שתף קטע נבחר

הקשר בין "מעוז צור ישועתי" לחנוכה: מקרי בהחלט

התגלית של פרופ' אביגדור שנאן המתארח באולפן ynet עלולה "להפיל" לכם את הסופגנייה מהפה: הקשר בין הפיוט הפופולרי "מעוז צור" לחג החנוכה הוא טעות מתמשכת, שהחלה בבקשת נקמה לוהטת בגויים. על כלבים נובחים, אויבים מנבחים ואיך ליל הסדר נכנס לעסק. צפו

 

 

את השיר "מעוז צור ישועתי" ששרים בחג כולם מכירים: המנגינה הנעימה והשירה בצוותא מושכות ומעוררות את הלב, פותחים ב"מעוז צור ישועתי לך נאה לזבח" - וכאשר ריח הסופגניות והלביבות כבר באוויר שרים אולי מדלגים על בתים בשיר ולוטשים עיניים רעבות בחטיפי החג המשומנים והטעימים. בתיאבון. תגלית מרעישה שמגלה חוקר ספרות אגדה, פרופ' אביגדור שנאן המתארח באולפן ynet , עלולה "להפיל" לכם את הסופגנייה מהפה.

 

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>

 

"מעט יודעים כי הקשר בין 'מעוז צור ישועתי' לבין חנוכה הוא מקרי בהחלט. אצלנו בבית פותחים את ליל הסדר בשיר הזה. השכנים וודאי בטוחים שירדנו מהפסים, אבל הפיוט הזה לא שייך לחנוכה בדיוק כמו שהוא שייך לפסח, כפי שהוא שייך לפורים". מספר פרופסור אביגדור שנאן, "השיר לא מתחבר לשם 'חנוכה', הוא מדבר על חנוכה אחרת לגמרי. חנוכת המזבח העתידי לאחר הקמת המקדש והקרבת הקורבנות".

 

חנוכה שמח בערוץ היהדות :

 

האויב הנובח?

 הבית הראשון של שיר החנוכה המוכר מתחיל במילים: "מעוז צור ישועתי/ לך נאה לשבח/ תיכון בית תפילתי/ ושם תודה נזבח/לעת תכין מטבח/מצר המנבח/ אז אגמור בשיר מזמור/ חנוכת המזבח". סביר להניח כי לא הרבה יודעים לומר מיד מה זה "מַטְבֵּחַ", "צר הַמְנַבֵּחַ", ומה "נגמור בשיר מזמור."

 

 

"בשיר מדברים על האויב בלשון מאוד לעגנית: כאשר אלוהים יכין טבח, דהיינו קטל ונקמה איומה באויב, הצר המנבח – אז נסיים את התקופה. מזמור חנוכת המזבח, כלומר בניית המזבח בבית המקדש השלישי אם תרצו, העתיד לבוא", מסביר חוקר ספרות האגדה את המילים הקשות. "אני תמיד מתפלא על אנשים שמתנגדים לקורבנות ולא רוצים בהקמת המקדש אך שרים את השיר בנפש חפצה ולמעשה מבקשים דבר שאולי לא היו מסכימים לו, לו שאלו אותם על כך במפורש", הוא מציין.

 

פרופ' אביגדור שנאן, חוקר ספרות אגדה (צילום: גיל יוחנן, ירון ברנר)
פרופ' אביגדור שנאן, חוקר ספרות האגדה(צילום: גיל יוחנן, ירון ברנר)

 

הפרופסור מספר כי הפיוט הפופולרי נכתב כנראה בגרמניה, בתקופת מסעי הצלב (המאה ה-13), והוא מפרט בארבעת בתיו האמצעיים ארבע תקופות מכוננות בהיסטוריה היהודית, לפי התרחשותן הכרונולוגית: יציאת מצרים, גלות בבל, נס פורים ונס חנוכה .

 

"מחבר השיר מביא ראיות היסטוריות לכך שאלוהים אכן עזר לעמו בשעות משבר קשות והוא מבקש את הגאולה באמצעות טבח קשה באויב הצר המחרף ומקלל ככלב נובח ואת הקמת המקדש והקרבת הקורבנות", כך לדברי חוקר ספרות האגדה. שנאן מוסיף כי למעשה, רק בבית הראשון והחמישי במזמור מצויין חג החנוכה.

 

בקשה לנקמה לוהטת בגויים  

לדברי חוקר ספרות האגדה "השיר 'מעוז צור ישועתי' חדר אל טקסי חנוכה האשכנזיים. כנראה מתוך בקשה לנקמה לוהטת בגויים. כך הוא השתרבב גם לניגונים של בני עדות המזרח ולכלל ישראל. המנגינה יפה ואנחנו אוהבים לשיר שירים כאלו אבל המחבר לא חשב שמדובר בפיוט דווקא לחנוכה".

 

חנוכה (צילום: shutterstock)
מושר לאחר הדלקת הנרות(צילום: shutterstock)
 

 

כשנשאל הפרופסור כיצד התקבע המנהג לשיר את הפיוט הפופולרי מיד אחרי הדלקת הנרות כמעט כל בית ישראלי הוא משיב כי "זה התקבע בימי הביניים המאוחרים, אולי אפילו במאה ה-17 או ה-18. אפשר לעקוב אחרי ספרי מנהגים ששם רואים איך לאט לאט זה הפך למה שזה היום. איך זה התקבע? העם אוהב את השיר הזה, כנראה המנגינה".

 

 לדבריו, את אותה מנגינה אהובה אפשר לשיר גם בליל בסדר כפי שהוא נוהג בביתו. "אני מאוד נהנה מהעניין הזה. חשוב להדגיש שהפיוט נקרא "מעוז צור ישועתי" ולא "מעוז צור" שהוא שילוב של שתי מילים שלא אומרות שום דבר.

 

"המילה 'חנוכה' שמוזכרת בשיר התקשרה לנו לחג אך זו לא כוונתו של המחבר המקורי. לכן הרבה מקומות שרים את הבית הראשון "מעוז צור ישועתי", ומדלגים על כל הבתים האחרים. המקפידים שרים את כל הבתים ואז ברור להם שהפיוט הזה הוא פיוט רב שנתי לכל הזדמנות טובה".

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיל יוחנן, ירון ברנר
פרפ' אביגדור שנאן
צילום: גיל יוחנן, ירון ברנר
מומלצים