שתף קטע נבחר

ההצלחה היחסית של מתווה הגז

אחרי סיום הליך הנישוב והסערה הציבורית בעקבותיו - חזרנו לדיון הקודם: המתווה שעליו חתמה הממשלה מול נובל אנרג'י ודלק. וגם: מה הממשלה הבאה תעשה עם הגירעון ומה עם לקוחות הבנקים? בתוך הכסף

 

 

סיום הליך הנישוב ממאגר לווייתן השבוע העביר אותו רשמית משלב הפיתוח לשלב הפקת הגז. על הסאגה של זיהום האוויר בזמן הנישוב נכתבו אלפי מילים בשבועות האחרונים (כולל כאן בשבוע שעבר). איך שעברה חזית אחת, הנה חזרה אחרת, והשבוע עלה שוב לדיון מתווה הגז שעליו חתמה הממשלה מול נובל אנרג'י ודלק, בעלות הזכויות במאגר. כאילו לא חלפו מאז חתימתו שלוש וחצי שנים (בגרסתו החדשה אחרי שהממשלה תקנה את סעיף היציבות שלא עמד במבחן בג"ץ) והוא כבר עובדה מוגמרת.

 

אל תתנו לגרף מחירי הדיור להטעות אתכם

לוייתן תזרים סחורה בחינם ותפסיד הכנסות של 36 מיליון דולר בשנה

התקבלו האישורים: לראשונה זורם גז לאסדת לווייתן

 

שוב נשמע קולם של המתנגדים למתווה כמי שמבכים על חתימתו. אלא שדווקא השבוע קיבל המשק הוכחה להצלחתו היחסית של המתווה, בכך שהשלמת הפיתוח של המאגר, הגדול ביותר שהתגלה לחופי ישראל, הסתיימה בתחילת העשור החדש ולא שנים רבות מאוחר יותר.

אסדת גז לוויתן (צילום: AFP)
אסדת גז לוויתן(צילום: AFP)

המטרה העיקרית של מתווה הגז הייתה להוציא את הגז מהאדמה. וכן, בניגוד לטענות שנשמעות, הוא לא היה יוצא אילולא נחתם מתווה הגז מול החברות המפתחות. בטח לא בזמן הקצר יחסית שלקח לפתח את המאגר. המתווה השיג בכך מספר מטרות שעמדו לפניו: הפסקת ההישענות על צינור אספקת גז בודד, בעיקר לטובת חברת החשמל, שהיקף הייצור שלה בגז הולך וגדל; חתימת הסכמים ליצוא גז למדינות השכנות, במהלך שללא ספק ישפר את היחסים עימן; וכן הזרמת כספים לקופה הציבורית, באמצעות מיסוי מוגבר שעליו החליטה הממשלה בעקבות המלצות ועדת ששינסקי.

 

על הדרך הצליחה המדינה להסדיר את הבעיה המבנית שבה דלק ונובל החזיקו בשני המאגרים הגדולים - לווייתן ותמר - וכן בשני מאגרים קטנים יותר - כריש ותנין.

מתווה הגז היטיב גם עם נובל ודלק. הוא נתן להן בעיקר שקט רגולטורי לבנות תוכנית עסקית שתאפשר את פיתוח המאגר. במדינה מתוקנת, על הדברים האלה להיות ברורים מראש, כי אף גורם עסקי לא ישים את כספו במקום שבו הוא יכול לקום בבוקר ולגלות שהמציאות התהפכה על ראשו.

 

אבל יש גם חורים

למרות שבמבחן הזמן מתווה הגז הוכיח את עצמו, בהוצאת הגז מהמאגר (צורכי המשק קטנים מכמות הגז הצבורה בו ולכן נכון שחלקו יופנה ליצוא, בהנחה שהכנסות רבות יחזרו למדינה כמיסים), היו בו גם כמה חורים. המשמעותי שבהם הוא ההחלטה לא לגעת בהסכם של חברת החשמל מול מאגר תמר, שחייב את החברה, בניהול יפתח רון טל - ואותנו כצרכני החשמל - לשלם מחיר גבוה על הגז הטבעי.

 

בממשלה החליטו אז שלא לפתוח את החזית מול בעלי תמר ולווייתן, כדי לא לפגוע בסיכוי לפתח את מאגר לווייתן, ואת המחיר שילמנו כולנו. פתיחת החוזה עם חברת החשמל בחתימת מתווה הגז הייתה יכולה לחסוך למשק בית כ־1,300־1,000 שקל בממוצע בשנה בחשבון החשמל, בשלוש וחצי השנים האחרונות מאז נחתם. הוזלות נוספות היו יכולות להגיע גם בהשפעה העקיפה של מחיר החשמל על המים (דרך התפלה), ועל המזון (הורדת תשומות מפעלים).

 

אך אלו מים מתחת לגשר. החוזה מול תמר נפתח מחדש השנה ובזכות פיתוח לווייתן והמתווה שחייב את נובל ודלק להיפרד מהמאגרים הנוספים, נוצרה תחרות שבסופה נרוויח כולנו גז ובעקבותיו חשמל זול יותר.

יפתח רון טל (צילום: מאיר אוחיון) (צילום: מאיר אוחיון)
יפתח רון טל(צילום: מאיר אוחיון)
 

שעת בלוני הניסוי

הגירעון בתוצר חרג בשנה שעברה ב-12 מיליארד שקל והסתכם ב-3.7%, פער משמעותי מול היעד שאליו כיוונה הממשלה ושעמד על 2.9%.

 

אחרי הפיאסקו של אי-העמידה ביעד הגירעון בשנת 2018 (שדוח מבקר המדינה בעניינו טרם פורסם), הבינו במשרד האוצר שהשנה אי אפשר יהיה לטאטא את הגירעון מתחת לשטיח.

משא ומתן קואליצוני בחירות  2019 משה כחלון (צילום: אלכס קולומויסקי)
שר האוצר משה כחלון(צילום: אלכס קולומויסקי)
 

השאלה הגדולה היא מה עושים עם הבור שנוצר ואיך מכסים אותו. בשבועות האחרונים מפריחים אנשי האוצר בלוני ניסוי עם הצעות שונות להעלאת מסים, לצד הטלת מסים חדשים. כל אלה כמעט ולא רלוונטיים. גם במשרד האוצר ימתינו, כמו כולנו, לממשלה הבאה שתקום וספק גדול אם השר שייכנס למשרד האוצר אחרי סיום הקדנציה של משה כחלון יאמץ את ההמלצות של אנשי האוצר כלשונן.

 

גם במשרד האוצר יודעים שלשם כך צריך שר אוצר "גרזן" עם קואליציה יציבה, שתאפשר לו לבצע את הצעדים הנדרשים. במצב העניינים הנוכחי, ולקראת הבחירות השלישיות שייערכו בעוד פחות מחודשיים, קשה מאוד לראות את זה קורה.

 

ומה עם לקוחות הבנקים?

מעל 5,300 עובדים עזבו את המערכת הבנקאית בישראל בחמש השנים האחרונות, כחלק מהליכי ההתייעלות שזו עוברת עם המעבר לשירותים דיגיטליים, בעידודו של בנק ישראל שהיה רוצה שחלק מאותה התייעלות תגולגל אל הצרכן. כך דיווח השבוע בנק ישראל והמפקחת על הבנקים חדוה בר. יום לאחר מכן הודיע בנק הפועלים על תוכנית פרישה מרצון חדשה לעוד 900 עובדים, שאחריה בוודאי יגיעו גם יתר הבנקים עם תוכניות משלהם. ההתייעלות בבנקים נכונה והכרחית, אך חשוב שתיעשה כך שתשפר את מצבם של הלקוחות. למרבה הצער, את החלק הזה שבנק ישראל גם מעודד, רוב הלקוחות עדיין לא מרגישים.

חדוה בר, המפקחת על הבנקים, בוועידת כלכליסט (צילום: אוראל כהן)
חדוה בר, המפקחת על הבנקים(צילום: אוראל כהן)

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים