עושים סדר בקרב על חסינות נתניהו

מהן הטענות של נתניהו בעד חסינות?

ארבע עילות מרכזיות מופיעות בבקשה שהוגשה ליו"ר הכנסת: כתב האישום הוגש תוך אפליית נתניהו לעומת אחרים, כתב האישום הוגש בחוסר תום לב, ניהול ההליך הפלילי נגד ראש הממשלה בשלב זה יגרום נזק של ממש לתפקוד הכנסת ולייצוג ציבור הבוחרים - וכן שכל פעולות נתניהו נעשו כדין וחלק מהן נעשה במסגרת תפקידו כחבר כנסת.

טוען לאכיפה בררנית ותפירת תיקים. נתניהו(צילום: רפי קוץ)

בבקשה נטען כי "הגשת כתב האישום חותרת תחת העקרונות הבסיסיים ביותר של הדמוקרטיה", וכן כי רבים מעדי התביעה בתיקים השונים הם חברי כנסת, ובנסיבות אלה ניהול המשפט עלול לגרום נזק לייצוג הבוחרים ולתפקוד הכנסת.

טענה נוספת שהועלתה הייתה שבעוד נגד נתניהו הוגש כתב אישום, "אחרים שביצעו עבירות פליליות חמורות אפילו לא נחקרו - ואם נחקרו, התיק בעניינם נסגר או נגנז". כך לדבריהם היה עם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ועם פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר רות דוד.

בטענת חוסר תום הלב הצביעו עורכי דינו של נתניהו על "מבול של הדלפות מתוך חדרי החקירות ומסדרונות הפרקליטות", וכן על כך שהיועץ המשפטי לממשלה הגיש את כתב האישום "במהירות חסרת תקדים" ועל כך שהשימוע "לא התנהל בנפש חפצה ובלב פתוח". הטענה האחרונה היא שכל פעולותיו של נתניהו בתיק 2000 "נעשו בתפקידו כחבר כנסת וזאת כדי למנוע קידומה של הצעת חוק".

מהי בכלל חסינות?

לחברי הכנסת יש שני סוגי חסינות: הראשונה היא החסינות המהותית, שהיא חסינות תמידית מאחריות פלילית ואזרחית למסגרת התפקיד. היא נובעת משני מקורות - חוק יסוד: הכנסת וחוק חסינות חברי הכנסת, חובותיהם וזכויותיהם, שמעניק לחבר הכנסת פטור מאחריות אזרחית או פלילית בשל הצבעה, הבעת דעה בעל פה ובכתב, או בשל כל מעשה שעשה במסגרת מילוי תפקידו.

ישנה גם חסינות דיונית, שפוטרת את הח"כ מאחריות פלילית בשל עבירות שעבר שלא במילוי תפקידו, ואף בשל עבירות שעבר לפני תחילת כהונתו. הדבר מתבטא בסעיף 13 בחוק חסינות חברי הכנסת, חובותיהם וזכויותיהם, שמאפשר לכנסת לקבוע שלח"כ תהיה חסינות בפני העמדה מדין פלילי לגבי האשמה שבכתב אישום שאינה קשורה למילוי תפקידו. הכנסת לא תחליט החלטה כזאת אלא לפי הצעת ועדת הכנסת.

מנדלבליט. "הגשת כתב האישום חותרת תחת העקרונות הבסיסיים ביותר של הדמוקרטיה"(צילום: דנה קופל)

נתניהו מבקש בעיקר חסינות דיונית - חסינות מפני דין פלילי בעילות של אפליה, חוסר תום לב וטענה כי ניהול ההליך יפגע בתפקוד הכנסת ובייצוג הבוחרים. זוהי חסינות ממעשים שנעשו שלא במסגרת תפקידו. עם זאת, הוא מציין גם כי "כל הפעולות נעשו כדין וחלק מהן נעשו במסגרת תפקידו", ולכן הוא משלב במעט גם את הטענה לחסינות מהותית - לגבי תיק 2000 ולגבי חלק מתיק 1000. כלומר, בעניינים אלה מבקש נתניהו פטור מוחלט מהעמדה לדין, ולא פטור זמני. לכן, כאן החסינות אמורה להיות קבועה - בניגוד לטענתו בנאום ולפיה החסינות "זמנית בלבד".

ד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מסביר: "לפי ההלכה לגבי חסינות מהותית, בוודאי שכל מה שעלה בתיק כמו ניסיון לקבל טובות הנאה לא נכנס להגדרות המצומצמות שנקבעו בפסיקה. הוא בעצמו אומר שהחסינות רק דוחה את ההליך. חסינות מהותית ברמת העיקרון זו הגנה, ואז לא ניתן להעמידך לדין למעשה נקבע שאין עבירה. בעיניי, אני מניח שזו טענת סרק, ולב ליבה של הבקשה זו החסינות הדיונית".

הוא מוסיף: "החסינות הדיונית לא נועדה לאפשר עבירות, אלא לאפשר הגנה מהתעמרות של הרשות המבצעת כל עוד אתה חבר כנסת. כשנגמרת הקדנציה החסינות פוקעת". לדבריו, כל עוד נתניהו יישאר חבר כנסת, הוא יוכל לבקש חסינות דיונית, כך שגם בקדנציות הבאות יוכל לחדש את בקשתו ולהימנע מעמידה לדין.

איך עובד הליך בקשת החסינות?

אחרי הגשת הבקשה ליו"ר הכנסת מתכנסת ועדת הכנסת, שומעת את טענות הח"כ ובסוף מצביעה אם להעניק לו חסינות. אם הוועדה אישרה את הענקת החסינות - הדיון עובר למליאת הכנסת, שם כלל חברי המשכן מצביעים אם להעניק את החסינות.

מה עושים כשאין ועדת כנסת?

בגלל העובדה שישראל נמצאת כבר יותר משנה במערכת בחירות וללא כנסת מתפקדת - לא הוקמו עדיין ועדות הכנסת השונות, בהן גם ועדת הכנסת שבתחום אחריותה נמצאים הדיונים על הענקת החסינות.

ועדת הכנסת, ארכיון. אי אפשר לדון בחסינות בוועדה אחרת(צילום: משה מזרחי)

כל עוד לא הוקמה ועדת הכנסת אין אפשרות לדון בבקשות החסינות. הוועדה המסדרת, שאחראית אחרי הבחירות לתפעול הכנסת עד להקמת ממשלה, אינה בעלת סמכות לדון בנושא, וגם לא ניתן להעביר את הדיון בנושא ישירות למליאת הכנסת.

היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד אייל ינון, התייחס לנושא בחוות דעת שפרסם לפני כחודש, שבה ציין כי אין כל חובה להקים את הוועדה בעקבות הגשת בקשת החסינות של נתניהו, אך אם רוב חברי הכנסת יחליטו שהם רוצים להקים את הוועדה - אין מניעה לעשות זאת.

האם אפשר להקים עכשיו ועדת כנסת?

בכחול לבן מקדמים את הקמת ועדת הכנסת, לנוכח ההערכה שבהרכב הכנסת ה-22 שפוזרה לא יהיה לנתניהו רוב לקבלת חסינות.

באופן עקרוני ניתן להקים את ועדת הכנסת, אך לשם כך נדרש רוב בין הסיעות השונות. יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן הודיע אמש כי יתמוך בהקמת הוועדה ואף הצהיר שכל חברי מפלגתו יצביעו נגד הענקת חסינות לנתניהו. בעקבות הודעת ליברמן נראה כי יש רוב בקרב סיעות הבית להקמת הוועדה.

עם זאת, כדי להקים את הוועדה ולהתחיל בדיונים על החסינות דרושה הסכמה של יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין (הליכוד). הסיבה לכך היא סיכום בין יו"ר סיעת הליכוד מיקי זוהר ומקבילו בכחול לבן אבי ניסנקורן. גם חוות דעתו של היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד אייל ינון, תידרש על מנת להקים את ועדת הכנסת ולהתחיל בדיונים בנוגע לחסינות.

כמה שעות לפני ההצהרה של נתניהו פנו חברי כחול לבן לאדלשטיין בבקשה שיאפשר את כינוס הוועדה שתדון בחסינות ביום חמישי. עם זאת, אדלשטיין נמצא בחופשה פרטית בחו"ל ויחזור רק בהמשך היום. בתחילת השבוע הבא, לאחר שובו לארץ, אדלשטיין צפוי להיפגש עם היועץ המשפטי של הכנסת ועם ניסנקורן ורק אז יגבש את עמדתו בנושא.

ליברמן. הודיע שיתמוך בהקמת ועדת הכנסת ושיתנגד להענקת חסינות לנתניהו(צילום: אבי מועלם)

אדלשטיין. צריך להחליט אם לאשר את הקמת הוועדה שתדון בחסינות נתניהו(צילום: אורי דוידוביץ')

אם אדלשטיין יחליט שלא לאפשר את הקמת הוועדה, סביר להניח שתוגש עתירה לבג"ץ בנושא. במקביל, בג"ץ אמור לדון בקרוב בעתירה אחרת שהוגשה בדרישה לחייב את כינוס ועדת הכנסת. נתניהו הגיש השבוע תגובה לעתירה שבה טען כי יש לדחותה ולא לאפשר התערבות בהחלטות פוליטיות.

איך זה משפיע על ההליך המשפטי?

כל עוד לא הוקמה ועדת הכנסת ולא נעשה דיון בנוגע לבקשת החסינות לא ניתן להעמיד לדין את ראש הממשלה נתניהו. המשמעות הישירה היא שמהרגע שהוגשה הבקשה לוח הזמנים המשפטי נעצר, וכתב האישום לא יוגש לבית המשפט. רק לאחר שתוקם ועדת הכנסת, ואם הבקשה תידחה, המירוץ המשפטי יחודש.

נתניהו הציג שורת חידושים

בקשתו של נתניהו קובעת תקדים: זוהי הפעם הראשונה מאז תוקן חוק חסינות חברי הכנסת ב-2005, שח"כ פונה לקבלת חסינות בנימוק כי העמדתו לדין תפגע בתפקוד הכנסת.

כמו כן לראשונה מאז החלו ההליכים נגדו משתמש נתניהו בניצחון בבחירות כנימוק עליון לחסינות. הוא קובע כי הוא מעמיד עצמו לבחירה על ידי ציבור הבוחרים "אשר בפניו פורסמו כל פרטי כתב האישום" וכי "ציבור הבוחרים הוא הריבון - רשאי וזכאי לבחור כי ראש הממשלה הוא שייצגו גם בתקופת הכנסת הבאה".

"החסינות תמיד זמנית". נתניהו(צילום: רפי קוץ)

בנאומו הסביר נתניהו כי החסינות, לפי החוק, היא זמנית ומתבטלת עם סיום כהונת הכנסת. "על פי החוק, אין לאף אחד אפשרות להימנע מהעמדה לדין", אמר ראש הממשלה.

"רבים מכם חושבים, כי ככה אמרו לכם, שהחסינות לנבחרי ציבור ניתנת לתמיד, שהיא מאפשרת לא לעמוד לדין אף פעם", אמר נתניהו. "זה פשוט לא נכון. על-פי החוק החסינות תמיד זמנית. היא מתבטלת עם סיום כהונת הכנסת שהעניקה אותה. על-פי החוק אין שום אפשרות, לאף אחד, להימנע מהעמדה לדין".

"חוק החסינות נועד להגן על נבחרי ציבור מתפירת תיקים ולהבטיח שנבחרי העם יוכלו לשרת את העם לפי רצון העם, לא רצון הפקידים", אמר, והזכיר את דברי הנשיא ראובן ריבלין אתמול בוועידת כלכליסט. "המחוקקים נתנו חסינות גורפת להגן על שליחי הציבור, ואם הפרקליטות והחוקרים יחליטו לנטרל חבר כנסת הם יפתחו נגדו בחקירה, והיו דברים מעולם".

נתניהו פתח את דבריו בהישגיו בשנים האחרונות, וציין בין היתר את הזרמת הגז ממאגר לווייתן. הוא המשיך בקו החריף נגד מערכת אכיפת החוק וטען ש"צריך להסיר צווי פרסום על עבירות פליליות שנוגעים לכל מי שחקר והכין את כתבי האישום נגדי".

גנץ: "נתניהו יודע שהוא אשם"

יו"ר כחול לבן בני גנץ נאם מיד אחר נתניהו ותקף אותו בחריפות: "היום ברור על מה אנחנו נאבקים. נתניהו יודע שהוא אשם", טען גנץ.

גנץ הוסיף: "זה יום קשה למדינת ישראל ויום עצוב גם לי. לחמתי 38 שנים עבור המדינה הזו. נכנסתי לפוליטיקה כדי להיאבק על דרך, ואני רואה אותה היום מונהגת בידי אדם שמוכן להסית אותנו לשוליים. נתניהו מסכן את הבסיס האזרחי שכולנו חונכנו עליו - כל אדם שווה בפני החוק. 

"מעולם לא תיארתי לעצמי שנגיע ליום שבו ראש ממשלת ישראל יימנע מלהתייצב בפני החוק ומערכת המשפט, שלראש הממשלה לא יהיה אכפת מעתידה של מדינת ישראל אלא אך ורק מעצמו ומגורלו האישי. מי שחושב שלא יהיה כלום כי אין כלום, לא מפחד לעמוד למשפט. לכן, או שתהיה פה ממשלת חסינות קיצונית, או שתהיה ממשלת אחדות לאומית ממלכתית. או שחסינות לפני הכול, או שאזרחי ישראל לפני הכול".

לטענת גנץ, "אסור להקטין את מה שראינו הערב. זה לא עניין טכני או פרוצדורה לזמן מוגבל שאפשר לעבור עליה לסדר היום. כחול לבן תעשה הכול מבחינה חוקית, ותפעל להקמת ועדת הכנסת, על מנת למנוע מתן חסינות לנאשם בפלילים. נתניהו חשוד ומואשם בלקיחת שוחד, ואשם בגרירת מדינת ישראל ואזרחיה כבני ערובה של המאבק המשפטי שלו. הוא גרר אותנו כבר שלוש פעמים בשנה למערכות בחירות שעלו מיליארדי שקלים - כסף שיכל ללכת לבתי החולים הקורסים, לניצולי השואה ולחינוך ילדינו".

"כל אדם שווה בפני החוק". גנץ(צילום: מוטי קמחי)

יו"ר ישראל ביתנו ליברמן הודיע כאמור כי מפלגתו תתנגד למתן חסינות לנתניהו. ליברמן תקף את ראש הממשלה ואמר: "עכשיו ברור מעבר לכל ספק - כל מה שעניין ומעניין את נתניהו זאת החסינות. עם זה הוא קם בבוקר, את זה הוא חי ונושם במשך היום ועם הוא הולך לישון. מדינת ישראל הפכה לבת ערובה של הבעיה האישית, פרטית של נתניהו.

"אותו לא מעניין לא שמאל, לא ימין, לא דתיים ולא חילוניים. הדבר היחיד שעומד לנגד עיניו זה קואליצית חסינות. כל השאר בובע מייסעס (סיפורי מעשיות). אנחנו, ישראל ביתנו, לא נהיה חלק מקואליצית החסינות. כולנו, פה אחד, נצביע נגד חסינות לנתניהו".

מהעבר השני הביעו בודדים תמיכה בראש הממשלה. שרת התרבות והספורט מירי רגב אמרה: "כשהאכיפה הבררנית בולטת, כשהרדיפה הפקידותית צועקת - החסינות מתבקשת. נתניהו הוביל את המדינה לעשור הטוב בתולדותיה, אני בטוחה שהעם יבחר בליכוד בראשות נתניהו, ויתעלם ממפריחי הסיסמאות".

מפלגת עוצמה יהודית בראשותו של איתמר בן גביר מסרה: "ראש הממשלה צודק בבקשה שלו לחסינות, אבל לטעמנו זה לא מספיק. כאשר הפרקליטות עושה הכול על מנת להפיל ראש ממשלה מכהן, החסינות הקיימת לא מספיקה וחייבים לחוקק את החוק הצרפתי שמונע לחקור ראש ממשלה אלא בעבירות חמורות. עוצמה יהודית תפעל בכנסת הקרובה על מנת לחוקק את החוק החשוב הזה שימנע מהפקידים לנהל את המדינה".

בסיעות הקואליציה האחרות - ש"ס, יהדות התורה, הבית היהודי והימין החדש - לא הגיבו לבקשת החסינות של נתניהו.