עבודה בעיניים? בדיקת דם לדיאטה ואיתור רגישויות למזון
מדובר בטרנד לוהט: עשרות מעבדות ומכונים מציעים תמורת סכום שנע בין כמה מאות לכמה אלפי שקלים בדיקת דם קלה שתספק רשימה של המזון שלא מומלץ לכם לצרוך. אבל בדיקת "ממון" מגלה: מדובר בבדיקות חסרות ערך או ביסוס מדעי. המועצה הלאומית לתזונה וגסטרואנטרולוגיה: "אין לבצע שינוי תזונה על סמך בדיקות אלו"
קיראו עוד
אולי הילד שלך אלרגי למזון?
בדיקות הדם הפרטיות והיקרות: האם זה בכלל יעיל?
א' מאזור המרכז התפתתה לבצע בדיקה כזו אצל יועצת תזונה ומאמנת לאורח חיים בריא מהסקטור הפרטי אחרי שנחשפה לאופציה הזאת בכל מיני אתרי אינטרנט ושמעה המלצות מחברים. אחרי תשאול מקיף על אורח חייה שבשגרה והתפריט שהיא רגילה לאכול, דקירה קטנה באצבע ופרידה מ־2,000 שקלים, קיבלה א' את התוצאה: אי־סבילות גבוהה לחלב פרה ולביצים, זאת מתוך 90 מוצרי המזון שנבדקו. אחרי שהוציאה את החלב, הגבינות והביצים מהתפריט הגיעה א' לתזונאי שמטפל בה והופתעה כשננזפה קשות על ידו על כך שמיהרה בחוסר אחריות להסיר את החלבונים והסידן מהתפריט שלה. א' היא אחת מעשרות אלפי ישראלים שביצעו את בדיקת הדם שמתיימרת לומר לאיזה מזון אתם רגישים וגורמת לבלבול גדול.
בדיקות הרגישויות למזון מגלגלות מיליוני שקלים בשנה. מדובר בערכות מיוחדות לאבחון אי־סבילות למגוון מזונות, החל מ־46 סוגי מזון ועד 270 סוגי מזון. בעקבות ההצלחה צצו כמו פטריות אחרי הגשם עשרות מכונים, מעבדות, חברות ייעוץ ומאמני הרזיה המציעים דיאטה מותאמת אישית בהתאם לתוצאות, תמורת סכום שנע בין כמה מאות ועד כמה אלפי שקלים, תלוי בהיקף הבדיקה ובמספר סוגי המזון שייבדקו. חשוב להבחין בין בדיקות הדם הללו לבין בדיקת הצואה שמציעה חברת דיי טו, DayTwo שבודקת את השוני בתגובות הסוכר בדם למשונות שונים והוכיחה מדעית שאנשים מגיבים באופן שונה מאוד למאכלים זהים. מטרת הבדיקה שלהם היא למצוא אילו מזונות מעלים את רמת הסוכר בדם ואילו מזונות לא והחברה עבדה בשיתוף פעולה עם קופת-חולים כללית שסבסדה את הטיפול במחיר של 800 שקל למטופל והעניקה על חשבונה את הייעוץ הראשון לשימוש בשירות.
מהי בדיקת אי־סבילות למזון?
בחברות המשווקות את בדיקת הדם לסבילות למזון מסבירים כי עד לאחרונה היה נהוג לבצע בדיקת אלרגיה למזון. אלא שרק שני אחוזים מהאוכלוסייה אלרגיים למזון כלשהו, ולעומת זאת כמחצית מהאוכלוסייה "רגישה" לפחות לסוג אחד של מזון. הרגישות הזאת, לטענתם, גורמת לשלל תופעות שליליות. "הבדיקה שלנו", נכתב באחד מאתרי האינטרנט שמשווקים את הערכה, "מציעה עבורכם לראשונה בישראל את האפשרות לדעת בדרך המדויקת ביותר מאיזה מזון מומלץ לכם להימנע, אילו מזונות מזיקים לכם ופוגעים באיכות חייכם, גורמים לכם לדלקתיות, מיגרנות, אלרגיות, או מפריעים לכם לרזות". יועצי תזונה ומאמני הרזיה (שאינם בעלי תואר מוסמך בתזונה), שגם דרכם ניתן לבצע את הבדיקה, מדגישים אמנם שזה לא במקום ייעוץ אצל רופא, למקרה שיש בעיה רפואית מהותית, אבל מרגיעים שבפועל זוהי אחת הבדיקות הפופולריות.רגישות למזון היא למעשה תגובת יתר של המערכת החיסונית למרכיב כזה או אחר של מזון והיא מתרחשת כאשר הגוף מזהה את אותו רכיב כסוג של "פולש" שיש לסלק. התגובה מתחילה תוך פרק זמן של כשעתיים ועד שלושה ימים מרגע החשיפה למזון שאליו האדם רגיש. מערכת החיסון שלנו מייצרת נוגדני IgG והבדיקה מצביעה על נוכחותם בגוף, המופיעה כתגובה למאכלים שונים שגורמים לעלייתם. איתור הנוגדנים בגוף מסייע לכאורה לקבוע לאילו סוגי מזונות הגוף מגלה רגישות ובאיזו עוצמה. הבדיקה מצליחה לזהות אי־סבילות לסוגי מזון שונים שהגוף נחשף אליהם בשלושת החודשים שקדמו לביצוע הבדיקה בפועל. במילים פשוטות, נוגדני IgG מסמנים מולקולות שעלולות להיות בעייתיות לגוף, ובכך מצביעים על פוטנציאל לרגישות. אולם במכוני הבדיקה גם מסייגים: "הבדיקה בודקת אי־סבילות לסוגי מזונות שאליהם הגוף נחשף בשלושת החודשים האחרונים. לכן, במידה ולא נחשפת למזון מסוים בתקופת זמן זו, הבדיקה לא תזהה רגישות אליו או שהיא תצביע על רגישות קלה אליו. כמו כן, רמות ה IgG תלויות בכמות המזון שאנו אוכלים. לדוגמה, אם אכלנו הרבה חיטה, סביר להניח כי תיווצר כמות גדולה של נוגדנים לחיטה ונתון זה יפורש בבדיקות כרגישות גבוהה למזון זה".
ישנן כמה שיטות בדיקה. יש מקומות אשר משתמשים בערכת בדיקה לגילוי אי־סבילות למזונות שפותחה במעבדות Cambridge Nutritional Sciences בבריטניה (כמו למשל במרכז "דרך הבטן"). ויש אחרים, כמו למשל מעבדות WLAB, שעובדים בשותפות עם ImuPro מגרמניה. באשר למחיר, הרי שמדובר בעלות שנעה בין אלף ועד למעלה מ־3,000 שקל, תלוי במספר סוגי המזונות שתרצו לבדוק.
"נזק כלכלי ובריאותי"
זה אולי נשמע לכם כמו פתרון מצוין כדי לדעת מה מותר ומה אסור לכם לאכול אבל רוב המומחים שאיתם דיברנו מסתייגים וחלקם אף קובע שאי־אפשר לסמוך על הבדיקות הללו כלל. מבחינת הממסד הרפואי מדובר בבדיקות לא אמינות. ממשרד הבריאות נמסר: "אנשים הפונים לבדיקות כמו אלה שמופיעות בכתבה גורמים לעצמם נזק בריאותי וכלכלי. אדם המעוניין לקבל ייעוץ תזונתי ממקור מוסמך ומקצועי צריך לפנות לדיאטנית או תזונאית אשר קיבלו תעודה רשמית מטעם משרד הבריאות". המועצה הלאומית לתזונה, גסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד והאיגוד לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, הוציאו נייר עמדה מסודר בנושא שבו הם מבהירים כי אין שום ערך בביצוע הבדיקות.
וכך ציינו במפורש: "משמעות הימצאות נוגדנים מסוג IgG הינה תגובה תקינה של מערכת העיכול לחשיפה לחומר ולא אלרגיה אליו. בעוד שלמעשה הימצאות נוגדנים מסוג IgG לסוגי מזון מהווה אף סמן לסבילות למזון ולא לאי־סבילות. כך שלאור הממצאים והיעדר עדות לכך שמדידת נוגדני IgG יעילה באבחנת אלרגיה או אי־סבילות למזון, הרי שעמדת האיגוד היא כי אין ערך לביצוע בדיקות מסוג נוגדני IgG לאבחנה של אלרגיה או אי־סבילות למזון, ולכן אין לבצע בדיקה זו על מנת להעריך תסמינים קליניים הקשורים במזון. על אחת כמה וכמה אין להעריך ולבצע שינויים תזונתיים בהתאם לתוצאות בדיקות אלו. עמדה זו, אגב, היא בהתאם לעמדת ארגונים מובילים בעולם".
עמית גנור, מנכ"לית "עתיד", עמותת הדיאטנים בישראל אומרת: "כל הבדיקות הפופוליסטיות הללו לא עומדות במבחן העובדות המדעיות הרפואיות. לכן כל בעיית רגישות למזון מאובחנת היום במרפאות הגסטרו של קופות החולים ובתי החולים ובטיפול של דיאטניות המתמחות בגסטרו". גנור אף מדגישה כי "זה יכול להיות מסוכן. אחת המטרות המרכזיות שלנו היא להילחם באנשי מקצוע לא מוסמכים בענף. במסגרת קופת החולים כל אחד יכול לקבל הפניה מהרופא שלו או מתזונאי קליני, לבצע בדיקות שאינן עולות כסף לזיהוי אי־סבילות לגלוטן, חלב פרה, גלוקוז, פרוקטוז ועוד מרכיבים במזון. מדוע לשלם למעלה מאלף שקלים על ערכת בדיקה עצמית כזו?".
מה קורה לילדים אלרגיים?
גם דיאטנים ורופאים מומחים בתחום הגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד שאיתם דיברנו טענו שאין בסיס מדעי מוצק ליעילות הבדיקות ולכן עדיף לוותר על ביצוע בדיקות מסוג זה. "הבדיקות מזהות תהליך טבעי ונורמלי ואף רצוי שמתרחש בגוף. משמע, ככל שהגוף נחשף יותר לחלבונים ממקורות שונים כמו חלב, חיטה, דגים, בשר, קטניות וכו' הרי שהמעי יגיב בהתאם כחלק מתפקידו כחסם, משמע נראה עלייה של נוגדנים. לכן, אין פה כזה אישיו, הרי כל נבדק יגלה רגישות כלשהי והמרחק מכך ועד לקבוע שיש להסיר מיידית מזונות מהתפריט הוא גדול", אמר לנו אחד הגסטרואנטרולוגים שהתראיין לכתבה.
גם ד"ר שון פורטל, דיאטן קליני ותזונאי ספורט, מזהיר מפני התופעה. "אולי הלקוח אכן ידווח שנעלמו אצלו הצרבות, או התקפי השלשולים שמהם סבל עד כה אבל יחד עם זאת, זה רחוק מלהיות תורה להנחלת דיאטה, עלולה להיות כאן פגיעה בבריאות. בכל הקשור לבדיקת אי־סבילות למזון, לעיתים גוזרים על אנשים גזירות תזונתיות קשות מדי, שלא ניתן לעמוד בהן. לא תמיד גם יש הלימה מלאה בין התוצאה לביטוי הקליני שלה בגוף. זה טוב למי שזה טוב, כמו הרבה דברים אחרים, וחייבים איש מקצוע שמבין טיפול קליני מהו. בנוסף, גם בשיטה הזאת הדבר מצריך ניסוי וטעייה. כך שהבדיקה לא בהכרח חוסכת ומקצרת. ראיתי מקרים שזה עזר וראיתי כאלו שזה לא שינה כלום. צריך גם לזכור ששלילת מזונות רבים מדי עלולה להיות בעצמה סיבה להתפתחות חוסרים תזונתיים, שלא לדבר על כך שרבים מהלקוחות שפונים לכיוון הבדיקות הללו פונים במטרה לרזות וצריך להבין שאין בהכרח קשר בין הדברים. אחרי הכל, חשוב גם לזכור שלמזונות שאנחנו צורכים קיימת השפעה מכרעת על הבריאות שלנו. כך, שאם נפחית מהם מהתפריט בלי להתייעץ עם איש מקצוע מיומן כגון רופא או תזונאי מוסמך, הרי שזה עלול להוביל לפגיעה בבריאות המטופל, למשל להביא לידי גרימת מחסור במינרלים חשובים כמו סידן או ברזל למשל".
תגובות
נורית קליפר, דיאטנית קלינית בחברת WLAB, מודה שנכון להיום אין מחקרים מדעיים שמבססים את יעילות השיטה אך אין גם מחקרים הפוסלים אותה על הסף. "זה נכון שיש סביב בדיקות דם אלו ערפול אך אנחנו מבצעים בהצלחה יתרה את הבדיקות אצלנו במעבדות ועל פי דיווחים של מטופלים יש בהחלט הצלחות. יחד עם זאת, אין מדובר כאן בבדיקות המבוססות באופן נחרץ וחד־משמעי ברמת מחקר מדעי קליני, ונכון להיום לא ניתן לבצע בדיקות כאלו במסגרת קופות החולים. אנחנו גם חלילה לא באים כחלופה להתייעצות מול רופא מומחה אלא זו עוד אופציה שקיימת לבחירת הלקוח בשוק. על סמך מחקרים קיימים אנחנו לא יכולים לצאת עדיין בהצהרה חד־משמעית לגבי יתרונות הבדיקה".
עדי זוסמן, דיאטנית קלינית והמנכ"לית והבעלים של מכון "דרך הבטן", מסרה כי "אכן קיים בלבול רב בכל הנוגע לבדיקות רגישות למזונות. לדעתי, הסיבה לכך נעוצה במגוון רחב מאוד של שיטות. אני מכירה לפחות ארבעה מחקרים העומדים בכל הסטנדרטים של מחקר מודרני, המציגים קורלציה (מתאם) בין ממצאי הבדיקה לאיתור נוגדני IgG גבוהים לבין סימפטומים של מחלות מעיים. בחמש השנים האחרונות שהכלי הזה נמצא בין שאר שירותי המרכז 'דרך הבטן', קיבלנו תגובות חיוביות רבות ליעילות השימוש בו. לתפיסתי המקצועית אין לעשות בדיקה כזאת ללא הדרכה מקצועית של דיאטנית. הסיכון להורדת מזונות באופן בלתי אחראי, ללא בניית תחליפי מזון ראויים וללא מעקב מקצועי, עלול ליצור חסרים בעלי השלכות בריאותיות. במיוחד הדבר נכון לגבי אנשים עם מחלות מעיים וילדים".
לפנייה לכתב/ת 
