שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    הסוף ליריבות ההיסטורית: מרצ חזרה לעבודה

    מהפרישה של שולמית אלוני ממפלגת העבודה ב-1973, דרך המתקפות מצד מרצ על רבין ופרס במערכות הבחירות ועד למשל יוסי שריד ב-2006: "הפרה - העבודה - לא רוצה להניק, והעגל מרצ לא רוצה לינוק, אז כנראה שהתחברות לא תהיה". היסטוריית העימות והחיבור המחודש, כבלוק טכני

    כמעט יובל שנים אחרי ששולמית אלוני הקימה את רשימת רצ, הבסיס למפלגת מרצ, ועזבה את מפלגת העבודה, היריבות הוותיקות בשמאל חזרו לשלב ידיים - גם אם כבלוק טכני בלבד. לרגל האיחוד בשמאל חזרנו אל הוויכוחים ואל הקרע שהיה בין המפלגות במשך כמעט יובל שנים.

     

    האיחוד בין העבודה למרצ יוצא לדרך    (צילום: שחר גולדשטיין )

    האיחוד בין העבודה למרצ יוצא לדרך    (צילום: שחר גולדשטיין )

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    בדצמבר 1973, זמן קצר לפני הבחירות לכנסת השמינית, הקימה חברת הכנסת של "העבודה", שולמית אלוני, רשימה חדשה שאיתה רצה בבחירות – "רצ", או בשמה המלא "התנועה לזכויות האזרח". "במבצע בזק של 24 שעות אספו הגברת אלוני וידידיה אלפיים חתימות תמיכה ב'תנועה לזכויות האזרח'", נכתב ב"ידיעות אחרונות" למחרת הגשת הרשימות. "גברת אלוני הסבירה כי לא פרשה ממפלגת העבודה, אם כי היא מניחה שיתקיים דיון בעקבות הגשת הרשימה, שייאלץ אותה לעזוב את המפלגה".

     

    בבחירות לכנסת השמינית זכתה הרשימה בשלושה מנדטים, אך רק לאחר התפטרותה של גולדה מאיר היא נכנסה לממשלה ואלוני כיהנה כשרה בממשלת רבין הראשונה. הישיבה בממשלה לא האריכה ימים ומיד עם כניסת המפד"ל לממשלה אלוני התפטרה ובמכתב פומבי תקפה את המפלגה שבה הייתה חברה בעבר.

    שולמית אלוני עם רבין. העבודה ומרצ שוב ביחד (צילום: צביקה טישלר) (צילום: צביקה טישלר)
    שולמית אלוני עם רבין. העבודה ומרצ שוב ביחד(צילום: צביקה טישלר)

    ארכיון 1973 ידיעות אחרונות הקמת מרצ שולמית אלוני   (צילום: ארכיון
    הכותרת מ-1973(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

    "היינו מודעים היטב לשאיפתה הבלתי-רציונלית, הכמעט מיסטית, של מפלגת העבודה להחזיר אליה את 'השותף ההיסטורי'. ידענו כי תהיו מוכנים ללכת לקראת המפד"ל דרך רבה למען המשך שותפות זו, אך עם זאת הייתה לנו תקווה גדולה כי נהיה עדים לניסיון הראשון של מפלגת העבודה לבצע את מעצה המדיני, החברתי והכלכלי", כתבה אלוני לראש הממשלה רבין.

     

    היריבות בין שתי המפלגות נמשכה לאורך כל השנים, כשבעיקר מרצ תוקפת את העבודה על כך שהיא משתפת פעולה עם המפלגות הדתיות והחרדיות ומצטרפת לממשלות ימין.

     

    בשנת 1992 התאחדה רצ יחד עם מפ"ם ושם הסיעה שונה ל"מרצ". הבחירות באותה שנה היו השיא של המפלגה – 12 מנדטים. מערכת הבחירות לוותה במתקפות הדדיות בין שתי היריבות במחנה השמאל. אנשי מרצ התייצבו ביום הבחירות מול בית מפלגת העבודה כשהם מציגים את רבין יחד עם אריאל שרון ומנהיגי המפלגות הדתיות והחרדיות. אנשי העבודה הפגינו מנגד מול משרדי מרצ.

    אלוני. הייתה שרת החינוך בממשלת רבין (צילום: טל שחר) (צילום: טל שחר)
    אלוני. הייתה שרת החינוך בממשלת רבין(צילום: טל שחר)
     

    ארכיון 1992 ידיעות אחרונות (צילום: ארכיון
    (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

    אבל למרות היריבות, בסופו של דבר מרצ ישבה בממשלה של מפלגת העבודה – אלוני מונתה כשרת החינוך, אך פרשה מתפקידה בעקבות התעקשות של שותפה אחרת בממשלה – ש"ס.

     

    בבחירות שנערכו ב-1996, לאחר רצח רבין, המשיכו המפלגות לתקוף אחת את השנייה. שלוש שנים מאוחר יותר תקפו במרצ בסיסמאות דומות לאלו שהיו בבחירות 2019: "בניגוד לעבודה, לא נשב בממשלה שנתניהו חבר בה. אנחנו מסתייגים מההסננות של העבודה ש'הבריזה' לנו בשלוש הצבעות קריטיות". ח"כ אמנון רובינשטיין הבהיר: "יש הבדל בין מרצ למפלגת העבודה, ובקמפיין שלנו נתקוף גם את העבודה".

     

    בבחירות לכנסת ה-14 כלל מצע מרצ התנגדות נחרצת לחלוקת ירושלים, בחינה בחיוב של היערכות חדשה בלבנון והפרדת הדת מהמדינה.

     

    בנובמבר 2005 נבחר לראשות מפלגת העבודה עמיר פרץ, ובמחנה השמאל הרגישו משב רוח רענן. המפלגה הייתה בצמיחה בסקרים באותן שנים, ולקראת הבחירות ב-2006 העלה יו"ר מרצ יוסי שריד את האפשרות לאיחוד בין המפלגות. אבל גם בעבודה וגם במרצ דחו את היוזמה לאיחוד, עליה אמר שריד כמה חודשים מאוחר יותר: "הפרה - מפלגת העבודה אינה רוצה להניק והעגל מרצ איננו רוצה לינוק, אז כנראה שהתחברות לא תהיה".

    יוסי שריד. העלה ב-2006 אפשרות לאיחוד עם העבודה (צילום: אלכס קולומויסקי   "ידיעות אחרונות") (צילום: אלכס קולומויסקי
    יוסי שריד. העלה ב-2006 אפשרות לאיחוד עם העבודה(צילום: אלכס קולומויסקי "ידיעות אחרונות")

    עמיר פרץ וניצן הורוביץ ()
    הורוביץ ופרץ. ביחד

    תוצאות הבחירות הראשונות ב-2019 היו קשות גם עבור מרצ וגם עבור העבודה. אחרי המחנה הציוני שהביא 24 מנדטים לרשימה בראשות העבודה, המפלגה זכתה לשישה מנדטים בלבד – שיא שלילי נכון לאותו הזמן. גם במרצ לא היו מרוצים מהתוצאות – 4 מנדטים בלבד.

     

    במערכת הבחירות הקודמת הועלתה מחדש האפשרות לאיחוד בין העבודה למרצ. יו"ר העבודה החדש-ישן עמיר פרץ נפגש עם יו"ר מרצ החדש ניצן הורוביץ והשניים אף הגיעו להסכמות בנושאים עקרוניים ואידיאולוגיים. מה שזירז את הפגישה וההסכמות היו סקרים פנימיים שהראו שאיחוד יגדיל את כוחן של המפלגות.

     

    אבל כמה ימים לאחר מכן הודיע פרץ על איחוד עם מפלגת "גשר" של אורלי לוי-אבקסיס והצהיר כי לא יהיו חיבורים של מפלגת העבודה עם מרצ או "ישראל דמוקרטית" של אהוד ברק. מרצ מנגד התאחדה עם ברק ועם התנועה הירוקה ורצה תחת השם "המחנה הדמוקרטי".

     

    גם במערכת הבחירות האחרונה נמשכה היריבות בין המפלגות. המחנה הדמוקרטי פרסמה סרטון שבו הוצגה לוי-אבקסיס מחבקת את נתניהו, ובעבודה טענו כי מדובר ב"מתקפה מכוערת ושוביניסטית שריח של גזענות עולה ממנה".

     

    אתמול, קצת יותר מ-46 שנים אחרי הפיצול במפלגת העבודה שהוביל לבסוף ליצירת מרצ - שתי הסיעות התאחדו והודיעו על ריצה משותפת, כבלוק טכני. יו"ר מרצ הורוביץ פנה במסיבת העיתונאים המשותפת אל יו"ר העבודה פרץ והכריז: "זה רגע היסטורי לשמאל הישראלי ורגע היסטורי לפוליטיקה הישראלית". גם פרץ בירך וכינה את החיבור המחודש בין המפלגות "חיבור אמיץ".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: צביקה טישלר
    יצחק רבין ושולמית אלוני
    צילום: צביקה טישלר
    מומלצים