ממשל טראמפ נגד הישראלים: גזירות הוויזה החדשות
ארה"ב קיצרה במפתיע וללא התראה את התקופות שבהן רשאים ישראלים להשתמש באשרות הכניסה: ויזות הרילוקיישן צומצמו בשנה; ויזת המשקיעים היוקרתית קוצרה לשנתיים בלבד, בעוד שאזרחי רוב המדינות מקבלים ויזת משקיעים לחמש שנים
לאחרונה, וללא התראה מראש, הממשל האמריקני קיצר את התקופות שבהן רשאים ישראלים להשתמש בוויזות לצורכי השקעה, עבודה ולימודים בארה"ב. השינויים חלים על ישראלים בלבד והקיצורים נכנסים לתוקף באופן מיידי.
חלום הפטור מתרחק: עלייה בשיעור מסורבי הוויזה לארה"ב
עקב השינויים, התקופה המרבית לוויזת עבודה מסוג L-1 (ויזת רילוקיישן, שהיא הנפוצה ביותר) קוצרה בשנה מלאה - מ-60 חודשים ל-48 חודשים. התקופה המירבית לוויזת עבודה מסוג E-1 (ויזת סחר) ירדה מ-60 חודשים ל-52 חודשים. התקופה המרבית לוויזת סטודנט מסוג F-1 קוצרה מ-60 חודשים ל-41 חודשים.
אבל השינוי המפתיע ביותר חל בקשר לוויזת משקיעים מסוג E-2. כאשר הממשל הכריז לפני שבעה חודשים על הענקת ויזת משקיעים לאזרחים ישראלים, הציפייה הייתה שישראלים ייהנו מוויזת משקיעים לתקופה של 5 שנים - בדיוק כמו מרבית מדינות העולם שאזרחיהן יכולים לבקש ויזת E-2. אך עקב המהלך המעורר תמיהה של הממשל, התקופה המירבית של ויזת המשקיעים E-2 לישראלים קוצרה לשנתיים בלבד.
מדוע הישראלים ציפו לקבל ויזת משקיעים E-2 ל-5 שנים? כי זוהי התקופה המירבית של הויזה על-פי חוק, ונוכח ה"ברית המיוחד" שבין ישראל לבין ארה"ב - הייתה ציפייה ליחס מהממשל שלא יפחת מהיחס הניתן למדינות אחרות.
ומהו היחס שמדינות אחרות מקבלות מהממשל?
אזרחים של מגוון רחב של מדינות - החל מגרמניה, אוסטריה, בלגיה וצ'כיה, דרך אירלנד, יפן, לוקסמבורג, והולנדו כלה באטליה, קנדה, נורווגיה וספרד - מקבלים ויזת משקיעים E-2 ל-5 שנים. אפילו אזרחי מדינות עולם שלישי כמו סורינאם, טרינידד וטובגו, סרי לנקה, ופקיסטן נהנים מתקופה מאותה תקופה.
לפי מחלקת המדינה, התקופה של ויזות אמריקניות נקבעת על בסיס "הדדיות" ("רסיפרוסיטי"). לפי כללי ההדדיות, ארה"ב תקבע את תנאי הוויזות שלה לאזרחי מדינה מסוימת, בהתאם לתנאי הוויזות שאותה מדינה נותנת לאזרחי ארה"ב ולאותה מטרה. לדוגמה, אם רוסיה מציעה ויזות תייר לתקופה מרבית של 3 שנים לאזרחים אמריקנים, אזי ארה"ב תציע ויזות תייר לתקופה זהה לאזרחים רוסים.
למרות זאת, עו"ד ליעם שוורץ, ראש תחום רילוקיישן במשרד עו"ד גולדפרב זליגמן, סבור ש"הדדיות" בין ישראל לבין ארה"ב לא קיימת. "יחסי הגומלין בין ישראל לבין ארה"ב היו ועודם חד-צדדיים לטובת ארה"ב. הראיה הבולטת לכך היא שארה"ב דורשת מישראלים להשיג ויזת תייר לארה"ב – עם כל הטרחה והעלות הכרוכות בכך – בעוד שמדינת ישראל בכלל פוטרת את האמריקאים מהצורך להשיג ויזת תייר לישראל. אלה לא יחסי גומלין, אלה יחסי התנשאות".
לפי עו"ד שוורץ, קיצור התקופות של ויזות עבודה, לימודים ומשקיעים לא נעשתה בתגובה אמריקנית למהלכים מהצד הישראלי: "בדקנו הן עם הרשות לאוכלוסין וההגירה והן עם שגרירות ישראל בוושינגטון, ונמסר לנו שלא חל שום שינוי מצד מדינת ישראל בתקופות הוויזות הניתנות לאמריקנים".
למחלקת המדינה האמריקנית שמורה הזכות – על פי שיקוליה - לקצר את התקופות המירביות של ויזות לישראלים ולאזרחי מדינות אחרות.
על-פי החוק, קיימים שלושה נימוקים לשימוש בזכות זאת:
שינוי לרעה בתנאי הוויזות הניתנות מאותה מדינה לאזרחי ארה"ב;
סירוב מצד אותה מדינה לקלוט את אזרחיה שגורשו מארה"ב
שיעור גבוה בשהיות יתר ("אובר-סטיי") בארה"ב על-ידי אזרחי אותה מדינה.
יצוין כי אף אחד מהתנאים האלה לא קיים ביחס לישראל.
קיצור התקופות של ויזות עבודה וויזות לימודים תאלץ ישראלים רבים לשוב ארצה באמצע העבודה או הלימודים, ולהתראיין בשגרירות ארה"ב כדי לחדש את אשרות הכניסה שלהם. אמנם הדבר כרוך בעלויות גבוהות וטרחה רבה, אבל סיכוי ההצלחה לחדש את הוויזה גבוהים. לעומת זאת, משקיעים ישראלים ייאלצו לשוב לשגרירות ארה"ב בישראל מדי שנתיים ולהוכיח כל פעם מחדש את הזכאות שלהם לוויזה. כלומר, אם לדעת הקונסול ב24- החודשים האחרונים המשקיע לא הצליח לקדם דיו את ההשקעה שלו הן מבחינת הכנסות והן מבחינת העסקת עובדים מקומיים, הויזה לא תחודש והמשקיע – יחד עם בני משפחתו – יצטרכו לעזוב את ארה"ב.
עו"ד שוורץ: "לעיתים קרובות תקופה של שנתיים לא מספיקה לבסס עסק בארה"ב – וזוהי בדיוק הסיבה שברירת המחדל בקשר לתקופת ויזת משקיעים היא 5 שנים. כשמסתכלים על התפתחויות פוליטיות כמו העברת השגרירות האמריקנית לירושלים, וההכרה האמריקנית בריבונות הישראלית ברמת הגולן, רואים את הנשיא טראמפ; אבל לצערי, כשמסתכלים על התפתחויות בתחום הוויזות – וזה כולל את הסירוב האמריקני לפטור אותנו מהצורך להשיג ויזות תייר - עדיין רואים את הנשיא אובמה".
לפנייה לכתב/ת 
