שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    שלושה טילים בדרך לכהונה נוספת

    החיסול של קאסם סולימאני הוא תמצית התפיסה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ולפיה "המדינה זה אני". והוא כנראה יודע מה הוא עושה

     

    טראמפ על חיסול קאסם סולימאני    (צילום: רויטרס)

    טראמפ על חיסול קאסם סולימאני    (צילום: רויטרס)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    בלי להעליב, ספק אם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מכיר מספיק טוב את ההיסטוריה הצרפתית ואת האמירה הקאנונית המיוחסת למלך לואי ה-14, "צרפת זה אני". כך או אחרת, כיום הוא נוהג בדיוק כמו המלך הצרפתי לפני 365 שנה. אני המדינה והמדינה זה אני.

     

     

    שלושה ימים לאחר ההחלטה הדרמטית שלו לחסל את מפקד כוח קודס האיראני, קאסם סולימאני, מתבררים עוד ועוד פרטים שמבהירים את התמונה. לפני טראמפ עמדו שלוש הצעות לתגובה על ההתקפות החוזרות ונשנות שביצעו מליצות שיעיות, מגובות על ידי איראן, נגד כוחות אמריקניים בעיראק. הוא בחר בהצעה הקיצונית ביותר, המסוכנת ביותר ובעלת הפוטנציאל החמור ביותר להתלקחות אזורית.

     

    טראמפ נהג, כפי שעשה לאורך כל שלוש השנים הראשונות לכהונתו, באופן אינטואיטיבי. כך התחושה שלו אומרת, כך האינסטינקט. אפשר שהאזין להמלצות הדרגים המקצועיים במחלקת המדינה, במחלקת ההגנה ובמועצה לביטחון לאומי, אך בסופו של דבר ההחלטה היא של ה"מצביא העליון" וזה הוא.

     

    מאז הגעתי לארה"ב לפני חודשים אחדים אני מרבה לשאול כיצד קרה שטראמפ ניצח בבחירות 2016. דיברתי עם רבים, באקדמיה ומחוצה לה, בקהילה היהודית, בתקשורת, בקהילת הביטחון, בעולם העסקי. בעיני המשקיף מבחוץ, ככל שיתעניין ויכיר לכאורה את ארה"ב, טראמפ שונה לחלוטין מהנשיאים האמריקנים שקדמו לו. השפה, ההתנהגות כלפי יריביו במפלגה הרפובליקנית וכמובן הדמוקרטית, העימות עם התקשורת, האיבה לממסד הוושינגטוני - הכל הוביל למסקנה שטראמפ הוא מתאבד פוליטית.

     

    אז הוא לא. לא אז ולא עתה. כך בדיוק הוא נבחר: לא "למרות" העמדות האלה, שלא היו סוד ולו לרגע אחד, אלא בין השאר בזכותן. אפילו בעת הזו, בזמן הליכי ההדחה בקונגרס, אולי בגללם, מחצית מהאמריקנים עדיין תומכים בו.

    מי שמביט אחורה לדרך קבלת ההחלטות שלו כבר לא יכול להיות מופתע. טראמפ בוחן את הדברים מנקודת ראות אישית. המשוואה שגזר בינו לבין אמריקה מסייעת לו. הוא מאמין שהחלטות אלה משרתות את אמריקה כפי שהוא תופס אותה. בדרכו, הוא מאמין שפענח את הקוד האמריקני, הוא יודע מה טוב לארה"ב ומה רע. אמריקה של היום רואה קודם כל את טובת עצמה. ולכן, במקום שבו נהרגים אמריקנים, מותקפת שגרירות ורקטות נוחתות, ברור לו שצריך להגיב ובגדול. הוא לא עשה כן כאשר נטבחו אזרחים סורים בנשק כימי, כשהחריפה המצוקה באוקראינה או כשצפון קוריאה ביצעה ניסויים מאתגרים בטילים בליסטיים.

    דונלד טראמפ בעצרת בחירות עם תומכיו לאחר חיסולו של קאסם סולימאני בעירק (צילום: AFP)
    נשיא ארה"ב דונלד טראמפ(צילום: AFP)

    מפקד כוח קודס איראן קאסם סולימאני חוסל ב בגדד עיראק (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)

    טראמפ נישא לבית הלבן על גלי "אמריקה תחילה", תזה שונה מקודמיו. נשיאים אמריקנים במאה הקודמת התערבו בזירות לחימה שונות, ניהלו מלחמה קרה נגד ברה"מ וחשו פעמיים לעזרתה של אירופה. הם אכן היו השוטר העולמי. כך בנויה תפיסת הביטחון שלהם ובשמה הם משקיעים מאות מיליארדי דולרים בשנה, יותר מכל מדינה אחרת בעולם.

     

    טראמפ לא להוט להשתמש בכוח הזה, אבל השבוע לא הייתה לו ברירה. הוא הבין שעתיד הקדנציה השנייה שלו יוכרע אם ייפגעו חיילים אמריקנים או תיפול עוד שגרירות. אמריקה בהחלט תחילה, ולכן יש להגיב בעוצמה.

    האמריקנים המציאו את הביטוי "Rally around the flag", כלומר, התכנסו סביב הדגל, זה שמניפים בתחילת כל אירוע ספורטיבי או ציבורי כשהיד מונחת על הלב. השבוע, למרות סימני השאלה והביקורת, הם התכנסו סביבו.

     

    כך גם עשה טראמפ גם במלחמה הכלכלית שהכריז על סין ובמאבקים הכלכליים עם שכנותיו קנדה ומכסיקו. הוא דרש לפתוח מחדש הסכמים כלכליים-מסחריים כדי להיטיב, בראייתו, את התנאים ולשפר מצבה של ארה"ב. למה? כאיש עסקים הוא מבין ב"דילים" והדילים האלה לא מצאו חן בעיניו. הקרבות האלה מתקרבים לסיומם המוצלח. מבחינתו.

     

    נשיאים קודמים דיברו על הערכים העומדים ביסוד האומה האמריקנית וניסו להנחיל אותם ולייצא אותם, החל בסדר ושלום עולמיים ועד לדמוקרטיה. הדוגמה המשמעותית האחרונה הייתה עיראק. אבל את טראמפ מעניינים קודם כל האינטרסים של ארה"ב, לא הערכים הללו. הוא לא נלחם למענם. לעומת זאת, על האינטרסים הכלכליים והביטחוניים הישירים של ארה"ב - בהחלט. במונחים של מדע המדינה, בין עוצמה רכה ועוצמה קשה, הוא בחר ב"קשה". בין הגזר למקל, הוא מעדיף את המקל.

     

    בלשון ספורטיבית, טראמפ נמצא כרגע בישורת האחרונה. בחירות נובמבר 2020 כבר מנצנצות באופק. השבוע הוא הגביר את סיכוייו להגיע לשם ראשון.

     

    • ד"ר נחמן שי הוא פרופסור אורח באוניברסיטת אמורי באטלנטה מטעם המכון ללימודי ישראל. שימש בעבר חבר כנסת ודובר צה"ל. בכנסת היה חבר ועדת חוץ וביטחון והוביל את השדולה ליחסי ישראל–ארה"ב

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים