 אלף אנשים עם מוגבלות בגילי עבודה חיים בישראל. אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

     

    "לא באמצעות איומים"

    בינואר 2017 נכנס לתוקף תיקון לחוק שוויון לאנשים עם מוגבלויות, שחייב גופים ציבוריים עם 100 עובדים ומעלה להעסיק אנשים עם מוגבלות משמעותית (40% נכות ויותר), בשיעור של 5% מכוח האדם שלהם לפחות. התיקון הטיל גם חובת מינוי ממונה לנושא וגיבוש תוכנית שנתית לקידום הנושא. אי עמידה בחובות כרוכה בקנסות שמתחילים ב-75 אלף שקל.

     

    עם זאת, נתוני נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מלמדים שנכון לחודש יולי, 40% מהגופים הללו לא עמדו ביעדים, בדומה לנתון מאשתקד. לפי הנציבות, בשנה החולפת הוצאו צווי התראה נגד 53 מהגופים שלא עמדו ביעדים, ו-36 שלא עמדו בחובותיהם גם לאחר מכתבי ההתראה קיבלו צווי ייצוג הולם, וחלקם זומנו לחקירה.

     

    צפו באולפן ynet: הפנימייה המשולבת הראשונה בישראל    (צילום: אלי סגל)

    צפו באולפן ynet: הפנימייה המשולבת הראשונה בישראל    (צילום: אלי סגל)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    קנסות טרם ניתנו. עם זאת, גיא שמחי, הממונה על תעסוקת בעלי מוגבלות בהסתדרות, אומר ש"היישום לא יכול להיות באמצעות איומים, תעשו כי חייבים. הצלחת התהליך תלויה בכך שהמעסיקים יעשו את זה כי זה נכון".

    אינפו כלכלה בעלי מוגבלות מקומות עבודה ()

    לדברי אורן הלמן, מייסד מיזם "סיכוי שווה" ושותף לגיבוש החוק, אין שינוי משמעותי בשטח, למעט עלייה במודעות. "המצב לא טוב גם בהשוואה לעבר. יש עלייה במספר המובטלים עם מוגבלות, כשההפסד המשקי מאי העסקתם נאמד בכ-4.5 מיליארד שקל".

     

    קורסים לאנשי גיוס

    גיל וינש הקים עם בת זוגו אפרת לפני כ-12 שנה את העסק החברתי כל יכול, שמעסיק אנשים עם מוגבלויות במוקדי שירות טלפוניים. וינש אומר שצו ההרחבה גרם לגופים להבין שהם צריכים לפעול בנושא, "אבל זה מתפוצץ להם בפרצוף כי הם לא יודעים איך לעשות את זה בפועל".

     

    בחודשים האחרונים פתח וינש "אקדמיה למעסיקים", בה אנשי גיוס, משאבי אנוש ומנהלים לומדים פרקטית איך לשלב בעלי מוגבלות. "מה שמפריע זו התפיסה שצריך לפתור רק את בעיית המוגבלות. חושבים שרמפה לכיסא גלגלים או תוכנה ללקויי ראייה תפתור את הבעיה, אבל זה לא נכון. יש בעיות אחרות שמקשות להתקבל לעבודה ולהצליח.

     

    הראשונה היא נוכחות פיזית במקום העבודה, כמו אנשים שעושים דיאליזה ולא יכולים להגיע כמה פעמים בשבוע, או אנשים עם הליכון שלא יוכלו להגיע בגשם. רבים סובלים ממעין טראומה של הדרה חברתית. אחרי שנים בבית אתה מרגיש שאתה לא חלק מהחברה ושאין לך לאן לקום בבוקר, כל מה שמייצר ערך, ביטחון עצמי ומסוגלות. כשהעולם מראה לך שאתה לא שווה, לא משנה מה הנכות שלך, ההשלכות הפסיכולוגיות קשות".

     

    בתוך כך, הרשות להשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה מדווחת היום כי בשנת 2019, נרשם זינוק משמעותי בסיוע שניתן להשמת עובדים ועובדות עם מוגבלות בשוק החופשי, במסגרת המסלול הייעודי שהוקם לשם כך במשרד.

     

    לפי הנתונים, ב-2019 תומכת התוכנית בסכום של למעלה מ-4 מיליון שקל ב-13 מעסיקים, לאיוש 52 משרות. זאת לעומת תמיכה בהיקף של 1.9 מיליון שקל אשתקד, שניתנה לכ-10 מעסיקים, לאיוש 23 משרות.

     

    התוכנית כוללת מתן תמריצים למעסיקים לקליטת עובדים עם מוגבלויות, כאשר שיעור המענק נקבע לפי שכרו של העובד - בשנה הראשונה על 45% מעלות שכרו של העובד, בשנה השנייה על 33% ובשנה השלישית על 22%.

     

    קליטת העובדים צריכה להיות בשליש משרה לכל הפחות, ומשך מתן התמריצים עומד על 36 חודשים. מאז החלה לפעול התוכנית לפני כחמש שנים, ניתנו מענקים בשווי כולל של 11.6 מיליון שקל ל-59 חברות. על העסקים הבולטים שיקבלו השנה מענקים נמנים חברת הפקת הסרטים דראקו, שתקבל למעלה מ-1.5 מיליון שקל לאיוש 20 משרות, מרכז התרבות והאמנות נא לגעת בפועל בנמל יפו, לו אושר מענק של 420 אלף שקל לטובת 5 משרות, וארגון שלוה בירושלים, המטפל בילדים עם מוגבלויות, שיקבל מענק של כחצי מיליון שקל.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אנשים עם מוגבלות מהווים רבע מהמתייצבים בלשכות שירות התעסוקה. אילוסטרציה
    צילום: shutterstock
    מומלצים