שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    האוצר: ישראכרט גבתה יותר מדי עמלות מהמדינה

    החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו שלח מכתב לחברת כרטיסי האשראי ובו טען כי ביצעה גביית יתר מהמדינה בעמלות סליקה שביצעה עבורה. חזקיהו דרש מהחברה להשיב 25-23 מיליון שקל. ישראכרט: "אין ממש בדרישה"

    החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו נגד חברת כרטיסי האשראי ישראכרט: בנובמבר האחרון שלח חזקיהו מכתב לישראכרט, שבו הוא דורש ממנה להשיב למדינה 25-23 מיליון שקל. זאת, משום שלטענתו חברת כרטיסי האשראי, בכובעה כסולקת עבור המדינה, חישבה באופן שגוי את עמלות הסליקה שהיא גובה מהמדינה, באופן שהיטיב עמה.  

     

    חבלי לידה של עצמאות: ישראכרט רושמת ירידה של 10% ברווח הנקי

    הלוואות, הנחות ופינוקים: כך מסתערות חברות האשראי על הטסים לחו"ל

    ישראכרט מקפיצה את העמלות לשימוש בכרטיס אשראי בחו"ל

     

    המדינה מאפשרת לאזרחים לבצע תשלומים שונים כמו מיסים, אגרות רישוי ואגרות אחרות ותשלומי ביטוח לאומי באמצעות כרטיס אשראי. תשלומים אלו נסלקים על ידי חברות כרטיסי האשראי, והמדינה משלמת עבור כך עמלת סליקה בהתאם להסכמים שעליהם חתמה עם החברות. ישראכרט, שחולשת על 50% משוק כרטיסי האשראי, היא גם הסולקת הגדולה ביותר. עמלת סליקה נעה בממוצע בין 0.5% ל-2.4%, בהתאם לגודל העסק.  

       (צילום: סיון פרג')
    רון וקסלר מנכ"ל ישראכרט(צילום: סיון פרג')

    הסכמי המדינה עם חברות כרטיסי האשראי אינם פומביים, אך בשל היקף התשלומים הגדול וזהות הלקוח, סביר להניח שמשרד החשכ"ל משלם עמלה מופחתת. על כל 5 מיליארד שקל שהמדינה גובה באמצעות כרטיסי אשראי היא משלמת לסולק עמלה בהיקף מצטבר של 40-25 מיליון שקל, כך שעבור חברות כרטיסי האשראי המדינה היא לקוח מהותי. לטענת חזקיהו, בעקבות ביקורת שנערכה התגלו הפרשים בין חישובי העמלות לפי הסכם ההתקשרות מול ישראכרט, לבין העמלות שנגבו בפועל - הפרשים שאותם הוא דורש מישראכרט להשיב כעת.

     

    בישרארכט, מנגד, סבורים שאין ממש בדרישת החשכ"ל. להערכת החברה, גם אם יימצא כי עליה להשיב כספים למדינה, הדבר לא ישפיע באופן משמעותי על תוצאותיה הכספיות.

     

    המדינה תאפשר גבייה דרך העברה בנקאית

    ביולי 2017 הגדיל החשב הכללי חזקיהו ביותר מפי שניים את תקרת התשלומים אותם האזרחים משלמים למדינה בכרטיסי אשראי מ-15 אלף שקל ל-35 אלף שקל, צעד שהיטיב עם חברות כרטיסי האשראי. במקביל, ניתן לבצע תשלומים מסוג זה ללא כל מגבלה באמצעות העברה בנקאית, המחאות ומזומן - חלופות יותר זולות למדינה, כבית עסק שמשלם עמלת סליקה. באוגוסט 2017 סיכם החשכ"ל עם בנק הדואר לאפשר לאזרחים לשלם למדינה בתשלום אחד בכרטיס אשראי עד 4,000 שקל ללא ריבית. בחשכ"ל ובבנק הדואר בוחנים לאפשר לאזרחים לשלם במספר תשלומים ללא ריבית, אך טרם הגיעו להסכמות, שכן הדבר תלוי בהסכמת משרדי הממשלה שאמורים לקבל את התשלום באופן זה.  

     

    החשב הכללי גובה בכל שנה תשלומים בהיקף של 70 מיליארד שקל דרך שרת התשלומים (המוכר תחת הסיומת האינטרנטית gov.il) עבור תשלומי מיסים ואגרות. מתוכם, כ-4.8 מילארד שקל משולמים באמצעות כרטיסי אשראי. זאת, במקביל לגבייה בהמחאות, העברות בנקאיות ומזומן. אמנם עבור המדינה הגבייה דרך כרטיס אשראי יקרה יותר מהעברה בנקאית או צ'קים, אך מנגד היא גם מקלה מאוד על הלקוחות לבצע את התשלומים ומגדילה את שיעורי הגבייה.

     

    ביוני 2019 פרסם החשכ"ל קול קורא לבנקים ולשחקנים חוץ-בנקאיים לבחון התקשרות עמו, לשם ביצוע תשלומים באמצעות העברה בנקאית בשירות התשלומים הממשלתי. בניגוד להסכם הסליקה עם חברות כרטיסי האשראי, הסכם ההתקשרות עם הבנקים להעברה בנקאית אינו נושא עמלות מצד המדינה. באוגוסט האחרון נבחרו הבנקים (שזהותם טרם נחשפה) אשר יספקו את השירותים במסגרת הקול הקורא והודעה מתאימה נמסרה להם.
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: סיון פרג'
    רון וקסלר מנכ"ל קבוצת ישראכרט
    צילום: סיון פרג'
    מומלצים