טורקיה נגד הסכם הגז האזורי: "פרויקט שפל שייכשל"
נתניהו חתם באתונה עם מנהיגי יוון וקפריסין על הסכם לסלילת צינור הגז הארוך והעמוק בעולם. הטורקים מחו בחריפות ואישרו בפרלמנט שליחת חיילים ללוב, עמה חתמו על הסכם לקביעת גבול ימי. בבריטניה תהו אם יש קשר בין ההסכם להרשעת הצעירה בפרשת המין
ראש הממשלה כינה זאת "יום היסטורי" והציג בגאווה את "הברית במזרח הים התיכון", כלשונו - אבל שעה לאחר חתימת הסכם הגז באתונה בין ישראל, יוון וקפריסין כבר נרשמה תגובה חריפה מצד מדינה באזור שאינה חלק מאותו פרויקט ומאותה ברית. משרד החוץ הטורקי אמר אתמול (ה') כי החתימה על פרויקט "איסטמד" היא "צעד שמטרתו להדיר את טורקיה מהאזור, זו תוכנית שפלה שתיכשל".
בפסגה באתונה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיא קפריסין ניקוס אנסטסיאדיס וראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטקיס הסכם צינור הגז "איסטמד" (East-Med), שיאפשר ייצוא של גז טבעי מישראל וקפריסין לאירופה. באנקרה אמרו בתגובה כי
"חתימת הסכם איסטמד היא הדוגמה האחרונה לצעדי סרק, שמטרתם להדיר את טורקיה ואת צפון קפריסין מהאזור. כל פרויקט שיתעלם מטורקיה, לה יש את קו החוף הארוך ביותר במזרח הים התיכון, ומקפריסין הטורקית - שיש לה זכויות שוות על משאבי הטבע של קפריסין - לא יצלח".
לדברי הטורקים, "הסירוב לשתף איתנו פעולה, וגם עם קפריסין הטורקית, הוא למעשה ביטוי ישיר של המרדף של כמה מדינות אחרי מניעים פוליטיים חסרי תועלת במקום לשתף פעולה. אנו מזכירים לבעלי הפרויקט שתוכניות שפלות כאלה ימשיכו להיכשל בעתיד, כפי שנכשלו בעבר". מאז 1974 קפריסין מחולקת לשתי ישויות נפרדות – החלק הטורקי בצפון האי והחלק היווני בדרומו, שנשלט על ידי ממשלת קפריסין. הקפריסאים מגדירים את החלק הטורקי כ"שטח כבוש". בשנים האחרונות נרשמו כמה ניסיונות לפתור את הסכסוך בין הצדדים, אולם כולם הסתיימו בכישלון.
כבר בעבר הזהירו בכירים טורקים כי אנקרה לא תאפשר לישראל לסלול צינור גז ממאגרי הגז הטבעיים שלה לקפריסין ויוון בלי הסכמה טורקית. באחרונה חתמה טורקיה על הסכם עם לוב לקביעת הגבולות הימיים ביניהן שמגדיר את השטח הכלכלי הימי של טורקיה שבו אמור לעבור אותו צינור בין ישראל לבין אירופה. השטח הטורקי, שנקבע באופן חד צדדי, מפר את המים הכלכליים הבינלאומיים של יוון ומצרים וחוסם למעשה את האפשרות של ישראל לסלול צינור גז כזה, שכן הוא עובר בשטח הטורקי.
במהלך שנראה כקשור ישירות לאותה חתימה על הסכם הגז, אישר מוקדם יותר אתמול הפרלמנט הטורקי הצעה לשליחת כוחות צבא ללוב, על מנת לתמוך בממשלתה שנאבקת בגנרל חפתר. טורקיה, ששולחת כבר כיום ציוד צבאי לכוחות הממשלה של פאיז א-סראג' בטריפולי, מאותתת כבר שבועות שהיא עשויה לשלוח לשם את חייליה. אם אנקרה אכן תשלח חיילים ללוב, מלחמת האזרחים שם עשויה להפוך לחלק משמעותי עוד יותר מהסכסוכים האזוריים שמפלגים כעת את המזרח התיכון.
כשעה לאחר ההצבעה בפרלמנט שוחח על כך הנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. לפי הודעת הנשיאות הטורקית, "טראמפ וארדואן הדגישו את חשיבות הדיפלומטיה לפתרון בעיות אזוריות". גם רוסיה הביעה לאחרונה דאגה מהאפשרות שטורקיה תשלח כוחות לסייע לצבא א-סראג' בלוב, אבל ארדואן הצהיר כי ארצו לא תשב בחיבוק ידיים בעוד שכירי חרב הקשורים לקרמלין מסייעים לחפתר. לדברי ארדואן לצדו של חפתר נלחמים כ-2,000 שכירי חרב רוסים המועסקים על-ידי חברה רוסית, וכן כ-5,000 לוחמים מסודן ומלוב.
בעיתון הבריטי "דיילי מייל" קישרו בין חתימת הסכם הגז לבין פרשת המין בקפריסין. כותרת ידיעה בעיתון תהתה אם הרשעת הצעירה הבריטית בתלונת שווא על אונס קבוצתי של ישראלים - לפני ימים ספורים - הייתה מוטה פוליטית.
פרויקט האיסטמד כולל צינור גז אסטרטגי, באורך של כ-1,900 קילומטר (מתוכם כ-550 ק"מ יבשתיים וכ-1,350 ק"מ ימיים), שיאפשר ייצוא של גז טבעי המצוי במים הכלכליים של ישראל וקפריסין לאירופה. הצינור יאפשר לחבר את כל אגן הים התיכון המזרחי למערכת ייצוא אחת. המדינות המקדמות את הפרויקט הן ישראל, יוון, קפריסין ואיטליה.
הצינור מתוכנן בשלב הראשוני לקיבולת של 10 BCM בשנה, עם אפשרות להכפלת הקיבולת הזו. העלות המוערכת של הפרויקט על ידי היזם נאמדת בכשישה מיליארד יורו. בחינת ההיתכנות הכלכלית, המסחרית והפיזית של הפרויקט מתבצעת ע"י חברת IGI Poseidon SA, בתמיכת האיחוד האירופי, שהגדיר את הפרויקט כחלק מרשימת פרויקטים בעלי עניין משותף (PCI).
הבחינה המקדימה של הפרויקט הראתה כי הוא בעל היתכנות טכנית, כלכלית ומסחרית. בימים אלו מבוצעת בחינה מעמיקה של התוואי היבשתי והימי של הצינור, סקר ימי מפורט וקבלת האישורים הנדרשים, על מנת להגיע להחלטת השקעה סופית בתוך שנתיים ולהשלים את הקמת הצינור עד ל-2025. להליך התכנון הקצו החברה והאיחוד האירופי 35 מיליון יורו כל אחת - בסה"כ 70 מיליון יורו.
ההסכם מאגד לראשונה את ארבע המדינות: ישראל, יוון, קפריסין ואיטליה בחסות האיחוד האירופי. המדינות מבקשות לתת חסות ותמיכה לפרויקט השאפתני של הקמת צינור שיוביל גז טבעי מישראל, דרך קפריסין ויוון, ומשם לשוק האירופאי. אתמול כאמור חתמו על ההסכם ישראל, יוון וקפריסין, כאשר איטליה צפויה לחתום במועד מאוחר יותר.
במסגרת ההסכם מתחייבות המדינות לשתף פעולה על מנת לאפשר את הקמת הפרויקט בכלל התחומים והמישורים. ההסכם מציין, כי מדינות המקור לגז הטבעי יהיו ישראל וקפריסין. המדינות אף סיכמו כי ניתן יהיה לצרף מדינות אחרות לפרויקט בהסכמת כלל המדינות המייסדות. צינור האיסטמד הוא צינור הגז הארוך והעמוק ביותר בעולם. בחלקים מסויימים עומק קרקעית הים לאורך תוואי הצינור הוא שלושה ק"מ והצינור עובר בין הרים ועמקים תת ימיים. מדובר בפרוייקט מסובך מאוד מבחינה לוגיסטית שמחייב שימוש בצוללות שמסוגלות לצלול לעומקים כאלה על מנת להתקין את הצינור.
לפנייה לכתב/ת 
