חרדי עם מצלמה נכנס לדובאי
מיקי שפיצר החליף את הכיפה בכובע וטס לדובאי ולאבו דאבי כדי לתעד מגדלי ענק, מסגד בשווי חצי מיליארד דולר ואי מלאכותי שבונה את עצמו. בריאיון הוא מספר איך הגיבו המקומיים ומה קרה כשתמונה שצילם - שבה נראה חרדי בטלית על רקע דיונות חול - התפרסמה בתקשורת הערבית
המילה דובאי מעלה בדמיון דיונות חול, מגדלי ענק והמון כסף - אבל קצת קשה לדמיין שם גם יהודי חרדי עטוף טלית. ובכל זאת, הצלם מיקי שפיצר נכנס בשעריה והנציח רגעים שהפכו לחדשות בעולם הערבי.
ישראלים רבים חולמים לבקר שם, ובקיץ הקרוב זה יתאפשר כשמדינת איחוד האמירויות תפתח את שעריה לבעלי דרכון ישראלי, אבל שפיצר, ישראלי חרדי שנוהג לתעד את טיוליו בעולם ולכתוב עליהם לקהל חרדי, לא רצה לחכות. לפני כחודש, בעזרת דרכון הונגרי ובלוויית חבר אמריקני, הוא נסע לדובאי ולאבו דאבי ותיעד הכול במצלמה. במהלך שמונה ימים תר אחרי כמה שיותר נופים, עבר ממקום למקום ומאתר לאתר ולא נתקל בשום התנגדות. את הכיפה על הראש המיר בכובע, אבל לא תמיד הסתיר את מוצאו.
"לחלק מהאנשים שם סיפרתי שאני מישראל ולחלק לא", הוא מספר בריאיון. "למשל, אי אפשר לשכור רכב עם רישיון ישראלי, אז החבר שהיה איתי, שהוא מארה"ב, שכר את הרכב". לעומת זאת, בהזדמנויות רבות אחרות לא ניסה כלל להסתיר מיהו באמת. "רציתי להגיע למקומות אז יצרתי קשר עם צלמים מקומיים. הם דווקא ידעו שאני מישראל והיו מאוד בסדר, נתנו לי רשימה והדריכו אותי".
אחת התמונות שצילם - שבה נראה חברו עטוף בטלית על רקע דיונות החול בזריחה - התפרסמה באתרים ערביים רבים בעולם. "היא צולמה בדיונות של אבו דאבי", הוא מספר. "נהג מקומי לקח אותנו לשם. הוא שאל מה אנחנו עושים, ואמרנו לו שהתלבושת זו תחפושת. הוא גם צילם אותנו בעצמו. התמונה שצילמתי מאוד התפרסמה בעולם הערבי".
היא קיבלה פרגון או ביקורת?
"כתבו ש'ישראלי מהשטחים הכבושים הגיע לצלם באדמותינו'. לא שלילי ולא חיובי".
התמונות הרבות שצילם בדובאי מציגות עיר עתידנית שכולה מגדלים וגורדי שחקים - מבורג' חליפה, המגדל הגבוה בעולם שמתנשא לגובה של 828 מטר, ועד למלון הפאר בורג' אל-ערב, שגובהו 321 מטרים והוא ממוקם על אי. "זה פשוט נראה מהעתיד", הוא מתאר, "המקומות שם, הגודל של המגדלים, המהירות שהם בנו את זה... הכסף הרי הוא כמו מים. הם זורקים כסף כמו מים", הוא אומר על העושר של האמירות שנובע מהסחר, ממאגרי הנפט וגם מהתיירות ההולכת וגוברת.
בעיר העתיד שוכן גם אי מלאכותי ענק שנקרא "אי הדקל". כדי לתפוס את התמונה המושלמת עלה שפיצר על מסוק, והסתבך קצת עם השפה: "כשבאתי למסוק שאלו אותי מאיפה אני, אז הבאתי את הדרכון ההונגרי כי לא רציתי להגיד שאני ישראלי. אמרו לי 'אה, אתה מהונגריה, מעולה - הטייס שלנו גם הונגרי". אבל הוא עצמו דווקא לא דובר הונגרית. "הוא הגיע, התחיל לחבק אותי, התחיל לדבר איתי. אמרתי שאני רק חי בהונגריה אבל לא דובר את השפה. כשעלינו לאוויר הוא אמר לי, 'תגיד לי באמת מאיפה אתה', ועניתי 'אני מישראל".
ואיך הוא הגיב?
"בסדר גמור. הם בסדר גם עם זה שאנחנו מישראל. לא באמת אכפת להם, הם מחפשים תיירות. דרכון ישראלי זה עניין טכני - דרכון ישראלי לא יכול להיכנס".
כששמעו שאתה ישראלי התעניינו?
"80% מהאוכלוסייה היא בכלל לא מקומיים - הם הודים ופקיסטנים אז לא באמת אכפת להם, גם לאמירתיים עצמם לא באמת אכפת. אני חושב שהם מכבדים את המדינה שלנו, יודעים את העוצמה שלנו".
מה הפריים הכי מרהיב שצילמת? מה הכי אהבת לצלם?
"שאלת השאלות. היינו במסגד באבו דאבי שעלה כמעט 550 מיליון דולר, אבל אני חושב שהפריים מעל אי הדקל, שהוא מלאכותי, היה ממש עוצמתי. אתה נמצא שם בלילה, ואתה רואה המון מכונות בתוך הים שמוציאות חול ובונות עוד ועוד איים".
אותו צילום, אגב, עלה לו לא רק בתקרית הבינלאומית עם הטייס ההונגרי - אלא גם במצלמה עצמה. "כשהייתי במסוק הלכה המצלמה. היה לי מזל שהצלחתי להציל את הפריים". הוא לא הפסיק לצלם גם לאחר מכן: "הלכנו לחנות מצלמות ושכרתי מצלמה. דווקא שם השארתי בתור פיקדון את הדרכון הישראלי. הם לא עשו בעיות".
