כולנו אחד. זוכרים?

צפו בפריידי מרגלית ואלימור הניג בפודקאסט "שיחות בגן-עדן" ברדיו 103FM, בנושא אחדות:

רבים מאיתנו מתבלבלים וחושבים שאחדות היא תמימות דעים או הסכמה גורפת, אבל סורי. זאת לא אחדות, זו אולי דיקטטורה. אחדות משמעה היכולת לקבל את העובדה שלכל אחד ואחת מאיתנו יש אמת משלו, דעות מוצקות וצדק שלנו. אחדות אמיתית היא היכולת להכיל את כל האמיתות הללו יחדיו, כמו שאומר נתנאל גולדברג בשירו "ואל יתנגש אמת שלי באמת של אחר".

בלי לחפש ניצחון של אמת אחת על פני אחרת, בלי להתנצח מי צודק ולמי יש גדול יותר. הרעיון הוא לא לשנות אף אחד, לשכנע או להעביר "מחנה". רק אלוהים יודע כמה זה מתיש, אבל בעיקר לא ישנה דבר, חוץ מלהעמיק את הפער. במקום זאת, האפשרות פשוט לחיות זה לצד זו, באחדות מאפשרת, היא הדבר הבא, צו השעה.

"אחדות משמעה היכולת לקבל את העובדה שלכל אחד ואחת מאיתנו יש אמת משלו, דעות מוצקות וצדק שלנו"(צילום: shutterstock)

כל ברירה אחרת תוביל לעוד פילוג והקצנה, שהם רק ביטוי לעומק הפצעים וגודל הפחדים שלנו. הפחד, מניפולטור לא קטן, משקר לנו ומספר לנו שוב ושוב שהאחר מסוכן לנו, מאיים על קבוצת השייכות שלנו. נטייתנו הביולוגית, הזוחלת, היא להימשך לקבוצה המוכרת לנו, ולהתנגד, ממש לדחות ולהתרחק מקבוצת השונה.

אנחנו מתוכנתים לכך, זה כל כך באוטומט שלנו. אלא כשאנחנו מצליחים להתעלות על הפחדים, להתפשט לרגע מהמלבוש, מהגוף, מצבע העור, המין, השפה או הלאום, אנחנו מגלים שרב הדומה על השונה, שהכל כאן אחד. אמא היא אמא, ילד הוא ילד, תשוקה, חלום, אובדן, כאב, הם אוניברסליים ומרגישים זהה אצל כולנו. מתחילים להבין לאן אני מכוונת?

לא קלישאה של מלכות יופי

"כשאנחנו מצליחים להתעלות על הפחדים, להתפשט לרגע מהמלבוש, מהגוף, מצבע העור, המין, השפה או הלאום, אנחנו מגלים שרב הדומה על השונה, שהכל כאן אחד"

זכרו שאחדות אינה אומרת ביטול עצמי. לא בכדי הגענו לכאן, כל אחד ואחת מאיתנו, בתבניות מוגדרות וקווי אישיות ייחודים משלנו, להלן: אגו. לא נרצה ולא נוכל לוותר עליו, הוא הפילטר דרכו אנחנו חווים את חווית החיים, ובאמצעותו מגשימים את המתנה הייחודית שלנו. אם נבטל את עצמנו, או אפילו רק נקטין קצת את גודל תפארתנו, נחטא למטרת העל לשמה מלכתחילה התכנסנו.

"האמת שלנו נכונה ויפה וחשובה וודאית, אבל היי! כך גם של האחר. במידה שווה בדיוק"

אם נהיה עסוקים בלרצות אחרים, או שנוותר על גוון הצבע המיוחד שלנו, נפספס את כל מהותנו. השאיפה היא להתחבר לאותנטיות ולהאיר איתה את העולם. ובאותה מידה לזכור, שגם לאחר יש את אותה זכות וחובה בדיוק. האמת שלנו נכונה ויפה וחשובה וודאית, אבל היי! כך גם של האחר. במידה שווה בדיוק.

מקהלה היא אנלוגיה נהדרת, לכל אחד יש את הקול הייחודי שלו, את הצליל שאין ולא יכול להיות לאף אחד אחר, ביחד הם משתלבים לכדי הרמוניה נפלאה ושרים את שירת החיים בשיא עוצמתה. וזאת בדיוק המטרה: להבין שיש לנו מטרה משותפת, שאנחנו לא צריכים להסכים ולהיות תמימי דעים, אנחנו שואפים להביא את גוון הקול והדיעות המיוחדות שלנו, ומאפשרים לכל אחד אחר להביא את שלו. בלי שיפוטיות, בלי בוז, ובטח שבלי שנאה.

אחד הדברים שהכי מסייעים למסך האשליה לרדת ולתחושת הנפרדות להתפוגג, הוא לא אחר מנתינה. מחקרים מלמדים שאנחנו נוטים לפתח אמפתיה ואהבה של ממש במושא הנתינה שלנו. תחשבו רגע על הנתינה הטבעית שלנו, לילדנו, לאהובינו, למעגלי ההשפעה האורגניים שלנו. נתינה שמחברת אותנו אליהם יותר משהיינו מחוברים עוד קודם.

"ככל שניתן מעצמנו, כך נדביק את עצמנו יותר, נאחד את הקרעים המפלגים ובעצם נשיל את הפחדים המדומים"

הנתינה גורמת לנו להשתייך ואפילו לנכס את הצלחותיהם ולחוש שהן שלנו. זו עוצמתה של הנתינה, היא משחררת בתוכנו הורמונים של אהבה, היא פורצת את הגבולות האישיים שלנו ועל ידי כך מאפשרת לנו תחושות שייכות וגאווה טובה. נתינה רגשית, ממקומות שעדיין קשה לנו לתת מתוכם, הם הדבק שיאחד אותנו.

ככל שניתן מעצמנו, כך נדביק את עצמנו יותר, נאחד את הקרעים המפלגים ובעצם נשיל את הפחדים המדומים. ככל שנרחיב את גבולות הנתינה שלנו ונסכים לפגוש אנשים מאוכלוסיות שאינן קבוצת השייכות הרגילה שלנו, נוכל להרוויח שייכות לקבוצות חדשות ולחיות בעוד רובד של אחדות והרמוניה.

• הערב, יום שני 16.12 בשעה 21:00 מדיטציה קולקטיבית ופרוטוקול "דבק" לאחדות. הצטרפות ללייב בלחיצה כאן .  
• רוצים לעזור לאחר? כנסו למנוע החיפוש של עמותת רוח טובה ובחרו התנדבות בהתאמה אישית - לפי איזור מגורים, שעות פנאי ותחומי העניין שלכם.
• הכותבת: פריידי מרגלית - מייסדת תפישת המטאיזם ועומדת בראש קהילת מרחב מודעות.