שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    זכו בדירת אביהם למרות 60 שנה ללא רישום

    שנים אחרי מות אביהם גילו אחים שהדירה שבה חיו בילדותם עדיין רשומה על שם הקבלן. הם הצליחו לאתר ראיות ועדויות ששינו את התמונה

    בית המשפט המחוזי בתל-אביב קיבל לאחרונה תביעה להצהיר על ילדיו ונכדיו של אדם שהלך לעולמו כבעלי דירה בגבעתיים, שלטענתם רכש ב-1958, אף שהזכויות בה נותרו מאז על שם קבלן הבניין שמת ב-2001. השופט יהושע גייפמן קיבל את עדויותיהם של ילדיו של המנוח, שלפיהן מדובר בדירה שבה חיה המשפחה במשך יותר מ-50 שנים.

     

    הדירה נמצאת בבניין שנבנה בשנות ה-50 ברחוב כצנלסון בעיר. מאז 1958 התגוררה בה משפחה בת תשע נפשות – הורים ושבעה ילדים. לאחר שההורים נפטרו עברה הדירה לכאורה לילדים בירושה. אחד מהאחים עבר אליה עם משפחתו וכיום מתגוררים בה אלמנתו ובנו.

     

    לפני כמה שנים התגלה ליורשים כי הדירה לא נרשמה מעולם על שם אביהם בטאבו. הם החלו להתחקות אחר מסמכים שמעידים על הרכישה והצליחו לאתר מסמכים שהוכיחו לשיטתם כי הדירה, שנותרה רשומה על שם הקבלן שעזב את הארץ בשנות ה-70 ולא חזר אליה עד מותו ב-2001, נמכרה ב-1953 לרוכש שהחזיקה בה חמש שנים ולאחר מכן נמכרה לאביהם. שתי העסקאות לא הסתיימו ברישום הזכויות במרשם המקרקעין.

     

    ב-2014 הם הגישו תביעה להצהיר עליהם כבעלי הדירה כנגד נגד יורשיו של הקבלן ובנו של הרוכש הראשון – שאף הוא הלך לעולמו לפני שנים ארוכות. יורשו של הבעלים הראשון הסכים להעביר את הדירה על שם התובעים ואף העיד כי הוא זוכר את המכירה לאביהם. הוא הוסיף כי שתי המשפחות גרו בדירה יחד חודשיים עד שהדירה החדשה של משפחתו הייתה מוכנה.

     

    לעומת זאת, יורשיו של הקבלן כלל לא היו מודעים לכך שאביהם היה בעל הזכויות בדירה, אך התנגדו לתביעה וטענו כי אין הוכחות לכך שהדירה שייכת לתובעים.

     

    אלא שהשופט יהושע גייפמן סבר כי התובעים הוכיחו את זכויותיהם בדירה בשורת ראיות ועדויות שאישרו את שתי עסקאות המכר.

     

    הראיות העיקריות הן העדות המהימנה מצד בנו של הרוכש הראשון, עדויות התובעים שחיו בדירה משחר ילדותם, והצהרות מס שבח משנות ה-70 שאותרו בארכיב וכללו ייפוי כוח שעליו חתום הקבלן ובמסגרתו הסמיך עורך דין לחתום בשמו על העסקה מול הרוכש הראשון. בנוסף, עדות נציג מס שבח שכנעה את השופט כי שתי העסקאות היו כשרות וקיבלו אישור לטאבו.

     

    ראיה מכרעת נוספת הייתה העובדה שבמשך 56 שנים נהגו אבי התובעים והתובעים עצמם מנהג בעלים בדירה. השופט גייפמן ציין כי העובדה שבמשך שנות דור משפחת התובעים החזיקה בדירה ללא מחאה מצד מי מהנתבעים, שחלקם כאמור כלל לא ידע על הדירה, מוכיחה על בעלות המנוח. לעומת זאת, הנתבעים לא הציגו כל ראיה השוללת את קיומן של העסקאות.

     

    לפיכך השופט נעתר לתביעה והצהיר כי הבעלות בדירה שייכת ליורשי המנוח-התובעים, וניתן לרשום אותה על שמם בטאבו. יורשי הקבלן חויבו בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ התובעים: עו"ד ירון אופק
    • ב"כ הנתבעים: עו"ד מקרקעין עמית לייבוביץ (בשם יורשי הקבלן), עו"ד רפאל יצחק (בשם בנו של הרוכש הראשון)
    • עו"ד מרגלית הרפז עוסקת בדיני מקרקעין
    • הכותבת לא ייצגה בתיק
    • ynet הוא שותף באתר פסקדין

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אילוסטרציה
    צילום: shutterstock
    עו"ד מרגלית הרפז
    מומלצים