במקום לדאוג לחולים, מירי רגב מגדפת בוכרים

כשמירי רגב מכריזה – לא באופן אינטליגנטי במיוחד – ש"לא ניתן לבוכרים לנצח" (אימו של גדעון סער ממוצא בוכרי), היא עולבת בגסות בישראלים כמוה. לא היו כאן יותר מדי צברים לפני 71 שנה ולכל אחד מאיתנו יש שורשים במדינה אחרת. גם למירי רגב. אבל נו, כשאנשים בלחץ נחשף הפרצוף האמיתי שלהם.

• לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet
  

השרה מירי רגב(צילום: מוטי קמחי)

המצב הנוכחי, שההתבטאות של רגב אתמול מסמלת אותו היטב, מתסכל בחוסר הצדק שבו, כי לא לזה התכוונו אלה שייבשו כאן ביצות כדי להקים מדינה עם לב. מדינה שתעזור לאזרחיה.

הלילה (בין שלישי לרביעי) ב-1:00 צלצלה אליי קלרה, אם חד-הורית שאני מכירה מחדר הכושר, שם היא עובדת. נחרדתי עד עמקי נשמתי. טלפון בשעה כזאת משמעותו שמשהו קרה לאחד מילדיי. עניתי לטלפון ואכן משהו קרה לילד – אבל שלה. היא התנצלה על השעה ושנייה אחרי זה פרצה בבכי תמרורים. כסכר שנפרץ בעוצמה, היא חיפשה מישהו שיכיל אותה. בין היללות היא מלמלה: "בסוף הוא ימות, בסוף הוא ימות".

זה הסיפור: קלרה נמצאה במיון עם בנה בן ה-17 קרוב לעשר שעות. שעה קודם בדקו אותו ואמרו לה שחייבים לשלוח אותו דחוף לסי.טי, כי הוא כנראה צריך ניתוח. במשך שעה היא הביטה ברופאים – "המלאכים" כהגדרתה – חולפים על פניה, קרובים לקריסה, אדומי עיניים ועצבניים מהפניות הרבות של החולים שהקיפו אותם. במשך כל השעה הזאת הילד נאנק מכאבים ואיש לא ניגש אליו.