רוצים שיתוף פעולה של הילדים? זה תלוי בכם

אחת התחושות החזקות ביותר כשפוגשים הורים לילדים היא חוויה של העדר שליטה, כלומר עד כמה הילד קשוב להורה. עם שלל שינויים חברתיים והתפתחותיים, החברה כולה עברה שינוי משמעותי, מושג הסמכות השתנה ליותר דמוקרטי, ילדים מודעים לזכויות שלהם והמודעות לדרכי חינוך הלכה והתפתחה לכיוונים אחרים מבעבר.

ילדים גדלים, מתפתחים ומושפעים מגורמים רבים. לצד המודלינג שחווים בביתם גם גורמים שונים בחברה שותפים לגיבוש עולמם, ולמעשה הם מתנסים בבחירה. ילדים מצוידים בערכים ובתפיסות שהאווירה המשפחתית הקנתה להם, ודרכם הם מתנסים בעולם.

בחרו בקפידה את הגבולות שלכם(צילום: sutterstock)

ילד בן 13 החל לעשן.

ילדה בת 14 מסרבת ללכת לבית הספר.

ילד בן 15 מסרב להצטרף לאירועים משפחתיים.

ילד בן 6 לא רוצה להתקלח.

והרשימה עוד ארוכה. המכנה המשותף להללו הוא ההורים שעומדים מתוסכלים וחושבים מה ניתן לעשות אל מול המציאות הבלתי רצויה הניצבת מולם. עצבנות, רוגז, עונשים וסנקציות למיניהם מוכיחים פעם אחר פעם כלא יעילים ובוודאי לא משיגים את המבוקש. ואז נוצר מצב שההורה חווה אובדן שליטה, סמכות מעורערת ומפח נפש גדול.

קראו עוד:

7 קלישאות ההורות שעדיף להימנע מהן

האמא שהחליטה לשנות את חייה למען בנה

למה ילדים "חולי שליטה" מתקשים חברתית?

משחר הילדות התינוק האנושי בוחר, ומהר מאוד מבין את כוח הבחירה. כאשר ההורות מנסה לבסס את החוקים והכללים מתוך מקור של כעס, ציות ושליטה, לרוב התוצאה היא ההפוכה.

אם אין לנו שליטה מה כן יש לנו?

בתרבות המזרח נהוג לקוד קידה. קידה היא סממן של כבוד בין בני אדם. קיד"ה - קשר, יחסים, דיאלוג, הסכמים. בעידן הנוכחי ההורות היא דמוקרטית ובנויה על בסיס שוויון ערך בין הורים וילדים. כאשר ההורות מתבססת על טיפוח הקשר והיחסים הסיכוי להיות רלוונטיים בעיניי הילדים שלנו גבוה פי כמה מאשר התבססות על כוח וניסיון להשיג ציות.

כאשר אנחנו נפרדים ממושג השליטה ומפתחים את מערכת היחסים שלנו עם הילדים כמודל התנהגותי אנחנו רלוונטיים יותר, נתפסים כבעד הילד, ולא מעוררים התנגדות. ברור לכל שאם ילד יבחר בניגוד אלינו השורה התחתונה תהיה שאין לנו מה לעשות מלבד הניסיון לגייס אותו ולהגיע אליו. במקום מחשבות על שליטה, עדיף לטפח מערכת יחסים ולהאמין ביכולת שלנו להיות משמעותיים בעיניהם.

כבוד לדעתו של הילד לא אומר שאתם חייבים להסכים(צילום: shutterstock)

מה עושים כדי לזכות בשיתוף פעולה?

1. קשר מבוסס כבוד - העיקרון המנחה הוא שוויון ערך. בעידן דמוקרטי ילד רוצה להרגיש שמכירים בחלק הסובייקטיבי שלו. כבוד לדעתו אינו אומר הסכמה לכל מה שאומר, אך בהחלט הקשבה לדבריו וניהול שיח אמפתי.

2. תקיפות אדיבה - בכל האמור להצבת גבולות תקיפות אדיבה מדברת על כך שההורה תקיף כלפיי עצמו (עיקש לגבי ההחלטה שקיבל) אך אדיב כלפיי הילד, כלומר הכלל/הגבול מתווך בצורה מכבדת, לא לועגת ולא מקטינה.  

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

3. מינונים - הצבת גבולות וחוקים רבים משיגה תוצאה הפוכה ומייצרת חוויה של מחנק, חוסר אמון וקושי. הציבו גבולות בהחלט אך בחרו אותם בקפידה ועמדו על העקרונות המהותיים.

4. אמרתם? תעשו - אחד הדברים שמחליש גבולות וסמכות הוא איומי סרק, כלומר הורים מאיימים, מצהירים ולא עומדים במה שאמרו. אם החלטתם על עקרון תתכוונו אליו. אם לא, אל תצהירו עליו.

הכותב הוא מנחה הורים , מאמן אישי ומרצה במוסדות חינוך. בוגר מכון אדלר, בעל תואר B.A במדעי הרוח והתמקדות בפסיכולוגיה, ותואר M.A בחינוך.