שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    כוכב הלכת ה"ישראלי" ייקרא "אָלֶף"

    20 אלף ישראלים קבעו כי כוכב הלכת HAT-P-9b, שנמצא כ-1,585 שנות אור מאיתנו, ייקרא אלף

    נא להכיר: כוכב הלכת הישראלי הראשון ייקרא "אָלֶף". כך הוחלט בתום תחרות שנערכה על ידי סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה שהיתה פתוחה להצעות הציבור, לאחר שאיגוד האסטרונומי הבינלאומי (IAU) העניק לישראל ולמדינות נוספות ברחבי עולם להציע שם לכוכבי לכת - הנמצאים במערכות שמש אחרות. "כוכב הלכת הישראלי" מקיף את הכוכב HAT-P-9, הנמצא 1,585 שנות אור מאיתנו.

     

    HAT-P-9b מימין. משמאל כוכב הלכת צדק (הדמיה: מתוך מאמר ב-he Astrophysical Journal)
    HAT-P-9b מימין. משמאל כוכב הלכת צדק(הדמיה: מתוך מאמר ב-he Astrophysical Journal)

     

    לאות "אָלֵף" משמעויות רבות: היא האות הראשונה בשפה העברית, אות שנחשבת גם לאם הקריאה. בנוסף, מקור האות "אָלֶף" במקורות הוא "שור" (ככתוב: "שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ" :דברים, ז', י"ג), וצורתה בכתב יד התפתחה מצורת ראש השור. גם בתורת הקבוצות משמשת האות א' לציון עוצמתן של קבוצות אינסופיות, אינסופי בדומה לחלל האינסופי בו נמצא כוכב הלכת ואפילו בקבלה מסמלת האות א' את אחדות הבורא.

     

    כוכב הלכת שקיבלה ישראל כנראה גדול יותר בכ-40% מגודלו של כוכב הלכת צדק, הגדול ביותר במערכת השמש שלנו. יחד עם זאת, המסה שלו נמוכה מעט ממסתו של צדק וככל הנראה הוא מורכב בעיקר מהגזים מימן והליום. כוכב הלכת חג במרחק זעיר של כ-8 מיליון ק"מ בלבד סביב השמש שלו, עובדה המביאה לכך שהטמפרטורה על פניו מגיעה למאות רבות של מעלות. שמו של הכוכב שאותו הוא מקיף - יקרא "תבל". הבחירה ב "אָלֵף" וב"תבל" כשמות כוכבי הלכת של ישראל בחלל, תנציח את התרבות, הסמל והשפה של העם היהודי, לא רק על כדור הארץ מעתה גם בחלל.

     

    הציבור בחר:
    תבל. השמש של אלף

     

    בחירת שם כוכב הלכת מסיימת למעשה את התחרות, שם שיתפו את הציבור הרחב בבחירת שם לכוכב הלכת הישראלי הראשון. לאחר שהתקבלו אלפי הצעות, מיינה הוועדה המקצועית את השמות הנבחרים; מתוכם, התבקשו הגולשים להצביע. כ-20,000 איש נכנסו והצביעו והזוכה הגדול הוא השם "אָלֵף".

     

    מדע בין כוכבים: החיפוש אחר כוכבי לכת חוץ שמשיים    (יוצר: אסף קוזין קריינות: שירי הדר, עריכה: שי שבתאי)

    מדע בין כוכבים: החיפוש אחר כוכבי לכת חוץ שמשיים    (יוצר: אסף קוזין קריינות: שירי הדר, עריכה: שי שבתאי)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    התחרות התקיימה לרגל חגיגות 100 שנה לאיגוד האסטרונומי הבינלאומי (IAU), שהוא הגוף היחיד שמוסמך לתת שמות לגופים שנמצאים בשמיים. במסגרת הפרויקט האיגוד הציע למאות מדינות להעניק שם לכוכב לכת ולכוכב במערכת שמש חיצונית שנבחרה לכל מדינה. מעל 110 מדינות השתתפו בבחירת השם לכוכבי הלכת שניתנו למדינות ומעל 400 אלף איש ברחבי העולם הצביעו לשם של כוכב הלכת שלהם. ישראל, אגב, בין המובילות במספר השמות שהציעו לכוכב ובמספר המצביעים שהשתתפו באופן פעיל בתחרות.

     

    ישיבת ממשלה (צילום: מארק ישראל סלם)
    שר המדע, אופיר אקוניס(צילום: מארק ישראל סלם)

     

    בכתבה, שפורסמה ב-ynet לרגל התחרות, ציין ד"ר יגאל פת-אל כי בשמי הלילה של כדור הארץ מופיע הכוכב HAT-P-9 בפינה הדרום מזרחית של קבוצת הכוכבים עגלון (Auriga). כדי למצוא אותו בשמיים יש להמשיך את הקו הנמתח משני הכוכבים הראשיים בקבוצת תאומים - מפולוקס אל קסטור, לכיוון צפון, בשיעור השווה למרחק בין שני הכוכבים. יחד עם זאת, מפאת מרחקו הגדול של הכוכב מאיתנו, אורו המגיע אלינו כה חיוור שאי אפשר לראותו בעין אלא נדרש טלסקופ חובבים או משקפת טובה.

     

    שר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, בירך על בחירת השם ואמר: ״בחירה מכובדת ומעניינת של הציבור הישראלי, שהשתתף בהמוניו בקביעת השם לכוכב הלכת החדש של מדינת ישראל. זוהי הוכחה נוספת להתעניינות הגוברת והולכת של ציבור ענק בענייני מדע, טכנולוגיה וחדשנות שהונגשו לציבור בהשקעות ענק בארבע השנים האחרונות״.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הדמיה: מתוך מאמר ב-he Astrophysical Journal
    "כוכב הלכת הישראלי" מימין, צדק משמאל
    הדמיה: מתוך מאמר ב-he Astrophysical Journal
    מומלצים