שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    קבלן יפצה ב-200 אלף ש' בגלל "חניה מסובכת"

    אדם שרכש דירה בתל אביב מחברת "לב הזהב" גילה שקשה לתמרן במכפיל החניה בבניין. ביהמ"ש קבע שהוא יפוצה על ירידת הערך של דירתו

    בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגיש בעלי דירה בעיר, שטען שקיבל מחברת הבנייה חניה שקשה במיוחד להיכנס ולצאת ממנה. השופט עמית יריב התרשם שהרוכש לא יכול היה לדעת מראש עד כמה יהיה לו קשה לתמרן בה, ופסק לטובתו פיצוי של 200 אלף שקל.

     

    ב-2009 חתם הרוכש על הסכם מול חברת "לב הזהב" לרכישת דירה בבניין בן 17 דירות שהיא תכננה להקים. בהסכם התחייבה היזמית להצמיד לדירתו חניה ספציפית שסומנה בתשריט. החניה תוארה במפרט המכר כחניה עם מתקנים של מכפילי חניה.

     

    לטענתו, ביום מסירת הדירה גילה כי החניה אינה מאפשרת שימוש רגיל וסביר. הוא תיאר כי בניסיונות להיכנס ולצאת ממנה נגרמו נזקים לרכבו בשל פגיעת הרכב במעקי החניה וכי לא ניתן לפתוח את דלתות הרכב כדי להיכנס או לצאת ממנו כשהוא בתוכה.

     

    בנוסף, גובהה של החניה אינו מספיק כדי לאפשר כניסה של אנטנת רכבו והיא נעקרה וניזוקה. הוא תבע פיצוי על ירידת הערך של דירתו בגין החניה הבעייתית ודרש לחייב את החברה לספק לו חניה סבירה. בנוסף העלה התובע טענות שונות בדבר ליקויי בנייה.

     

    החברה טענה כי מידות החניה נכתבו בתשריט הבניין שהתובע חתם עליו ומהווה חלק בלתי נפרד מההסכם, וכי תוכניות החניה אושרו על ידי רשויות התכנון. כמו כן לדבריה, התובע ידע שהוא רוכש "מכפיל חניה" וכל הדיירים, ללא יוצא מהכלל, חונים בחניות המוכפלות ללא קושי. באשר לליקויי הבניה היא טענה כי מדובר בתיקונים מינוריים שלא חרגו מתיקונים הנדרשים בתקופת הבדק.

     

    השופט עמית יריב מינה מומחה לתנועה לערוך חוות דעת בעניין. המומחה כתב שאין לו ספק שהחניה במתקן הנדון אינה נוחה ולא מתאימה לכל נהג, הן בגלל הגובה בין משטחי החניה והן בגלל שיפוע המשטח. הוא הסביר כי מדובר במשטח חלק ומשופע ודרושה מיומנות מסוימת בנהיגה כדי לתמרן פנימה והחוצה.

     

    המומחה הוסיף כי המתקן מצריך להוציא את הנוסעים והמטען לפני הכניסה לחניה. יחד עם זאת ציין כי אינו יכול לקבוע שהחניה אינה שמישה שכן ממדיה עומדים בהנחיות משרד התחבורה.

     

    השופט קיבל את חוות הדעת וכתב כי מאחר שמדובר בדירה שנמכרה "על הנייר", התובע לא הבין עד כמה קשה יהיה לתמרן בחניה שתועמד לרשותו. נקבע שהחניה שקיבל התובע תקנית ומאפשרת לרוב סוגי כלי הרכב לחנות בה, לרבות רכבו של התובע. למרות זאת, מדובר בחניה שמצריכה מהנהג מיומנות תמרון העולה על זו שנדרשת בחניה "רגילה", מה שמצדיק פיצוי.

     

    בנסיבות אלה חייב השופט את החברה לשלם לתובע 150 אלף שקל בגין ירידת ערך הדירה בשל "המפגע הפונקציונלי" בשימוש החניה. בנוסף חויבה הנתבעת ב-38,025 שקל בגין ליקויי בנייה. לטובת התובע נפסקו הוצאות בסך 20 אלף שקל ושכר טרחת עו"ד בסך 35 אלף שקל.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים