שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    שקט, כאן בונים: על סף עידן חדש בכדורגל הישראלי

    פירוק הנהלת ההתאחדות והקמת "קבינט" מצומצם, שינוי מבנה הוועדה המקצועית, בחינת המשך עבודתו של רוטנשטיינר, הכפלת מספר הכדורגלנים וביטול עונש הרדיוס. זה רק חלק מהמהפכה שמוביל יו"ר ההתאחדות אורן חסון

    75 ימים לאחר כניסתו לתפקיד, נחשפת כאן לראשונה המהפכה הגדולה שמתכנן יו"ר ההתאחדות.

     

    לא מדובר רק בחזון, אלא במסמך שכבר חובר על ידי אורן חסון ונחתם על ידי בכירים בכדורגל הישראלי כתנאי שלו לקחת את התפקיד. גורמים בהתאחדות מעריכים כי אם המהפכה לא תצא לפועל בטווח של שנה, חסון לא ירצה להמשיך, אך לדבריהם התוכנית ישימה ובעלת סיכויים גבוהים להצליח.

     

    אורן חסון (צילום: עוז מועלם)
    אורן חסון. סיכויים גבוים להצליח(צילום: עוז מועלם)

     

    עניין של החלטה

    אחת הסיבות המרכזיות להחלטה של שינו זוארץ לעזוב את תפקיד היו"ר הייתה ההבנה כי במתכונת הנוכחית של מבנה הניהול בהתאחדות לא ניתן להוציא לפועל החלטות. בישיבת ההנהלה האחרונה התבטא חסון ואמר כי בכוונתו לפעול, בין היתר, לשינוי הממשל התאגידי.

     

    הנהלת ההתאחדות היא בעלת ההשפעה הרבה ביותר בכדורגל הישראלי, מעין רשות מחוקקת, שבה מתקבלות רוב ההחלטות המתוות את המדיניות. לישיבות מתייצבים

    לא פחות מ־52 משתתפים, המורכבים מחברי הנהלה, משקיפים, נציגי ציבור ואחרים. ההנהלה מתכנסת אחת לחודש, כשסדר היום בישיבות נקבע על ידי היו"ר, וההחלטות מתקבלות בהצבעות. "במתכונת הזו בלתי אפשרי לקדם את הכדורגל הישראלי. חייבים לעשות שינוי", אמר כבר חסון, והתכוון בעיקר לתופעת ניגודי האינטרסים ולכמות המשתתפים הגדולה. לשם כך מתכונן לקום גוף־על, ראשון מסוגו בכדורגל הישראלי, שיורכב ממספר מצומצם של בין שמונה לעשרה נציגי הסקטורים השונים (מינהלת, ליגות נמוכות, נשים, נבחרות ונציגי ציבור). מנגנון כזה יאפשר קבלת החלטות ממוקדת יותר.

     

    בית
    בית"ר ירושלים. לא יוכל להחזיק בשני כובעים(צילום: עוז מועלם)

     

    במסגרת התוכנית אמורים נציגי קבוצות ליגת העל, המחזיקים בשני כובעים - האחד של המינהלת והשני של ההתאחדות - כמו למשל אלונה ברקת, אלי אוחנה או שרון ניסנוב, לעזוב את הנהלת ההתאחדות. במקביל יוקמו תתי־ועדות סקטוריאליות עם נציגים ספציפיים לפיתוח התחומים שלהן.

     

    סיירת מקצועית

    לפני פחות משנתיים, כחלק מדוח ועדת שיפור פני הכדורגל שיזם עופר עיני, הוחלט להקים ועדה מקצועית בראשות אלי אוחנה, שתפקידה המקורי היה איתור מנהל מקצועי. היא בחרה בווילי רוטנשטיינר, כשהוחלט מראש על הגדלת תקציב הצוות המקצועי ממיליון וחצי לארבעה מיליון שקל.

     

    הוועדה, שהפכה מאוחר יותר למעין צינור בין ההתאחדות למנהל המקצועי, כוללת את היו"ר אלי אוחנה, דרור קשטן, דודו אוואט ואת חברי ההנהלה מאירי, ניסנוב ושמעון מימון. המגמה של חסון היא לבטל את מתכונת הוועדה ולהקים גוף מצומצם יותר, שיכלול את המנהל המקצועי עצמו, ללא חברי הנהלה, כשאליו יצטרפו דמות מקצועית בכירה ויו"ר ההתאחדות.

     

    אלי גוטמן דודו אוואט (צילום: אביהו שפירא)
    אוואט עם גוטמן. שוער העבר יישאר בוועדה המצומצמת?(צילום: אביהו שפירא)

     

    קדימות לצעירים

    הגישה של יושבי ראש ההתאחדות הקודמים הייתה לתת עדיפות לנבחרת הבוגרת, למרות שהיא נכשלה פעם אחר פעם בניסיונה להעפיל לטורניר גדול. מבחינת חסון, הפירמידה צריכה להיות הפוכה. בהתאחדות הסתמכו על נתונים, כמו לדוגמה שרק מדינות ששלושה וחצי אחוזים מסך האוכלוסייה שלהן פעילים בכדורגל או מדינות המונות אוכלוסייה של יותר מ־20 מיליון תושבים הצליחו להגיע לטורניר גדול. בישראל פעילים 42 אלף כדורגלנים בלבד, ולכן המטרה הראשונית היא להכפיל את הכמות. המדינות המהוות מודל מבחינת ההתאחדות הן בלגיה ושווייץ, שעברו תהליכים דומים בעשור החולף.

     

    נקודה נוספת היא נושא המתקנים. בישראל יש רק 39 מגרשים מוארים, ולכן המסקנה היא שאם רוצים להגדיל את בסיס הפעילים, ישנו צורך בהגדלת מספר המתקנים. בעבר בנו יושבי הראש של ההתאחדות על מימון ממשלתי, קשרים מול גורמים בכירים בשלטון והפקעת שטחים חקלאיים, אבל כולם נכשלו, כולל עופר עיני, שהיה הרבה יותר מקושר מחסון. זו הסיבה שהמטרה היא לגייס אנשי עסקים פרטיים לטובת מימון ותרומות. חסון בעצמו, כראש מינהלת הליגות בעבר, הגיע בעבר להסכם חסר תקדים של מכירת זכויות שידור ב־126 מיליון שקל.

     

    MK Miri Regev speaks at a rally in Tel Aviv for Benjamin Netanyahu after his indictment  (Photo: Moti Kimchi)
    השרה רגב. גיוס המגזר הפרטי יפחית את התלות בכספי ממשלה(Photo: Moti Kimchi)

     

    הפנים לגלזגו

    אחת הבעיות המרכזיות בכדורגל הישראלי היא איכות המאמנים, בעיקר במחלקות הנוער. במסגרת המהפכה, ישנה כוונה להקים אקדמיה למאמנים, כולל חובת עדכונים וסמינרים תקופתיים, על מנת ליצור סטנדרט אחיד באימון.

     

    ומה לגבי רוטנשטיינר? המנהל הטכני ספג אש על כך שהיה עסוק מדי בנבחרת הבוגרת, במקום בקידום הנבחרות הצעירות, לשם כך הובא. רק אחרי המשימה בגלזגו תתקבל החלטה אם האוסטרי הוא האיש הנכון להמשיך להוביל את המהפכה המקצועית בהתאחדות. בכל מקרה, רוטנשטיינר קיבל הוראה מחסון להתמקד בתוכנית לטיפוח דור העתיד.

     

     

    נבחרת ישראל (צילום: ההתאחדות לכדורגל)
    רוטנשטיינר והרצוג. העתיד לא הוכרע עדיין(צילום: ההתאחדות לכדורגל)

     

    חסון נפגש גם עם המאמן אנדי הרצוג, כשלגביו כבר יש החלטה: אם הנבחרת לא תעלה ליורו הוא יסיים את תפקידו במארס.

     

    שיטת הצמצום

    אחד מנושאי המחלוקת החמים ביותר בכדורגל הישראלי הוא צמצום הליגות. בין חברי המינהלת ישנה מחלוקת, אבל בסופו של דבר העניין יצטרך לעבור דרך ההתאחדות, שאחראית על התקנון ורק בסמכותה לבצע שינויים במבנה הליגות. בין היתר תיבחן הקטנת שתי הליגות הבכירות ל־12 קבוצות והפיכת ליגה א' לחצי מקצוענית. חסון יבדוק יחד עם צוות היגוי את הסוגיה מול המינהלת וההתאחדות.

     

    בנוסף לכך עלה נושא העונשים. בישיבת ההנהלה האחרונה הביע חסון את דעתו האישית, לפיה הוא תומך בחלופה לעונשי הרדיוס, ולכן הוחלט להקים צוות שיבחן דרכי ענישה אחרות. בעלי המועדונים מודעים לכך שללא חלופה יצירתית הם מסתכנים ברף ענישה חמור יותר, כמו הורדת נקודות וקנסות כבדים, ולכן העניין ייבחן לעומק.

     

    בהתאחדות אישרו אמש את פרטי התוכנית.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים