מתנדבים או לא? סקר ההתנדבות הגדול

לרגל יום המתנדב הבינלאומי שמצוין מדי שנה ב-5/12, ערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) סקר על נתוני ההתנדבות בארץ בשנת 2018 בקרב בני 20 ומעלה.  

מהנתונים עולה כי התנדבו כ-1.1 מיליון ישראלים שהם 21% מבני 20 ומעלה באוכלוסייה הקבועה בישראל. 19% מהנשים ו-22% מהגברים התנדבו, וכך גם 24% מהיהודים ו-6% מהערבים, 22% מבני 64-20 ו-16% מבני 65 ומעלה.

46% התנדבו במסגרת ארגון או כמה ארגונים, 40% התנדבו באופן פרטי ו-14% נוספים התנדבו הן במסגרת ארגון הן באופן פרטי. 42% מהמתנדבים פעלו בתחום העזרה לנזקקים (כגון קשישים, נכים, מעוטי יכולת, נוער במצוקה) ו-20% התנדבו בתחום החינוך.

הנתונים מציגים תמונה ברורה של שביעות רצון של המתנדבים מהעיסוק בהתנדבות ויתרה מכך, עולה באופן מובהק כי אנשים שמתנדבים למען האחר מרוצים יותר מחייהם שלהם.

40% מהמתנדבים, עוסקים בפעילות זו עד 9 שעות בחודש, 36% מתנדבים 10 שעות ויותר בחודש, 18% מתנדבים מספר שעות לא קבוע ו-5% התנדבו באופן חד-פעמי במהלך השנה האחרונה. בקרב היהודים, חרדים ודתיים מתנדבים בשיעורים גבוהים יותר (38% ו-29%, בהתאמה) ממסורתיים וחילונים (22%, 21% בהתאמה).

אנשים שמתנדבים מרוצים יותר מחייהם - 94% מהם מדווחים שהם מרוצים מחייהם: 54% מדווחים כי הם 'מרוצים מאוד' (לעומת 35% מאלה שאינם מתנדבים) ו-40% נוספים מדווחים כי הם 'מרוצים'.

כמו כן, אנשים שמתנדבים הם אופטימיים יותר - 69% מהם מעריכים כי חייהם יהיו טובים יותר בשנים הקרובות, לעומת 54% מאלה שאינם מתנדבים. אנשים שמתנדבים חשים פחות בדידות - 83% מהמתנדבים חשים בדידות לעיתים רחוקות או בכלל לא.

לבחון תופעות עומק בעולם ההתנדבות

במטרה להעמיק ולהרחיב על נתוני הלמ"ס, המועצה הישראלית להתנדבות ערכה סקר מקיף ונרחב, שמטרתו לבחון תופעות עומק בעולם ההתנדבות בקרב המשאב האנושי: האזרח שבוחר להתנדב וזה שבוחר שלא להתנדב.

בסקר השתתפו 2,500 משתתפים, מדגם מייצג של החברה הישראלית. 1,500 יהודים לא חרדים בפאנל אינטרנטי, 500 חרדים ו-500 מהחברה הערבית, בסקר טלפוני. הסקר בוצע על ידי עמותת מידות ומכון CI מידע שיווקי, עבור המועצה הישראלית להתנדבות, מנהלת הרשת להתנדבות ישראלית.

המשיבים על הסקר ענו סה"כ על כ-40 שאלות, הקשורות לעולם ההתנדבות ומסוגלות לספק תובנות על הגורמים להתנדבות או לאי התנדבות, על ההשפעה של ההתנדבות ועוד.

כ-80% מהמתנדבים במדינת ישראל הצטרפו למעגל ההתנדבות ב-5 השנים האחרונות. מנתוני הסקר עולה כי רק 20% מהמתנדבים החלו להתנדב לפני 6 שנים ויותר, כמחציתם לפני 10 שנים. הממצאים חושפים שכ-50% מהמתנדבים החלו להתנדב לפני כשנה עד 5 שנים ואילו 29% מהמתנדבים החלו להתנדב השנה.

מממצאי הסקר עולה עוד, כי המניע הבולט להתנדבות הוא תרומה לקהילה, עם 61%. עם זאת, 8 מתוך 10 המניעים הבולטים להתנדבות הם אישיים ומכווני-עצמי באופן מובהק, כולל "להרגיש טוב עם עצמך" (44%), דוגמא אישית (31%), מטרת הארגון קרובה ללב המתנדב (29%), להכיר אנשים (17%), ללמוד על עצמך (14%), פיתוח מיומנויות ושיפור קורות חיים (10%), לחזק אמונות דתיות (9%). למניעים אלו ניתן להוסיף מניעים חיצוניים, כגון מילוי חובה (2%) והאילוץ של ניהול ועד בית (1%).

"הישראלים גילו את ההתנדבות ואת האפשרות להתנדב בדרכים שונות. זו כבר לא ההתנדבות המסורתית שבהכרח דורשת השקעת זמן נרחב, אנו עדים בשנים האחרונות למגוון סגנונות חדשים בתחום ", אומרת רונית בר, מנכ"לית המועצה הישראלית להתנדבות ומנהלת הרשת.

"אנחנו חיים בעידן בו המתנדב בוחר את ההתנדבות שלו באופן ישיר בקהילה ולאו דווקא דרך ארגון פורמלי, באמצעות אימוץ או התגייסות דרך המדיה החברתית ובחלק מהמקרים כהתנדבות חד פעמית. למעשה, רק כמחצית מההתנדבות נעשית באופן המסורתי באמצעות עמותות וארגונים", מוסיפה בר, "השינוי באופי המתנדב, בנכונות שלו ובציפיות שלו מההתנדבות דורש ניהול התנדבות חכם ומשמעותי יותר, כדי לאפשר למצות את הפוטנציאל להתנדבות בישראל".

מתנדבים מרוצים יותר מהחיים ומרגישים שייכים יותר

הסקר מצביע בבירור על כך שמתנדבים הם בעלי תפיסות חיוביות יותר כלפי עצמם וכלפי החברה באופן מובהק לעומת מי שאינו מתנדב. לדוגמא, 61% מהמתנדבים מרוצים מהחיים. זאת לעומת 46% בלבד מאלו שאינם מתנדבים. 40% מהמתנדבים שייכים לקהילה לעומת 24% בקרב הלא מתנדבים.

 34% מאלו שאינם מתנדבים מרגישים שהם אינם מחוברים לקהילה, זאת בהשוואה ל-19% בלבד מקרב המתנדבים. 43% מהמתנדבים נוטים לתת אמון באנשים בהשוואה ל-30% מאלו שאינם עוסקים בפעילות התנדבותית.

"התנדבות היא כלי משמעותי לקידום סולידריות ולכידות חברתית" מסביר עו"ד אמיר הלוי, יו"ר המועצה הישראלית להתנדבות. "ההתנדבות תורמת לתחושת שייכות לקהילה, מחברת בין אנשים ומאפשרת להם למצוא יחד פתרונות לבעיות חברתיות בוערות. המועצה הישראלית להתנדבות, המפעילה את הרשת להתנדבות ישראלית, פועלת לקידום תרבות ההתנדבות וההשתתפות החברתית בישראל, לכל הגילאים ולכלל האוכלוסיות בחברה, בשגרה ובחירום".

ההתנדבות נשארת במשפחה

עוד חושף הסקר, שהתנדבות בזמן לימודים בתיכון מגדילה פי 2 את סיכויו של אדם להתנדב במהלך חייו. 48% מאלו שאינם מתנדבים לא התנדבו בתקופת התיכון לעומת 23% בלבד מקרב אלו שכן מתנדבים כיום. עוד עולה, כי ההתנדבות נשארת במשפחה – כך יוצא של-63% מהמתנדבים יש בן משפחה שמתנדב ואילו ל-75% מהלא מתנדבים אין בן משפחה שמתנדב.

יש עתיד להתנדבות

68% מקרב מי שעסק בפעילות התנדבותית הביע נכונות להתנדב בעתיד, זאת לעומת 34% בלבד מקרב מי שלא חווה התנדבות בעברו. בחלוקה מגזרית, מקרב אלו שאינם מתנדבים כיום 81% מהחרדים הביעו נכונות להתנדב, 61% מהמגזר הערבי ו-58% מהמגזר היהודי החילוני-דתי.

להתנדבות אין מעמד

מנתוני הסקר עולה, כי 90% מהחרדים, 84% מהערבים ו-72% מהחילונים והדתיים שבעי רצון מההתנדבות שלהם. עוד עולה מהסקר, כי ישנה התאמה בין תחושת המשמעות בהתנדבות לבין רמת שביעות הרצון מההתנדבות: כ-85% מהחרדים והערבים, ו-70% מהמגזר החילוני-דתי חשים שההתנדבות שלהם משמעותית.

למעסיקים תפקיד משמעותי בעידוד התנדבות בקרב עובדים: 16% מהמשיבים לסקר, ציינו שהם מתנדבים דרך מקום העבודה שלהם. הנתון מתיישב עם מגמות גלובליות המעודדות אחריות תאגידית ופיתוח התנדבות עובדים כחלק מתפיסה זו.

מה גורם לנו לבחור מקום התנדבות?

חברים ומשפחה הם הממליץ הכי בולט בקרב כל המגזרים: 56% בקרב הערבים, 48% בקרב החרדים ו-38% במגזר הכללי החילוני-דתי. בקרב החרדים בולטים גם פנייה מהארגון עצמו (18%) או פרסום בעיתון (7%), בקרב הערבים מקום העבודה (13%) ורכז התנדבות בעירייה, (11%), ובקרב הציבור הכללי החילוני-דתי, 15% מהמדיה הדיגיטלית ו-15% נוספים באמצעות פנייה מהארגון עצמו.

מה יוצא לי מזה?

מעבר לתועלת האישית והערכית, ההתנסות ההתנדבותית מאפשרת למתנדבים לפתח מיומנויות שונות – מיומנות שיכולות לתרום להם גם בתחום התעסוקה. 46% מהנשאלים ציינו שהתקשורת הבינאישית שלהם השתפרה, 36% ציינו את היכולת לעבוד בצוות, 32% טענו שההתנדבות הרחיבה את הידע האישי שלהם, 29% את יכולות ההדרכה שלהם ו-24% את יכולת הארגון והניהול שלהם.

באיזה מסגרת?

לפי נתוני הסקר עולה, כי המתנדב של 2019 תומך במודל ההתנדבות הישירה ובוחר להתנדב במסגרת לא פורמלית. זו יכולה להיות עזרה בקהילה, בישול למשפחה נזקקת, העברת ספה, דאגה לאזרחים ותיקים או מבצעי התנדבות חד פעמיים שמופצים ברשתות החברתיות או בוואטסאפ.

למעשה, ככל שהמתנדב צעיר יותר הוא נוטה להתנדב בארגון פורמלי (71% מקרב בני נוער בני 15-17 ו-48% מקרב גילי 18-29, לעומת פחות מ-40% בגילים מתקדמים יותר). ההתנדבות הפורמלית חזקה בעיקר במגזר הערבי, שם היא מהווה 49% מההתנדבות, במגזר החילוני-דתי היא מהווה 43% ובמגזר החרדי רק 26%. היתר מתנדבים באופן עצמאי כשכ-20% מתנדבים גם באופן פורמלי וגם באופן לא פורמלי.

איפה מתנדבים?

רק 17% מההתנדבות הפורמאלית במגזר החרדי נעשית בארגונים ציבוריים לעומת 83% שנעשית בעמותות וארגוני מגזר שלישי, כגון חלוקת מזון, זק"א, דת והצלה. ייתכן שהארגונים הציבוריים, כגון הרשויות המקומיות, המשטרה, בתי חולים ומד"א אינם מותאמים מספיק לצרכי החרדים.

 בניגוד להם, 54% מההתנדבות הפורמלית במגזר הערבי נעשית בארגונים ציבוריים. המשמעות היא ש-1 מכל 4 מתנדבים במגזר הערבי מתנדבים בארגון ציבורי ויש בכך מסר מאוד משמעותי על הרצון של מגזר זה להשתלב בחברה.

גורמים מעודדי התנדבות

לפי נתוני הסקר, למעט שאלת החזר ההוצאות, אין הבדל מהותי בין מי שהתנדב לבין מי שלא התנדב (35% לעומת 47%, בהתאמה) בשאלה מהם הגורמים העשויים לעודד התנדבות.

ברשימה זו ניתן למצוא גמישות (55%), נגישות (49%), מידע רלוונטי (48% מהמתנדבים, 44% מהלא מתנדבים), מגוון תפקידים (43%) ותמיכת מקום העבודה (43%). אגב, מהנתונים עולה, כי 82% מהמתנדבים לא זוכים או מבקשים החזרים עבור הוצאות שקשורות להתנדבות שלהם.

למה לא מתנדבים?

חוסר זמן 68%, קושי להתחייב לאורך זמן (52%), חוסר ידע על מקומות התנדבות (33%), חוסר רצון (21%), האמונה שמדובר בתפקיד המדינה (13%), בעיה בריאותית (12%) ומחיר כספי גבוה מדי להתנדבות (8%).

יתרון בולט להתנדבות בקהילה

מנתוני הסקר עולה, כי 31% מהמתנדבים העצמאיים בקרב הציבור היהודי החילוני-דתי מעדיפים להתנדב בפעילות קהילתית, 27% בסיוע לאחרים בעבודות הבית, 21% בסיוע במילוי ניירת, 19% בתמיכה נפשית ורפואית, 14% בהעברת שיעורים פרטיים, 11% בסיוע בשעת חירום, 4% בחלוקת מזון ובגדים לנזקקים, 3% בסיוע לקשישים ואוכלוסיות מיוחדות, 2% בשירותים מקצועיים, כגון גרפיקה, ייעוץ ואימון אישי, אחוז בעזרה לבעלי חיים ו-3% ביוזמות נוספות.

43% מהמתנדבים הבלתי פורמליים בקרב הציבור הערבי מעדיפים להתנדב בפעילות קהילתית, 24% בתמיכה רפואית ונפשית, 18% בסיוע בעבודות הבית, 10% בסיוע במילוי ניירת ו-40% ביוזמות שונות. 31% מהמתנדבים הבלתי פורמליים בקרב הציבור החרדי מעדיפים להתנדב בפעילות קהילתית, 31% מעדיפים להתנדב בתמיכה נפשית ורפואית, 29% בגמ"חים ועזרה הדדית, 23% בסיוע בעבודות הבית, 9% בהעברת שיעורים פרטיים, 6% בסיוע במילוי ניירת ו-15% בתחומים נוספים.

יתרון ברור להתנדבות בחינוך ורווחה

35% מתנדבים בחינוך, 31% ברווחה ובסיוע לאוכלוסיות מודרות, 17% מתנדבים בבריאות, 11% בביטחון, חירום והצלה, 8% בתרבות ואמנות, 8% בארגונים סביבתיים, 7% בארגוני דת, 5% בארגוני ספורט ו-13% בתחומים אחרים.

עידו לוטן, מנכ"ל עמותת רוח טובה, המחזיקה במאגר ההתנדבויות הגדול בישראל ומייצרת התנדבות בהתאמה אישית בכל בתחומים מסכם: "בשנה האחרונה חלה עלייה של 20% בכמות האנשים שהתנדבו דרך רוח טובה. מדובר על כ- 100,000 מתנדבים יחידים, קבוצות, משפחות ועובדים בחברות עסקיות שהתנדבו השנה במגוון פרוייקטים של התנדבות בתחומים שונים.

רוח טובה מאמינה בהתנדבות בהתאמה אישית לצרכי המתנדבים על בסיס התחום, המיקום, התדירות והשעות. אנו רואים שגיוון והתאמת התנדבות מעודד ומחזק את המוטיבציה של הקהל הרחב להתנדב, ומזמינים את כולם להצטרף ולפעול למען האחר".

• רוצים להתנדב? פנו לעמותת רוח טובה שתציע לכם אפשרויות שונות לפי תחומי העניין, שעות הפנאי ומקום המגורים שלכם.