הנגיד מזהיר: "הגירעון עלול להתייצב על יותר מ-4.5%"

דו"ח המבקר על "טיפול" האוצר בגירעון צפוי להיות ללא שיניים

באוצר מצאו נקודת אור: "בחירות נוספות יקטינו את הגירעון"

הגירעון נותר גבוה: עומד על 3.7% מהתמ"ג

מדובר בהערכות מעודכנות של חטיבת המחקר של בנק ישראל, אותן הציג הורביץ בכנס לראשונה. כיום עומד היחס חוב תוצר של ישראל על 61%.

לדבריו, "אלו סדרי גודל משמעותיים, ללא תוספת שמהממשלה אולי תחליט עליה לתקציב הביטחון. יתרה מכן, התוצאות הללו מתקבלות בקצב של צמיחה ובתעסוקה מלאה. בתרחיש של האטה הגידול בגירעון ובחוב יהיה עוד יותר משמעותי. ברור שנדרש מאמץ עוד יותר גדול מצד מהמשלה לכנס את הממצאים הפיסקאליים. גם עמידה בגירעון של 3%, מה שיצריך מאמץ לא קטן, לא ימנע עליה ביחס חוב לתוצר. לכן הממשלה תהיה חיבת לעשות מאמץ גדול יותר ולייצב את יחס החוב לתוצר".

הנגיד אמיר ירון (ארכיון)(צילום: אוהד צויגנברג)

המקום שממנו יש לרכז לדבריו את המאמץ, הוא קיצוץ בתקציבים האזרחיים. "העליה שראינו בהוצאה האזרחית בשנים האחרונות היא גם תוצאה של העובדה שלממשלה היה צורך לתת מענה לדרישות תקציביות של הציבור. לכן קיימת סבירות נמוכה שאפשר יהיה לקצץ בהוצאות בלי לפגוע פגיעה כואבת יותר בשירותים שהממשלה מספקת. עם זאת אין בכך לומר שלא נדרשת התייעלות, בכל תקציב תמיד צריך לבדוק איפה וכיצד ניתן להתייעל. עם זאת, בסופו של דבר כדי לעמוד באתגר הפיסקאלי, הממשלה חייבת לפעול להגדלת הכנסות. בבחינת תמהיל ההכסות הרצוי נכון בראש ובראשונה לבטל פטורים שאין להם הצדקה כלכלית ולהימנע ממסים מעוותים שיפגעו בתמריצים ובפריון".

בהתייחסו לתקציב ההמשכי לשנת 2020 אמר כי הדבר צפוי להיות מאתגר במיוחד בחודשים הראשונים מבחינת ההוצאות השוטפות. לדבריו, "החשב הכללי יודע לתת פתרונות מימוניים בדרישות החוק, אך לא ניתן יהיה לתת מענה לכל הצרכים וברור שהוצאות חשובות ייפגעו".

"בגוש דן יהיו חייבים לבנות מערכת מטרו להסעת המונים"

בהמשך הזכיר את עיקרי דו"ח בנק ישראל בדבר העלאת רמת החיים בישראל באמצעות הגדלת הפריון, בהן ההמלצה להגדיל את ההשקעות במערכת החינוך. בעניין זה התייחס לדבריו של הממונה על התקציבים במשרד האוצר, שאול מרידור, שנאם מוקדם יותר ואמר כי הבעיה במערכת החינוך אינה קשורה במחסור בתקציב. "נשמעה טענה שהבעיה לא בתקציב של מערכת החינוך אלא בביצועים", אמר פרופ' ירון. "ההוצאה בחינוך ביחס לתוצר במשק אכן גדלה בעשור האחרון אבל זה קרה לאחר ירידה מתמשכת בשנים האחרונות, ובכל זאת אין שיפור בתוצאות. לכן הבעיה כפולה, גם השקעה לא מספקת בחינוך וגם באופן שבו מתעלים את התקציב".

תחום נוסף שבו נדרש שיפור דחוף לדבריו, הוא ההון הפיזי. "בקצב הזה לא נדביק את הפער מול המדינות המפותחות", אמר. "יתרה מכך, ההון המשמעותי והפיזי משלימים ולכן השקעה באחד תוביל לשיפור בכדאיות בהשקעה באחר. ענף הבנייה הוא דוגמה מובהקת לכוח אדם לא מיומן, שגורר רמה נמוכה של תיעוש וחוזר חלילה. לכך מתווסף מחסור חמור בתשתיות, שהתפרץ לאחרונה בדמות משבר בתחום התחבורה. גם בתהליכי הרגולציה, שהשתפרו, יש עוד הרבה לאן להתקדם".

פרופ' ירון הוסיף, כי על אף שהמצב התקציבי מעלה את השאלה אם ניתן לממש בכלל את המלצותיהם, הרי שיש לא מעט צעדים, שאינם מצריכים השקעה משמעותית שניתן כבר להתחיל בהם, כמו היערכות מוסדית. "לכולם ברור שבגוש דן יהיו חייבים לבנות מערכת מטרו להסעת המונים", הדגים. "גם בתרחיש האופטימי, את ההשקעה ניתן יהיה להתחיל לבצע רק בעוד מספר שנים, אך ברור שכדי שתישא פרי, תהיה חיבת לקום רשות מטרופולינית או גוף מקביל שירכז את כל הסמכויות. גופי השקעה זרים עשויים להתעניין בהשקעה בפרויקט כזה, אבל הם לא יכנסו אליו אם לא תהיה להם ודאות רגולוטורית. לשם המחשה, הקו יעבור בשטח של הרבה רשויות מקומיות, ואם יזמים יחששו שראש עירייה לא יגיע להסכמות על מיקום תחנה ויעכב את הפרויקט, הנכונות להיכנס אליו מלכתחילה תיפגע. לתכנן גוף כזה ולתכנן את המימון שלו, אפשר גם היום".

בני גנץ: "הכישלון בחינוך, בבריאות ובדיור הוא מהדהד"

דובר נוסף בכנס היה יו"ר מפלגת כחול לבן, בני גנץ. "מצבה המאקרו כלכלי של ישראל טוב, במובנים מסוימים אפילו טוב מאוד, אבל ישראל כשלה בעשור האחרון ובשנים האחרונות ביתר שאת בהבאת ההצלחה הזו לאזרחים לטווח ארוך", הוא אמר. "יכול להיות שהאזרחים נהנים משמיים פתוחים, אפשר לבלות יומיים ברודוס ולחזור, אבל לא בטוח שבראייה ארוכת טווח הדברים נכונים".

בני גנץ(צילום: עמית שאבי)

גנץ אמר כי "הכישלון, בחינוך, בבריאות ובדיור הוא מהדהד. בכל אחד מהדברים הללו מצבנו רע. לא שאין לנו רופאים ומורים טובים, הם מצוינים, אבל המערכות ככאלה אינן מוצלחות. המטרה שלי הוא לשמר את ההצלחה כלכלית, לנהוג בשקיפות ואחריות ולא בפופוליזם, שהביא בין היתר לגירעון שבו אנו נמצאים ולא פחות חשוב, שההישיגים יגיעו ליעדם, לאזרחי המדינה, ויצמצמו את הפערים שהולכים ומתרחבים בחברה הישראלית. ההשקעה בתחומים שונים תהווה בסיס לצמיחה לשנים קדימה".

"הגעתי לכאן כדי לומר שאני מוטרד ממצבה של החברה הישראלית. גזע העץ יציב וחזק הענפים שלו הולכים ומתקצרים ומתייבשים בעיקר בקצוות, ולא יחזיקו מעמד אם לא נצא לפעולה משותפת. הבסיס שמייצג את העץ הזה והבעייתיות שבו הוא פריון העבודה הנמוך ב-24% מה-OECD. ברמת הפריון הנמוכה מייצגת גם את ההבדל בין שני הרבדים בחברה הישראלית, ברמה כלכלית וערכית. זה לא בניכוי ערבים וחרדים, זה צריך להיות יחד עם החרדים והערבים. חייבים לקדם את ההכנסות של שתי האוכלוסיות הללו, שמהוות כמעט שליש מאוכלוסיית מדינת ישראל, אחרת הענפים יחלו להישבר. נעשו צעדים אך זה לא מספיק ביחס לאתגר כולו. אם נמשיך להוביל בפערים, אם ילד בפריפריה לא יקבל הזדמנות שווה, הענפים שעליהם תלויה הסולידריות הישראלית יקרסו ואיתם הצבא, המוסדות וכל אלו שתלויים בלכידות שלנו".

עוד אמר גנץ: "בראש סדר העדיפויות בישראל צריכים להיות מונחים החינוך וההשכלה, הם קובעים את עתיד הכלכלה, הביטחון והערבות ההדדית ביננו. במקום השני אני מציב את פיתוח התשתיות הלאומיות, שהן אלו שמהוות בסופו של דבר את תשתיות הצמיחה של ישראל גם בצפון וגם בדרום. בלי חינוך ראוי לאנשים לא נוכל לקיים חברה חזקה, בלי חוק וסדר הדברים הללו לא יעבדו. אם לא נבטל את המושג שנקרא פריפריה גאוגרפית לא נשרת את צורכי הצמיחה של ישראל וחייבים תכנון ארוך טווח ולגזור ממנו צעדים הנדרשים לביצוע של המשרדים השונים".

בהתייחסו למצב הפוליטי הוסיף כי "בבחירות הקרובות נשאף להכרעה ברורה, שתאפשר לי להעביר מתפקידם כל שר ושרה שלא אמורים להתמנות לתפקידם מלכתחילה. אני מקווה שהסיבות שבגינן ילכו אזרחי ישראל בפעם השלישית יהיו שחיתות, התעלמות מהדרג המקצועי, והתנשאות. כשרה"מ עסוק בחסינות, אין ממשלת ישראל שתקדם נושאים אזרחיים, וכשראש הממשלה מנהל קמפיין להראות שהכל מצוין - אין תיקון, אין יעילות, אין פריון ואין אמון של הציבור בנבחריו, והפערים הולכים וגדלים כל הזמן. החזקים גדלים בזכות הכוח והחלשים מחלשים עוד יותר. יש סכנה שישראל והפריפריה תהפוך למדינה נחשלת עם אזורים נחשלים. אנחנו לא שם אבל בדרך לשם, על זה הבחירות הללו. אם יפרצו כל הנורמות הערכיות שלנו, ישראל תהפוך למדינה נחשלת ולא לעולם חוסן".

שאול מרידור: "חובה לשמור על תקרת גירעון סבירה כדי להבטיח צמיחה"

"המדיניות הפיסקאלית בצירוף צעדים נוספים הביאו לצמיחה גבוהה", אמר בכנס הממונה על התקציבים במשרד האוצר, שאול מרידור. עם זאת ציין, כי תקרת הגירעון הנכונה כדי לשמר את המצב של יחס חוב-תוצר בישראל עומד על 2.5%, בעוד שבפועל תקרת הגירעון צפויה להסתיים בגירעון גבוה בהרבה.

"נציע לממשלה הבאה צעדים ופעולות שיאפשרו להתכנס לרמה סבירה, שמאפשרת צמיחה לאורך זמן ושלא שמה עלינו עוד נטל של חובות. אך לא די בזה. צריך להסתכל מה הם מנועי הצמיחה הבאים של ישראל. סיפור התשתיות הוא גדול והתחבורה היא החלק העיקרי שבהם. מדינת ישראל כיום ומטרופולין תל אביב בפרט הם מהעמוסים בעולם. לא היינו ככה, וזה רק פרומו למה שצפוי לנו בשנים הקרובות".

בהמשך ציין כי על המדינה לבצע מהפך בכל הקשור בהשקעה בתשתיות של הסעת המונים. "זה צריך לקרות לא בדרך שלה היינו רגילים ובכוונתו להציע לממשלה הבאה להפוך את רוב החקיקה הקשורה בתכנון וביצוע של הסעת המונים, כך שזה יקרה מהר. זה אומר בתוך 15 שנה, כשבינתיים צריך לטפל גם בצד של הביקושים של התנועה שנכנסת וגומרת לגודש".

שאול מרידור בכנס(צילום: מיכל פתאל )

בהתייחסו לנתוני מבחני פיז"ה שתפרסמו לאחרונה, אמר כי "אין כסף שנכנס כסף למערכת אבל הוא לא הולך בשום צורה להשיגים שהיא אמורה להעביר את התלמידים. המערכת הזו חיית לדעת לנהל את הכסף שנכנס אליה, אחרת אנחנו סתם זורגים כסף לתוך קופסא שחורה וזה לא ייפתר בלי צעדים".

מרידור התיחס גם גם את הירידה בשיעורי התעסוקה של גברים חרדים חרף התוכניות השונות לשילובם בתעסוקה, והציג שקף לפיו לו המגזר הערבי והחרדי היו משולבים כראוי בשוק התעסוקה, ישראל היתה זנקת ברמת התוצר למשק. "השתתפות בשוק העבודה זה לא רק כניסה לשוק אלא שילוב בכל דרגות השכר במשק", אמר. "הסקטור החרדי והערבי לא צריכים לעבוד בעבודות עם כישורים נמוכים, יש שם את אותו אחוז ילדים שיכולים להיכנס להייטק והיום מפספסים פונטציאל אדיר".

כמו כן הוסיף, כי יש לטפל בסביבה העסקית. "כדי להיות כלכלה מתקדמת מתפתחת ומפותחת, אנחנו לא יכולים כל יום להמציא את הגלגל", אמר. מה שהרגולטורים עושים בצורה נפלאה זה לאמץ כל דבר ממדינות אחרות וזה יוצר רגולציה מאוד קשה לעסקים, מבלי להיכנס לסתירות. יש להגביר ודאות ויציבות, ורגע שהחלטנו על רגולציה צריך לתת לשוק זמן להתרגל".

צוואר הבקבוק באוניברסיטאות

ראש המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון, הציג בכנס נתונים לפיהם השכר שמרוויחים בוגרי מדעי המחשב באוניברסיטאות העובדים בענפי ההייטק, בחלוף שנתיים מרגע סיום התואר, עומד על לא פחות מכ-30 אלף שקל בממוצע, יותר מכפול משכרם של בוגרי לימודי כלכלה ומשפטים, שנע סביב כ-12 אלף שקל, ופי כמה וכמה משכרם של בוגרי תואר ראשון בביולוגיה, שעומד על כ-6,000 שקל בלבד.

אבי שמחון(צילום: מיכל פתאל )

שמחון ציין כי על אף שבישראל יש יותר מהנדסים לנפש מכל מדינות ה-OECD, הרי שהמחסור עדיין אדיר. "צוואר הבקבוק הוא האוניברסיטאות, יש המון אנשים מוכשרים שרוצים ללמוד מדעי המחשב אך האוניברסיטאות לא מסוגלות לקבל אותם", אמר.

בהתייחסו לתחבורה הציבורית ציין: "הממשלה עכשיו מאוחדת ברצון להשקיע בתשתיות, ואני גם מאמין שאנחנו בדרך הנכונה. תחבורה ציבורית זו הבעיה הגדולה".

רוני חזקיהו: "לא יכולים להקטין את הוצאות המדינה"

"צריך להתייחס לנתון הזה טוב, ויש לנו הזדמנות לקיים עדיין מהלכים מגדילי חוב וצמיחה", הוסיף. "בהינתן זאת, יש הזדמנות לממשלה הבאה לבצע מהלכים משמעותיים, בתשתית, בעיקר בתחום הסעה ציבורית, הפחתת הנטל הביורוקרטי ותעסוקה, זו ההזמנות לעשות את הדברים הללו על מנת ליצור מצב שבו הממשלה תוכל להגדיל את הצמיחה למעל 3% בשנים הקרובות. דבר אחד ברור, אנחנו לא יכולים להקטין את הוצאות המדינה. צריך להמשיך להשקיע במגזר העסקי ובתשתיות".

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה(צילום: מיכל פתאל )

ענת גואטה: "אי השוויון הסוציו-אקונומי מאיים עלינו"

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, התייחסה לנתק שבין שוק ההון הישראלי לבין ההייטק. לדבריה "שוק ההון ובכלל זה הבורסה לני"ע עדין לא מהווה כתובת למימון פעילותן של חברות קטנות ובינוניות ובמיוחד של חברות צמיחה. מרבית חברות הסטארט-אפ המצליחות בוחרות בנתיבי מימון חלופיים, חלקן מעדיפות להימכר לחברות רב לאומיות, ואלו שמונפקות מעדיפות לעשות זאת מעבר לים. ישראל היא אחת מהיצואניות הגדולות בעולם לבורסות זרות ואין מה להתגאות בזה, בעיקר נאסד"ק ולאחרונה גם סינגפור והבורסה האוסטרלית. לתופעה זו, של בריחת החברות והמוחות הישראליים לחו"ל, השפעות שליליות על הכלכלה הישראלית".

גואטה הוסיפה, כי רשות ני"ע היא עצמאית מבחינה תקציבית, מה שמאפשר לה יכולת להוציא לפועל הליכים גם בלעדי הממשלה. בין הצעדים אותם הם מקדמים מנתה פיתוח שווקים דיגיטליים הכוללים מנגנון למימון המונים, הנפקת הבורסה בתל אביב, שסייעה בהעלאת האטרקטיביות שלה גם עבור חברות טכנולוגיות, והקמתה של וועדה בשיתוף בכירי התעשייה וקרנות הון סיכון, שבוחנת כיצד ניתן להנגיש את חברות ההייטק בישראל לשוק ההון המקומי.

"הפרדוקס של היעדר הסטארט-אפ ניישן ברבדים השונים של שוק ההון הישראלי מלווה את ישראל כבר 15 שנה", אמרה. "אי השוויון הסוציו-אקונומי מאיים עלינו וגדל בחלקים אחרים של החברה הישראלית. לכן אני קוראת לכל קובעי המדיניות לפעול לצמצומו, ואנחנו נפעל בגזרות שלנו".

המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה וראש רשות החדשנות, רמי אפלבוים, הזהיר כי אם ישראל לא תדביק את הפערים, הרי שם תחום ההייטק ישתרך לבסוף מאחור. "אם הכל כל כך טוב, אז למה אנחנו במקום 21 בתמ"ג לנפש?", תהה. "כמה הון ופריון יורד לטמיון כי יושבים בפקקים, תורים ארוכים, עומסים נוראיים במערכת הבריאות? מדוע, כשיש כל כך הרבה חדשנות בארץ, החברות בוחרות לבדוק את הטכנולוגיות בחו"ל ולא עושות פה פיילוטים?".

בהמשך קרא לממשלה להציב יעד, לטפס בתוך עשור לעשרה המדינות המובילות בתמ"ג לנפש. "כדי לעשות את זה צריך משרדי ממשלה עם אפס תורים ואפס ניירת", אמר, "כך נשנה את הסלוגן של מדינת ישראל מסטארט-אפ ניישן, לסמראט אפ ניישן".