שתף קטע נבחר

הפתעות גדולות ליד השמש

הממצאים מהחללית פארקר, שהגיעה הכי קרוב לשמש, הדהימו את החוקרים. "זה ישנה דרמטית את התיאוריה שלנו"

 

 

המשימה לשמש - וההפתעות: נתונים חדשים ממשימת נאס"א אל השמש מעניקים למדענים מבט ייחודי על מזג האוויר בחלל בפרט ועל הרוח הסולארית בכלל. החוקרים תיארו אתמול (ד') את הממצאים הראשונים מחללית המחקר פארקר, הגוף מעשה ידי אדם שהגיע הכי קרוב אי פעם לשמש.

 

"קיווינו שנראה תופעות חדשות ותהליכים חדשים כשנתקרב לשמש – וזה בהחלט קרה", אמרה לעיתונאים ניקולה פוקס, בכירה בנאס"א. "חלק מהמידע שמצאנו אישר את מה שציפינו לו, אבל חלק אחר היה ממש לא צפוי".

חללית גשושית פארקר חקר השמש שמש (צילום: AP)
הרוח הסולארית מובילה להיפוך השדה המגנטי. מתוך אנימציית נאס"א(צילום: AP)

חללית גשושית פארקר חקר השמש שמש (צילום: רויטרס)
רוח סולארית, כפי שתועדה על ידי פארקר(צילום: רויטרס)

כדור הארץ נמצא במרחק של כ-149 מיליון ק"מ מהשמש. הגשושית פארקר, ששוגרה אשתקד, הגיעה למרחק של כ-24 מיליון ק"מ מהשמש כדי לאסוף את הנתונים שפורסמו במגזין Nature. הגשושית תמשיך לחוג סביב השמש עד שתגיע למרחק של כ-6 מיליון ק"מ ממנה. לפני כן, המרחק הקרוב ביותר של גשושית מהשמש היה 42 מיליון ק"מ.

 

החללית הייתה צריכה להתמודד עם חום קיצוני בעת שהותה סמוך לאטמוספירה העליונה של השמש - העטרה שלה. מאותה עטרה נפלטת הרוח הסולארית - זרימה של חלקיקים טעונים שמהירותם היא בין 300 ל-800 ק"מ לשנייה. בעבר הסברה הייתה שהתנודות במהירות של אותם חלקיקים מתפזרת בהדרגה, בדומה לגלים שנראים לאחר נגינה על מיתר גיטרה.

 

אבל אחת "ההפתעות הגדולות מאוד", לפי החוקרים, הייתה הגילוי של זינוק פתאומי וקיצוני במהירות של הרוח הסולארית שהיה כל כך "אלים", עד שהשדה המגנטי התהפך. "מצאנו שהגלים העוצמתיים והלא-רציפים הללו שטפו את החללית, ממש בדומה לגלים באוקיינוס", אמר ג'סטין קספר מאוניברסיטת מישיגן שפיתח מכשיר לזיהוי גלים סולאריים שהוצב בחללית. "הם נשאו עימם כמות עצומה של אנרגיה. זה ישנה דרמטית את התיאוריה שלנו כיצד עטרת השמש והרוח הסולארית מתחממות".

חללית גשושית פארקר חקר השמש שמש (צילום: רויטרס)
השיגור בשנה שעברה(צילום: רויטרס)

חללית גשושית פארקר חקר השמש שמש (צילום: רויטרס)
פארקר על הקרקע, לפני השיגור(צילום: רויטרס)

"הטמפרטורה של העטרה היא מיליון מעלות, אבל על השמש עצמה הטמפרטורה היא רק אלפי מעלות", הוסיף פרופ' טים הורבורי. הגילוי של פארקר, לפיו החלקיקים משוחררים בזרמים עזים, ולא בקצב קבוע, עשוי להסביר את הפער הזה.

 

הפתעה אחרת היא "הלכלוך" של האזור הסמוך לשמש. ההערכה היא כי מדובר בשרידי של אסטרואידים ושביטים שעקב העובדה שהתאדו לאחר שהתקרבו כל כך לשמש – והותירו מאחוריהם ערפל מאובק.

 

פארקר היא החללית הראשונה שנקראת על שמו של אדם שעדיין חי - האסטרופיזיקאי פרופ' יוג'ין פארקר בן ה-92 מאוניברסיטת מישיגן סטייט, הראשון שגילה את קיומן של רוחות סולאריות, ב-1958. משימת חקר השמש אמורה להימשך עד יוני 2025.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AP
הרוח הסולארית מובילה להיפוך השדה המגנטי
צילום: AP
מומלצים