שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    מלכוד 22 של בנימין נתניהו

    ההחלטה לבקש לחסינות תעמיד אותו ואת הליכוד, על שריו וחברי הכנסת ההולכים אחריו כסומים, במצב מורכב ומסובך לקראת הבחירות

     

    הצהרתו של בנימין נתניהו בעניין בקשת החסינות מהעמדה לדין (צילום: רפי קוץ)
    ראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: רפי קוץ)

    בימים אלה מתבקש, ואפילו נדרש, להגדיר שוב מושגי יסוד באזרחות, ונראה שהמושג שדחוף ביותר לחזור ולשנן הוא "דמוקרטיה". מהי דמוקרטיה? מהם העוגנים, אבני היסוד שעליהם היא מושתתת, אלה שמאפיינים אותה על פי מה שמקובל בעולם המערבי שאנו נהנים להתהדר בהשתייכותנו אליו, ואשר התגבשו במשך מאות שנים?

     

     

    ובכן, בשינויים קלים בין אירופה לארה"ב, בסופו של דבר כולם מגדירים דמוקרטיה כ"שלטון העם". התרגום המדויק מיוונית: "דמוס" - עם; ו"קרטוס" - שלטון. כלומר, שיטת ממשל שבה כוחם של האזרחים בא לידי ביטוי בדרך של הצבעה. מושכל ראשון זה אינו מובן מאליו. זכות בחירה לנשים ניתנה בארה"ב, למשל, רק ב-1920, בצרפת רק ב-1944 ואפילו אצלנו זכות בחירה לנשים לוועדי מושבים לא הייתה קיימת בחלקם ממש עד לפני שנים לא ארוכות.

     

    אך מעבר לכך, דמוקרטיה משמעה הכרעת הרוב, אך גם שמירה על זכויות המיעוט; שלטון החוק ושוויון בפני החוק; הפרדת רשויות וחילופי שלטון, דהיינו - בחירות. דמוקרטיה הינה שמירה על זכויות אדם ועל החירויות שלו כפי שהן באות לידי ביטוי, בין היתר, בתיקונים לחוקה האמריקנית דוגמת חופש הדיבור, חופש הביטוי הכולל גם את חופש הדת, וחופש העיתונות. אלו הן אבני היסוד של הדמוקרטיה.

     

     

    האם החסרתי משהו? ייתכן. דבר אחד בטוח שלא החסרתי: את מוסד החסינות.

     

    ראש הממשלה אמר השבוע כי "החסינות היא אבן יסוד בדמוקרטיה". יש לומר בקול רם וצלול: לא, אדוני ראש הממשלה, החסינות אינה אבן יסוד בדמוקרטיה. גם אתה יודע זאת. בנימין נתניהו שלפני 2015 לא היה מעלה משפט כזה בדעתו, ובטח לא על דל שפתיו.

     

    החסינות היא כלי כדי להגן על נבחרי הציבור אם יהיו מי שינסו למנוע מהם למלא את תפקידם בגין מעשים שעשו במסגרת תפקיד זה. ארבע עילות קבועות בחוק החסינות לחברי הכנסת, ונראה שראש הממשלה ינסה להיתלות בעילה הקבועה בסעיף 4 ב' לחוק, בטענה של אכיפה בררנית (אגב, טענה שראוי שתישמע בתשומת לב רבה, אבל בבית המשפט), או בסעיף 4 ג', הקובע שנדרשת חסינות שאם לא כן "ייגרם נזק של ממש לייצוג ציבור הבוחרים".

     

    וכך ינסה נתניהו לשכנע את הציבור. הנה, ציבור כה גדול נוהה אחריו, מאמין בו, הוא ראש ממשלה עם הישגים כה רבים. אם לא יוכל להמשיך לכהן, משום שיצטרך להגן על עצמו מפני "תיקים תפורים" כלשונו, בבית המשפט, במקום רק לדחות, רק לדחות, "ייגרם נזק של ממש לייצוג ציבור הבוחרים".

     

    החלטתו של ראש הממשלה מאמש להגיש ליו"ר הכנסת בקשה לחסינות תעמיד אותו, ויחד איתו את הליכוד כולו, על שריו וחברי הכנסת שלו - ההולכים אחריו כסומים באש, במים ובדרכי החסינות, גם אם לא בלב שלם - במצב מורכב ומסובך לקראת הבחירות הקרובות.

     

    לא סתם התלבטו נתניהו ויועציו בנושא עד לרגע האחרון, ואף ביטלו את מסיבת העיתונאים שנקבעה ליום שני בערב ברגע האחרון ממש. נתניהו מבין היטב את ההשלכות השליליות למהלך כזה בקמפיין הבחירות. הסקרים שהתפרסמו לאורך התקופה האחרונה מעידים שרוב הציבור מתנגד לחסינות, ואפילו כשליש ממצביעי הליכוד אינם תומכים בה. אין ספק שבסקרי העומק שלו הוא רואה תמונה זהה.

     

    ההתלבטות שלו הייתה דרמה של ממש. המלטית. להיות או לא להיות. מצד אחד רצונו הברור לחמוק מבית המשפט (רק לדחות, רק לדחות...) על ידי חסינות, ומצד שני, כדי לזכות באותה חסינות עליו לזכות בבחירות, להשיג לפחות 61 מנדטים לבלוק, ללא ליברמן. וכך, דווקא בקשת החסינות עלולה לפגוע בסיכוייו לזכות בבחירות, בבחינת אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי.

     

    כמה עצוב היה אמש המעמד שבו ראש הממשלה נתניהו, שללא ספק הישגים רבים לו, ניסה למצוא ספין כלשהו שיפתור את הפלונטר הזה - כדי שיוכל לשווק אותו לציבור.

     

    • לימור לבנת כיהנה כשרה מטעם הליכוד

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים