שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    מור סילבר: "עשיתי טעויות כאמא צעירה"

    התעקשה שבנה יסיים מהצלחת, הכינה לו כמה מנות ונתנה לו לצפות בסדרה כדי להאכיל אותו. מור סילבר נזכרת בטעויות שעשתה, רק כדי שבנה יאכל, ומספרת על ההבנה שעדיף לשנות גישה

    בשיתוף מועצת החלב

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    משתפת קצת מחיי היום-יום עם הקטנטנים שלי, שעשו לי המון צרות בימים האחרונים. האמת, מסכנים, זה לא אשמתם. פשוט עם החורף, מגיעות המחלות. וכשיש שניים, אחד מדביק את השני. מה שאומר - שני ילדים בבית - שישו ושימחו.

     

    אתם יודעים מה זה להכין חמש ארוחות שונות ביום? לריו פירות, לשוני ארוחת בוקר, לריו מרק ירקות, לשוני צהריים, אבל מה? לפחות ארוחת ערב כולם אוכלים ביחד. האמת שארוחת ערב זה הכיף שלנו. אחרי יום מטורף אין כמו זמן איכות שכל המשפחה יושבת ביחד סביב השולחן.

     

    מעבר לזה שהשהות המשותפת מייצרת חוויה משלנו, חוויה משפחתית של אחדות וחיבור, יש את היתרון שהילדים מקבלים מאיתנו, ההורים, דוגמה לאכילה נכונה. אני תמיד דואגת שכל אבות המזון יהיו בארוחת הערב.

     

    לא אכלנים גדולים

    בתור אמא, את עושה את כל הטעויות האפשריות. אני מדברת על עצמי, כן? הילדים שלי הם לא כאלו אכלנים, ואני משתגעת מזה. אמא שלי מספרת לי שהייתי בדיוק כזו, וכן, גם היא הייתה משתגעת מזה.

     

    מור סילבר (צילום: חן מזרחי)
    נותנים דוגמה לילדים(צילום: חן מזרחי)

    אז עשיתי המון טעויות ובטוחה שאתם תקראו ותהנהנו, כי אתם מכירים את הסיטואציה מקרוב. התעקשתי שיסיים את כל הצלחת, נתתי לו לאכול בזמן שמשחק עם המטוס בתוך הצלחת, הכנתי כמה מנות שונות כדי שיהיה לו מבחר, חפרתי לו ועשיתי מזה נושא שיחה במהלך הארוחה.

     

    טעויות של אמא מתחילה, של אמא דאגנית שרק רוצה שהילד שלה יכניס משהו לפה, גם אם זה אומר שאני מקריבה את הנייד שלי ומפעילה תוכנית שהוא אוהב, ולאט לאט מאכילה אותו. אני מודה בטעויות, מודה באשמה, מה שכן, אני רואה שעם הילד השני אני לא חוזרת על אותן הטעויות (אני עדיין לא מושלמת וגם לא אהיה, אבל משתפרת).

     

    אחד הטיפים שלי הוא לשתף את הילדים, בהכל. כמו שלמדתי וחקרתי איך לנהוג עם שון מאז שהפך לאח גדול, ושיתפתי אותו באמבטיה הראשונה, בהחתלה ובבקשת עזרה ממנו כשנתתי לאחיו הקטן בבקבוק.

     

    כך גם בארוחת הערב, שוני ואני עורכים יחד את השולחן, קוראים לבני המשפחה שהגיע זמן ארוחת הערב ומפנים יחד. הקטע האהוב עליו זה לעזור לי להכניס למדיח את הכלים, וזה הפך להיות חלק מהביחד שלנו.

     

    בטור הקודם דיברתי על כך שהילדים מחקים אותנו, אז גם כאן, כשכל המשפחה יושבת לאכול ארוחת ערב מזינה ומשביעה - הם צופים בנו, במה שנכנס לנו לפה, ורוצים גם. בלי לדבר, בלי לעשות התניות, בלי לשכנע ובלי משחקים. בנוסף לזה, הבונוס הגדול הוא זמן איכות משפחתי שלנו.

     

    בשיתוף מועצת החלב


     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים