שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    נתניהו הגיש את בקשת החסינות: "כתב האישום הוגש בחוסר תום לב"

    ראש הממשלה הגיש ללשכתו של יו"ר הכנסת את בקשת החסינות, שבה טען לאפליה ולנזק ממשי לתפקוד הכנסת בשל ההליך הפלילי: "אין ספק שבתום ההליך המשפטי אמצא זכאי". עם הגשת הבקשה, ההליכים המשפטיים נגד נתניהו מוקפאים. וגם: ההסברים והדרישות של נתניהו

     

     

    הצהרתו של נתניהו, מוקדם יותר הערב    (צילום: גיל יוחנן)

    הצהרתו של נתניהו, מוקדם יותר הערב    (צילום: גיל יוחנן)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש אמש (רביעי) באופן רשמי את בקשת החסינות מפני העמדה לדין, שעות ספורות לפני פקיעת המועד האחרון להגשתה. לאור בקשת החסינות, ההליכים המשפטיים נגד נתניהו מוקפאים עד שתוקם ועדת הכנסת שתדון בבקשת החסינות.

     

    לקריאת בקשת החסינות של נתניהו - לחצו כאן

     

    נתניהו הבהיר כי "כל בקשותיו מוועדת הכנסת כולן זמניות ומוגבלות אך ורק לתקופת כהונת הכנסת שתדון בבקשתו", אולם ראש הממשלה ביקש חסינות מהותית מפני חלק מהאישומים נגדו, שתעניק לו פטור תמידי מפני העמדה לדין בגינם.

     

    עורכי דינו של נתניהו כתבו בראשית הבקשה ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין כי נתניהו מבקש "לקיים את ההליך הדמוקרטי ולכבד את רצון הבוחרים", והדגישו כי החסינות היא למשך תקופת כהונה של כנסת אחת והמשפט בעניינו יתקיים בכל מקרה.

    הצהרתו של בנימין נתניהו בעניין בקשת החסינות מהעמדה לדין (צילום: רפי קוץ)
    "חסינות מהותית בתיק 2000". נתניהו ובקשת החסינות(צילום: רפי קוץ)

    בני גנץ בתגובה לבקשתו של בנימין נתניהו לחסינות מהעמדה לדין (צילום: מוטי קמחי)
    "נתניהו יודע שהוא אשם". גנץ(צילום: מוטי קמחי)

    נתניהו, הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, טען בבקשתו כי עילות החסינות שעומדות לצידו הן אפליה בינו לבין אחרים, חוסר תום לב בהגשת כתב האישום נגדו ונזק של ממש לתפקוד הכנסת בשל ניהול ההליך הפלילי. כמו כן, נתניהו ציין כי כל פעולותיו נעשו כדין וחלקן אף במסגרת תפקידו כראש ממשלה.

     

    בבקשת החסינות נכתב: "ראש הממשלה חף מפשע ומתכוון להילחם בבית המשפט בהחלטה השגויה להעמידו לדין ולהוכיח שאין יסוד להאשמות נגדו ושפעולותיו נעשו כדין. אין ספק שבתום הליך שיפוטי, ראש הממשלה יימצא זכאי. ואולם, בשלב זה, ראש הממשלה פונה לכנסת בבקשה למתן חסינות". נתניהו הוסיף כי במסגרת הדיון בכנסת בבקשת החסינות, הוא יבקש לבסס את טענותיו באמצעות ראיות ועדים שאותם יציג בהמשך.

     

    גנץ: "בית המחוקקים אינו עיר מקלט לעבריינים"    (צילום: משי בן עמי)

    גנץ: "בית המחוקקים אינו עיר מקלט לעבריינים"    (צילום: משי בן עמי)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    לטענת נתניהו, הכנסת חוקקה את חוק החסינות "במטרה להרחיב את שיקול דעתם של חברי הכנסת בקביעת החסינות, תוך שהכנסת החלטה לסטות במודע מפסיקת בית המשפט העליון". לדבריו, "במסגרת התיקון לחוק נוספה עילת חסינות נוספת, שלפיה אם הגשת כתב האישום תגרום נזק של ממשלה לייצוג ציבור הבוחרים ולתפקוד הכנסת, רשאית הכנסת להעניק חסינות. זאת, גם אם לא נפל כל פגם בשיקולי היועמ"ש, ובמקרה שלנו נפלו גם נפלו פגמים קשים".

     

    נתניהו הוסיף כי לא רק הציבור יינזק. לטענתו, גם הכנסת עצמה - כולל ועדותיה - יינזקו כתוצאה מהגשת כתב האישום. רה"מ טען כי ישנה אפליה נגדו, שבאה לידי ביטוי "לכל אורך ההליך". לטענתו, "היועמ"ש התעלם לחלוטין מחוות הדעת המשפטיות והחד משמעיות שקיבל ראש הממשלה, שלפיהן הוא היה רשאי לקבל מתנות מחבריו הקרובים. החלטת היועמ"ש מנוגדת להחלטות אחרות, שבהן מי שהסתמך על חוות דעת משפטית לא הועמד לדין. כך נראית אפליה ואכיפה בררנית".

    יולי אדלשטיין (צילום: אלכס קולומויסקי)
    הסכמתו הכרחית להקמת ועדה שתדון בחסינות. אדלשטיין(צילום: אלכס קולומויסקי)

    בבקשת החסינות נכתב גם כי כתב האישום הוגש שלא בתום לב. נתניהו טען כי הלך הרוח בקרב קצינים בכירים במשטרה הייתה שהוא פועל כדי לרדוף אותם, ואמר כי "יש חשש שחקירת המשטרה לא התנהלה כדי להגיע לחקר האמת, אלא כדי לנקום בראש הממשלה". נתניהו התלונן גם על ההדלפות מחקירותיו בתקשורת, וכינה אותן "משפט שדה".

     

    בנוסף, נכתב כי "ראש הממשלה יטען כי בתיק 2000 קמה לו חסינות מהותית מפני העמדה לדין, שכל כל המיוחס לו באישום זה נעשה על ידיו בתפקידו כחבר כנסת וזאת כדי למנוע קידומה של הצעת חוק". תיק 2000 עוסק בשיחותיו של ראש הממשלה עם מו"ל ידיעות אחרונות, נוני מוזס. עוד נטען, כי לנתניהו עומד חסינות מהותית גם בתיק 1000, שכן כתב האישום מייחס לו פעולות שביצע כחבר כנסת, במסגרת בחינת האפשרות לקדם חקיקה.

     

    נצחית או זמנית: איזו חסינות נתניהו מבקש?

    לחברי הכנסת יש שני סוגי חסינויות: הראשונה היא החסינות המהותית, שהיא חסינות תמידית מאחריות פלילית ואזרחית למסגרת התפקיד. היא נובעת משני מקורות - חוק יסוד הכנסת וחוק חסינות חברי הכנסת, חובותיהם וזכויותיהם, שמעניק לחבר הכנסת פטור מאחריות אזרחית או פלילית בשל הצבעה, הבעת דעה בעל פה ובכתב, או בשל כל מעשה שעשה במסגרת מילוי תפקידו.

    הצהרתו של בנימין נתניהו בעניין בקשת החסינות מהעמדה לדין (צילום: רפי קוץ)
    נתניהו. ביקש חסינות מהותית ודיונית(צילום: רפי קוץ)

    ישנה גם חסינות דיונית, שפוטרת את הח"כ מאחריות פלילית בשל עבירות שעבר שלא במילוי תפקידו, ואף בשל עבירות שעבר לפני תחילת כהונתו. הדבר מתבטא בסעיף 13 בחוק חסינות חברי הכנסת, חובותיהם וזכויותיהם, שמאפשר לכנסת לקבוע שלח"כ תהיה חסינות בפני העמדה מדין פלילי לגבי האשמה שבכתב אישום שאינה קשורה למילוי תפקידו. הכנסת לא תחליט החלטה כזאת אלא לפי הצעת ועדת הכנסת.

     

    נתניהו מבקש בבקשה בעיקר חסינות דיונית - חסינות מפני דין פלילי בעילות של אפליה, חוסר תום לב וטענה כי ניהול ההליך יפגע בתפקוד הכנסת ובייצוג הבוחרים. זוהי חסינות ממעשים שנעשו שלא במסגרת תפקידו. עם זאת, הוא מציין גם כי "כל הפעולות נעשו כדין וחלק מהן נעשו במסגרת תפקידו", ולכן הוא משלב במעט גם את הטענה לחסינות מהותית - לגבי תיק 2000 ולגבי חלק מתיק 1000. כלומר, בעניינים אלה מבקש נתניהו פטור אוטומטי מהעמדה לדין, ולא פטור זמני. לכן, כאן החסינות תהיה קבועה.

     

    תזכורת: במה מואשם נתניהו?

     

    ד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מסביר: "לפי ההלכה לגבי חסינות מהותית, בוודאי שכל מה שעלה בתיק כמו ניסיון לקבל טובות הנאה לא נכנס להגדרות המצומצמות שנקבעו בפסיקה. הוא בעצמו אומר שהחסינות רק דוחה את ההליך. חסינות מהותית ברמת העיקרון זו הגנה, ואז לא ניתן להעמידך לדין למעשה נקבע שאין עבירה. בעיניי, אני מניח שזו טענת סרק, ולב ליבה של הבקשה זו החסינות הדיונית".

     

    הוא מוסיף: "החסינות הדיונית לא נועדה לאפשר עבירות, אלא לאפשר הגנה מהתעמרות של הרשות המבצעת כל עוד אתה חבר כנסת. כשנגמרת הקדנציה החסינות פוקעת". לדבריו, כל עוד נתניהו יישאר ח"כ, הוא יוכל לבקש חסינות דיונית, כך שגם בקדנציות הבאות יוכל לחדש את בקשתו ולהימנע מעמידה לדין. 

     

    ד
    ד"ר עמיר פוקס

    אדלשטיין יאשר את הקמת הוועדה?

    מוקדם יותר אתמול תקף יו"ר כחול לבן, בני גנץ, את בקשת החסינות של נתניהו, וטען כי "מי שחושב שלא יהיה כלום כי אין כלום, לא מפחד לעמוד למשפט". לדבריו, "זה לא עניין טכני או פרוצדורה לזמן מוגבל שאפשר לעבור עליה לסדר היום. כחול לבן תעשה הכל מבחינה חוקית, ותפעל להקמת ועדת הכנסת, על מנת למנוע מתן חסינות לנאשם בפלילים. נתניהו חשוד ומואשם בלקיחת שוחד, ואשם בגרירת מדינת ישראל ואזרחיה כבני ערובה של המאבק המשפטי שלו. הוא גרר אותנו כבר שלוש פעמים בשנה למערכות בחירות שעלו מיליארדי שקלים - כסף שיכל ללכת לבתי החולים הקורסים, לניצולי השואה ולחינוך ילדינו".

    אביגדור ליברמן (צילום: אלכס קולומויסקי)
    תומך בהקמת ועדת הכנסת. ליברמן(צילום: אלכס קולומויסקי)

    כמה שעות לפני הודעתו של נתניהו על הגשת בקשת החסינות, חברי כחול לבן פנו לאדלשטיין בבקשה לאפשר לכנס את הוועדה שתדון בכך כבר מחר. יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, הודיע שיתמוך בהקמת ועדה שתדון בחסינות לנתניהו, ובכך נוצר רוב למהלך - אבל התמונה המסובכת עשויה להוביל בסופו של דבר להכרעה רק בבית המשפט העליון.

     

    לפי החוק, ועדת הכנסת היא היחידה שמוסמכת לדון בחסינות, ואם היא מאשרת את הבקשה נערכת הצבעה במליאת הכנסת. ואולם בשל המצב הפוליטי חסר התקדים, ועדה כזו לא קיימת כבר כשנה. הסכמתו של אדלשטיין, שנמצא בחופשה פרטית בחו"ל ויחזור היום, הכרחית להקמת הוועדה. כך סוכם בין יו"ר סיעת הליכוד מיקי זוהר ומקבילו בכחול לבן אבי ניסנקורן.

     

    כמו כן, חוות דעתו של היועץ המשפטי של הכנסת איל ינון תידרש על-מנת להקים את הוועדה שתדון בבקשה. לאחר שובו לארץ, יו"ר הכנסת ייפגש ביום ראשון עם ינון וניסנקורן ויגבש את החלטתו. אם אדלשטיין יחליט שלא לאפשר את הקמת הוועדה, סביר להניח שתוגש עתירה בנושא והסוגיה תתגלגל לפתחו של בג"ץ.


    פורסם לראשונה 01/01/2020 21:53

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים