שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    באמצע החיים: בגיל 44 יאיר איבד את השמיעה

    ללא פציעה, ללא מחלה, ללא הסבר. 1,800 ישראלים מאבדים מדי שנה את השמיעה באופן פתאומי, לעיתים תוך דקות ספורות. חלקם מתאוששים ללא טיפול, אחרים מקבלים סטרואידים. כשאלה לא עוזרים יש גם ניתוח שתל "שבלול". אצל יאיר אורבך בן ה-44, הניתוח לא החזיר את השמיעה במלואה. "אני במסע ארוך, מאתגר ויומיומי"

    זה התחיל במהלך תרגיל אוגדתי, ביוני 2018, כשיאיר אורבך (44) היה במילואים. "במהלך התרגיל הצבאי העברתי את מכשיר הקשר והטלפון מאוזן לאוזן, ושמתי לב שבאוזן ימין אני שומע טוב יותר", מספר אורבך, נשוי ואב לחמישה, מנהל פרויקטים בתחום החינוך וסא"ל במילואים.

     

    כשהשתחרר מהמילואים הזדרז אורבך לעבור בדיקת שמיעה, שאישרה כי יש ירידה ביכולת השמיעה שלו. "בשלב זה עוד שמעתי סביר פחות או יותר, אבל מה שקרה חודש אחר כך כבר היה מטלטל. התחרשתי בבת אחת. פתאום. לא שמעתי כלום. זה היה כל כך מפחיד".

     

    קיראו עוד:

    ירידה בשמיעה: איך היא משפיעה על חיינו?

    מחקר: דיכאון נובע מליקוי שמיעה - איך נמנעים

    מחקר: שמיעה באוזניות עלולה לגרום לחירשות

     

    אורבך התאשפז בבית החולים שערי צדק ובסדרת בדיקות שעבר התגלתה ירידה קשה בשמיעה בשתי האוזניים. "הרופאים לא ידעו להסביר לי מה גרם לתופעה הזאת", הוא מתאר, "הם טיפלו בי בסטרואידים בכמוסות ובהמשך בטפטוף החומר לתוך חלל האוזניים. אבל לצערי ולצער הרופאים לא הייתה לטיפול שום משמעות לגביי והמשכתי להיות חירש לחלוטין". 

     

    אורבך הוא אחד מכ־1,800 ישראלים שמאבדים מדי שנה את שמיעתם באופן פתאומי. "אובדן שמיעה פתאומי לאורך כל הטווח - כלומר מאובדן חלקי ועד חירשות מוחלטת - מתרחש בבת אחת, תוך דקות, שעות או ימים", מסביר ד"ר אופיר הנדזל, מנהל שירות שתלי השבלול במחלקת אף־אוזן־גרון בבית החולים איכילוב.

     

    מדובר בתופעה שסיבותיה אינן מכאניות. "כשמדברים על חירשות פתאומית לא מתכוונים לכזו שנגרמת מחבלה שקרעה את עור התוף, או כזו שנגרמה אחרי שטסנו מצוננים, אלא לתופעה שמתרחשת בבום, ללא קשר לגורם חיצוני, למתח או לגורמי סיכון אחרים", הוא מסביר.

     

    לדברי ד"ר הנדזל, התופעה קיימת בשכיחות דומה בשני המינים, בכל טווחי הגיל, למעט בילדות. "שיעור הריפוי והסיכוי לחזור לשמוע מותנה בין היתר במהירות האבחנה, כיוון שחלון ההזדמנות להציל את השמיעה הוא קצר - שבועיים לכל היותר מרגע הירידה התלולה בשמיעה".

     

     

    יאיר אורבך  (צילום: אלכס קולומויסקי)
    יאיר אורבך (צילום: אלכס קולומויסקי)

     

     

    "לא הצליחו לשקם את שרידי השמיעה שלי"

    אצל שליש עד שני שלישים מהלוקים בתופעה, השמיעה תשתפר לאחר זמן מה באופן ספונטני, ללא טיפול. "לכל השאר, הטיפול האולטימטיבי שניתן במסגרת אשפוז כולל מתן סטרואידים דרך הפה או ישירות לאוזן, כשעקומת ההתרפאות מתחילה מיידית ומשתפרת בהדרגה במשך מספר שבועות", מסביר ד"ר הנדזל, "בחלק מהמקרים, גם אם לא היה שיפור של מאה אחוז, הסטרואידים עושים עבודה ומשיגים שיפור מסוים. כשהטיפול הזה כלל לא הועיל, אם החולה נמצא מתאים מציעים לו הרופאים ניתוח השתלת שתל שבלול".

     

    "ארבעה חודשים אחרי שאושפזתי, טופלתי, ולא הצליחו לשקם את שרידי השמיעה שלי, הוחלט שאנסה מכשירי שמיעה, אחד בכל אוזן", מספר אורבך, "אבל גם זה לצערי לא שינה בכלום את החירשות, שהתקבעה".

     

    בשלב זה הציעה לו אשתו, נורית, להירשם לקבוצת חירשים מושתלי שתל. לאחר שנחשף לקבוצה ולנושא בכללותו, הוא החליט ללכת על ניתוח להשתלת שתל תוך-אוזני, שתל השבלול, או בשמו המדעי "שתל קוכליארי". מדובר במכשיר אלקטרוני זעיר שנועד לשפר את שמיעתם של ילדים ובוגרים, שלקות שמיעתם בשתי האוזניים הוגדרה כ"חמורה ועמידה".

     

    השתל מורכב משני חלקים: בחלק הפנימי - שמורכב אף הוא משני חלקים - יש אלקטרודות שמוחדרות במהלך הניתוח לאוזן הפנימית ומעין תושבת שאותה ממקם המנתח מתחת לעור, בתוך עצם הגולגולת, מאחורי האוזן. החלק החיצוני כולל מקלט רב-עוצמה שקולט את רעשי הסביבה, משדר זעיר ומעבד דיבור.

     

     

     (ציום: shutterstock) (ציום: shutterstock)

     

    כיצד מסתנכרנים שני חלקי השתל? המיקרופון, שממוקם חיצונית לאוזן, קולט את רעשי הסביבה ומעביר אותם למעבד הדיבור. המעבד הופך את גל הקול לאות, סיגנל חשמלי, שמועבר באמצעות גלי רדיו דרך העור אל החלק הפנימי של השתל, כלומר אל האלקטרודות. מהן מועבר המידע ישירות לעצב השמיעה, שמעביר את הקלט למוח. כל זה מתבצע באמצעות פולסים חשמליים.

     

    אחרי ניתוח השתלת שתל השבלול זקוק המטופל לתקופת שיקום והסתגלות. אורבך עבר את ניתוח ההשתלה בפברואר אשתקד, ומאז, לדבריו, "אני במסע ארוך, מאתגר ויומיומי. בעזרת השתל אני שומע בצורה סבירה, אבל חייב לראות פנים מול פנים את מי שמדבר איתי כדי שאהיה מסוגל לראות את תנועת השפתיים של הדובר. כשמדברים אליי מאחור, השתל מפיק רעשים שלא מפוענחים למילים".

     

    במקום להתבייש, החליט אורבך לחשוף בגאווה את הלקות שלו: "אני אומר לכולם שאני כבד שמיעה ואם רוצים שאשתתף בדיון אני מבקש לדבר ברור, כשאני רואה מלפנים את הדובר. כך מתאפשר לי להמשיך לעסוק בניהול פרויקטים חינוכיים ולקדם את הנושא בהרצאות שאני נותן. 'נשמע טוב' - כך בחרתי לקרוא להן".

     

    את החירשות הפתאומית שבה לקה משייך אורבך לאסון שפקד את משפחתו לפני כשבע וחצי שנים, כשבנו דור, אז בן שנתיים ושמונה חודשים, טבע בכנרת במהלך יום כיף. "החלטנו לתרום את איבריו ולהציל את חייהם של ילדים אחרים", מספר אורבך, "מאוחר יותר, בעקבות האסון שפקד את המשפחה שלנו, החלטנו לאתר מקום שיש בו חולשה ולעזור לו. כך, למשל, אימצנו פנימייה, רתמנו מתנדבים רבים, שיפצנו ושיפרנו את המבנה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אלכס קולומויסקי
    במסע ארוך ויומיומי: יאיר אורבך
    צילום: אלכס קולומויסקי
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים