שתף קטע נבחר

  • משבר האקלים

הנערה שהביאה את האזהרות של מדעני האקלים לכולנו

גרטה טונברג, שנבחרה לאשת השנה של מגזין טיים, השיגה בתוך זמן קצר משהו שהקהילה המדעית נאבקת עליו מראשית שנות ה-80', והוא הכרה בחומרה של שינוי האקלים

אני כותב מסן פרנסיסקו, שבה אני משתתף במפגש השנתי של האגודה האמריקנית לגיאופיסיקה, החוגגת 100 שנים להיווסדה, בנוכחות כ- 25 אלף מדענים מכל העולם, בהם המדענים הבכירים ביותר בתחום מדעי כדור הארץ. נושא שינוי אקלים ומשמעויותיו נמצא במרכז תשומת-הלב, ואלפי מדענים עוסקים בו ומציגים מחקרים חדשים ותחזיות, עגומות, יש לומר, על הצפוי בעשורים הקרובים. ההפשרה המהירה בקטבים היא המדאיגה ביותר, שכן תהיינה לה משמעויות מוחשיות בטווחי זמן קצרים של עשורים בודדים, אפילו לפני אמצע המאה.

 

 

גרטה טונברג הצליחה בתוך זמן קצר בלבד לעורר תשומת לב עולמית לנושא שינוי האקלים. אחד המסרים המרכזיים שלה הוא "תקשיבו למדענים" - ואכן, דומה שהמסר עבר בשני היבטים.

 

ראשית, ברור שישנה התעוררות ציבורית עצומה, בפרט של אנשים צעירים, לנושא של שינוי אקלים על שלל היבטיו - הגורמים, התהליכים, אפשרויות ההתמודדות והקבלה של תוצאות השינוי. היבט שני הוא ההבנה של הקהילה המדעית בכך שיש צורך בהול להבהיר בצורה ברורה מהן התוצאות של משבר האקלים, ולתרגם את הגרפים והמודלים הפיסיקליים למשהו שמקבלי החלטות, תעשיינים, מנהלים ובעלי תפקיד במרחב הציבורי - יוכלו להבין.

 

האגודה האמריקנית לגיאופיסיקה (agu.org) היא האגודה המדעית הגדולה ביותר בתחום מדעי כדור-הארץ, ומאגדת יותר מ-60 אלף מדענים מכל תחומי המדעים. ה-AGU עושה מאמץ כביר להנגיש את המדע, בדיוק כפי שגרטה טונברג מבקשת. לא לחינם היא נבחרה לאשת השנה של מגזין טיים: היא השיגה בתוך פחות משנתיים משהו שהקהילה המדעית נאבקת עליו מראשית שנות ה-80', והוא הכרה בחומרה של התהליכים ובצורך לעצור או לכל הפחות להקטין את עוצמתם.

 

גרטה טונברג בנאומה בוועידה (צילום: Getty Images)
גרטה טונברג בנאומה בוועידת מדריד, אתמול(צילום: Getty Images)

 

בסופו של דבר, המציאות מוכיחה שכבר המודלים הפשוטים של הגיאופיסיקאים משנות ה-70' הצליחו בניבוי ההתחממות והתוצאות שלה, ואנחנו רואים זאת בהווה בצורה ברורה. הסימנים כבר כאן והם חזקים: התחממות, התייבשות, שינוי במערכות אטמוספריות, סופות עוצמתיות וחזקות, הפשרה מוגברת ועליית מפלס האוקיינוסים ועוד. כיום עומדים לרשותנו כלים חזקים הרבה יותר, והצורך של מקבלי החלטות בתחזיות מדויקות הוא בהחלט בהשג יד.

 

פרופ' יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות, מרכז הבינתחומי הרצליה  (צילום: עדי כהן צדק) (צילום: עדי כהן צדק)
פרופ' יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות, מרכז הבינתחומי הרצליה (צילום: עדי כהן צדק)

 

הדו"ח האחרון של ה-IPPC, שפורסם בשנה שעברה מלמד על החשיבות של עמידה ביעדי ועידת פריז, אם כי בכנס שבו אני נמצא גוברת ההכרה שכנראה לא נצליח לעמוד בהתחממות של 1.5 מעלות וכנראה נעבור אותה כבר באמצע המאה, עם תוצאות הרסניות לביוספירה. עם זאת, כפי שמבקשת גרטה טונברג, אסור לאבד תקווה וצריך להתנהג כאילו הבית שלנו עולה בלהבות, ולמצוא דרך להקטין או לכבות את האש לחלוטין כבר עכשיו. את השינוי תביא תנועה כפולה: כוח פוליטי של תנועות סביבתיות ואנשים צעירים מצד אחד, ומצד שני הבנה של המגזר העסקי של הנזקים האיומים הצפויים לכלכלה. יש חלון זמן קצר לעשות זאת, ואין לדחות שום דבר למועד מאוחר יותר.

 

במסגרת קבלת הפנים לתלמידי שנה א' בבית-הספר לקיימות, החלטתי כדיקן לתת לכל אחד ואחת מהם את הספר שיצא בהוצאת פנגווין שנקרא "No one is too small to make a difference" ובו מבחר מנאומים שנשאה גרטה טונברג. אני רוצה שהיא תשמש להם השראה ודוגמה לכך שגם הם יכולים להשפיע ולשנות בישראל ובעולם כולו את ההתנהלות בכל הקשור לנושאי קיימות ואקלים, החיוניים כל כך לעתידנו.

 

פרופ' יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות, מרכז הבינתחומי הרצליה 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
גרטה טונברג. אשת השנה של הטיים
מומלצים