שתף קטע נבחר

קצת אנרכיה בדרך להפלת בנימין נתניהו

יריביו עושים שמיניות באוויר, כולל רמיסת חוקי יסוד, בניסיון לבסס פרשנות משפטית שתשלח אותו הביתה. פלא שאמון הציבור בשלטון החוק בשפל?

 

ביבי נתניהו אביחי מנדלבליט  (צילום: EPA)
אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו (צילום: EPA)

מדינת ישראל ממשפטת את עצמה לדעת. השפעת המשפטנים על סדר היום והבולטות שלהם בשיח הציבורי הן חריגות, והשיאים שאליהם מגיעה המערכת יוצאי דופן אפילו ביחס לסטנדרט הישראלי. לאחרונה הרף הוגבה וכעת נשמעים קולות המצפים מן המשפטנים לקבוע שקיים איסור חוקי המונע מבנימין נתניהו לכהן כראש ממשלה או לקבל מנדט להרכבת הממשלה בשל כתבי האישום שהוגשו נגדו. לא מדובר בניסיון פוליטי לשכנע את הציבור שהוא לא מתאים לתפקיד בשל האישומים נגדו, אלא ניסיון משפטי להוציא את העוקץ מהתמודדותו בבחירות לאחר שהתברר שהחקירות וכתבי האישום הגדילו את שיעורי התמיכה הציבורית בו.

 

 

המערכת הפוליטית כולה דרוכה לקראת הכרעתו של היועמ"ש אביחי מנדלבליט – האם ימנעו האישומים את המשך כהונת נתניהו? לו הייתה כאן מדינת חוק מתוקנת לא היה מתח סביב השאלה שהתשובה המשפטית אליה ברורה לכל מי שקורא את חוקי היסוד מבלי שגיבש עמדה מוקדמת. "חוק יסוד: הממשלה" קובע במפורש תחת הכותרת "הפסקת כהונה של ראש ממשלה מחמת עבירה" שניתן להעביר ראש ממשלה שמואשם בפלילים רק לאחר הרשעתו בעבירה שיש עימה קלון.

 

כעת מתחכמים מי שהרשיעו את נתניהו עוד לפני שנפתחה החקירה ומנסים לשכנע כי המצב שונה בגלל כהונתו כראש ממשלת מעבר. האמת היא שחוק היסוד התייחס במפורש גם לאפשרות הזאת וקבע בסעיף 30, שחור על גבי לבן, כי ההסדר בנוגע להפסקת כהונה חל גם במצב שבו ממשלה מכהנת מדין רציפות.

 

 

בחורינו המצוינים לא אמרו נואש. הם אימצו את מוחם והגיעו למסקנה שגם אם "חוק יסוד: הממשלה" קבע באופן מפורש שאין להפסיק את כהונתו של ראש הממשלה מחמת כתבי האישום שהוגשו נגדו, החוק שותק בנוגע להתחלת כהונה כראש ממשלה. הלבלרים הוציאו קולמוסיהם ומיהרו לעתור לבית המשפט בכדי שיקבע שנתניהו מנוע מלהקים ממשלה לאחר הבחירות.

 

אלא שגם בנוגע לסוגיה זאת חוקי היסוד ברורים. הם קובעים שהנשיא יטיל את הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת. אם נתניהו ייבחר הוא יכהן כידוע כח"כ, וקפיצה ל"חוק יסוד: הכנסת" מלמדת מה המגבלות מחמת עבירה על היבחרות לכנסת: החוק קובע במפורש כי כל אזרח ישראלי מעל גיל 21 זכאי להיבחר לכנסת אלא אם נידון בפסק דין סופי לעונש מאסר לתקופה העולה על שלושה חודשים וטרם עברו שבע שנים מיום גמר ריצוי המאסר.

 

 

אז מה היה לנו כאן? חוקי היסוד ברורים, המחוקק נתן את דעתו למצב של ראש ממשלה שמואשם בעבירה וקבע במפורש שהוא יכהן עד להרשעה גם אם מדובר בראש ממשלה שמכהנת מדין רציפות (ממשלת מעבר). המחוקק גם נתן את דעתו לשאלה מי יכול להיבחר לכנסת וקבע מפורשות כי הדבר אפשרי גם לאחר הגשת כתבי אישום, וכי חבר כנסת ירכיב את הממשלה. ממילא אין מניעה מלכהן כראש ממשלה או להתמנות לתפקיד על פי חוקי היסוד.

 

התמיכה הרחבה שלה זוכה נתניהו דווקא בגלל כתבי האישום מצביעה על בעיה שלא תיעלם ביום שהוא יסיים את מאבקיו המשפטיים. רבים מתומכיו, כמו חלק מהמצפים ללכתו, איבדו את האמון במערכת המשפט. סטיה מחוקי היסוד וניסיונות לייצר סטנדרט משפטי חדש מעוררים זעם בציבור שמרגיש כי העותרים - שרוממות שלטון החוק בגרונם - נושאים את שמו לשווא.

 

הפתרון צריך להיות בהשבת המשפט לתחומו הטבעי. לא הכול שפיט והמשפט אינו חזות הכל. השאלה מי כשיר לכהן כראש ממשלה תיקבע על פי חוקי היסוד. הניסיון לסטות מהכללים תוך יצירת סטנדרט משפטי חדש אד-הוק לא יוביל ליצירת חברת מופת אלא לאנרכיה.

 

  • עו"ד אהרן גרבר הוא סגן ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: פורום קהלת
עו"ד אהרן גרבר
צילום: פורום קהלת
מומלצים