שתף קטע נבחר

מלחמה במשבר הדיור? כחלון כיוון למטרה הלא נכונה

הקדנציה של שר האוצר הייתה מהפוריות ביותר של שר במשרד הזה, והמלחמה העיקרית שלו הייתה ביוקר הדיור. רק שלמרבה הצער הוא כיוון לירידת מחירים, וגילה כעבור 5 שנות כהונה שזו לא מטרה ריאלית

הקדנציה של משה כחלון במשרד האוצר, שפרש השבוע (שוב) מפוליטיקה, הייתה מהפוריות ביותר של שר במשרד זה. מלחמתו העיקרית, שעליה גם זכה בכיסאו, הייתה ביוקר הדיור בישראל. תוכנית הדגל של כחלון, מחיר למשתכן, שאותה הוביל בחורמה כנגד כל המבקרים גם הצליחה לייצר השפעה מסוימת על השוק. בשנת 2018, אחרי כמה שנים רצופות של עליות מחירים בשוק הנדל"ן, רשם מדד מחירי הדיור ירידה של 0.8% - הישג של ממש בשוק שבו הביקוש רב על ההיצע.

 

אל תתנו לגרף מחירי הדיור להטעות אתכם

דיסאינפורמציה להמונים: על הפניקה סביב הנישוב באסדת לוויתן

ההצלחה היחסית של מתווה הגז

 

החגיגה של כחלון ואנשיו הייתה מוקדמת מדי, כאשר המחירים חזרו לעלות בשנה האחרונה. לפי מדד מחירי הדירות שפורסם שלשום, עלו המחירים ב-2019 (עד חודש נובמבר, האחרון שדווח) בכ-3.4%. לא עלייה חדה, אך כזו שמספיקה לבטל את הירידה בשנה שקדמה לה.

החגיגה הייתה מוקדמת מדי. אתר בנייה (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
החגיגה הייתה מוקדמת מדי. אתר בנייה(צילום: Shutterstock)

במבחן המגמה, ב-5 השנים האחרונות עלו מחירי הדירות בישראל, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכ-19%. מדובר בהיחלשות של המגמה לעומת השנים שקדמו לה, אבל עדיין עלייה משמעותית שמותירה לא מעט משקי בית מחוץ לטווח שבו ידם משגת לרכוש דירה בישראל, כשהשכר הממוצע במשק עלה באותה תקופה בכ-11% בלבד.

 

ההתנתקות בין מחירי הדירות בישראל לשכר הממוצע היא שורש הבעיה של שוק הנדל"ן. כך היה כשכחלון נכנס למשרד האוצר וכך גם היום. הצעדים שביצע - הוצאת המשקיעים מהשוק, מחיר למשתכן וזירוז תהליכי האישורים - היו הכרחיים אך לא מספיקים. כחלון ואנשיו לא טיפלו בשורש הבעיה של המשק הישראלי - בהעלאת הפריון שבתורה הייתה צריכה להיות מתורגמת בעליית השכר הממוצע.

 

בהינתן שאף גורם בשוק הנדל"ן לא רוצה לראות ירידת מחירים חדה שתהווה משבר משקי, בלימת העלייה עד להדבקת הפער בין השכר למחירי הדירות הייתה צריכה להיות המטרה שאליה ישאף כחלון. הוא למרבה הצער כיוון לירידת מחירים וגילה, כעבור 5 שנות כהונה, שבתנאי השוק הנוכחיים, זו מטרה לא ריאלית.

 

 

מי מפחד מתחרות

משרד התקשורת הוציא השבוע זימון לשימוע לפני החלטה על מתן הקלות רגולטוריות למיזם הסיבים האופטיים IBC, שנמצא היום בשליטת קרן תשתיות ישראל, סלקום וחברת החשמל. המטרה: לאפשר לחברה להציע ללקוחות באופן ישיר שירותי גישה לאינטרנט תוך הסתמכות על ספקי האינטרנט שעימם היא עובדת. בשפה המקצועית קוראים לזה באנדל הפוך.

 

ההחלטה הזו, אם תתקבל, מציבה איום גדול על שתי החברות הדומיננטיות בשוק בישראל - HOT ובזק - כשהאחרונה אף הודיעה כי תתנגד לכך. אלא שדווקא מפאת השליטה חסרת העוררין של שתי החברות בשוק, התנגדותן צריכה להתבטל. החשש של שתי החברות הוא מפני התחרות שתגיע מ-IBC, מיזם שעד לפני כמה חודשים קירטע, אך מביא עמו בשורה לשוק התקשורת הקווית הריכוזי.

 

זירת המחירים לא תהיה היחידה שבה הלקוח הישראלי ייהנה מהתחרות החדשה, אלא גם ובעיקר בזירת הטכנולוגיה, כאשר התשתיות הקיימות כיום - בזמן שבזק עדיין לא הפעילה את רשת הסיבים שלה - לא מותאמות לצרכים ההולכים וגדלים של הצרכנים הדיגיטליים בשנת 2020.

 

מאחורי הקאפה

ישיבת הממשלה בתחילת השבוע, שבה הציגו אנשי האוצר את הנתונים הכלכליים בסיכומה של 2019 ואת התחזיות קדימה, סימנה את כל החוליים שבהתנהלות המשק תקופה ארוכה כל כך תחת ממשלת מעבר. אנשי אגף התקציבים, תחת שאול מרידור, ביקשו להרים דגל אדום מפני העתיד להתרחש - אם אחרי הבחירות השלישיות לא תקום ממשלה שתנקוט בצעדים אקטיביים ולא נעימים בלשון המעטה כדי לעצור את ההידרדרות, בכל הקשור לגירעון.

 

אלא שהדברים שלהם התקבלו בלגלוג כמעט מצידו של ראש הממשלה (כשאפילו שר האוצר שלצידו נע באי נוחות בכיסאו). הוא העדיף לשלוף עוד קאפה שמראה בכמה ירדה הריבית שמשלמת המדינה על החוב שהיא מגייסת, כעדות להצלחתו של המשק הישראלי, ואף בישר לאומה כי התחזיות של האוצר הן קשקוש אחד גדול ושהמספרים אצלו הרבה יותר טובים.

 

אלא שגם נתניהו יודע שאם הוא עצמו יצליח בסופו של דבר לעמוד בראש הממשלה הבאה, אותם מספרים יחכו לטיפולו מעבר לפינה. ושום קאפה עם גרפים מצוירים לא תצליח להסתיר אותם.

ישיבת ממשלה (צילום: אלכס קולומויסקי)
רה"מ בנימין נתניהו(צילום: אלכס קולומויסקי)

 

הנפקת חלום

כמה שווה שינה טובה בלילה? זו השאלה שעלתה השבוע על השולחן עם פרסום התשקיף של חברת קספר, המייצרת מזרנים ומוצרים חדשניים נוספים לשינה ונחשבת לחלוצה במה שמכונה "כלכלת שינה", תעשייה שמגלגלת לפי הערכות מעל ל-400 מיליארד דולר וצומחת בקצב של יותר מ-6% בשנה.

 

נכון להיום, קספר עדיין לא מצליחה לתרגם את ההכנסות לרווחים, ובוול סטריט שאחרי בועת WeWork זהירים הרבה יותר. אבל אין ספק שהנפקת קספר היא אחת המעניינות ביותר בתקופה הקרובה והצלחה שלה תסדר ליזמים ולמשקיעים שלה, בהם גם השחקן לאונרדו דיקפריו, הראפר 50 סנט וגם הישראלי יצחק מירילשווילי, סיבות טובות לישון טוב בלילה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים