קרטל המטענים: ביהמ"ש אישר ייצוגית נגד אל על ושלוש חברות תעופה

הסדר קיבוצי לשיפור תנאי העובדים הזמניים באל על

ההסכם החשאי מעניק לטייסי אל על עוד 100 מיליון שקל

הסכם באל על: תוספות שכר ופנסיה מוקדמת

התביעה על סך 613 מיליון שקל הוגשה ב-2013 על ידי עמותת הצלחה (התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת) נגד אל על, בריטיש איירווייס, לופטהנזה וסוויס אייר. השלב הבא בניהול התביעה הוא קביעת הנזק.

מטוס אל על(צילום: דני שדה)

"במוקד התובענה", נכתב בבקשת האישור, "עומד הסדר כובל (קרטל) לתיאום מחירים עולמי רחב היקף, בין חברות תעופה שונות. במסגרת הקרטל תיאמו ביניהן החברות רכיבים שונים של מחירי שילוח מטענים בהטסה, ובפרט (אך לא רק) את היטלי הדלק והיטלי הביטחון".

הודתה בתיאום מחירים

הקרטל נחשף על ידי רשויות תחרות בעולם באמצע פברואר 2006. לאחר חקירה ארוכה של רשות ההגבלים האמריקנית (FTC), היא הגישה כתב אישום נגד שורה של חברות, ובהן אל על. בינואר 2009 חתמה חברת התעופה הישראלית על הסדר טיעון שבו הודתה בביצוע עבירות של תיאום מחירים בתחום שירותי הובלה אווירית של מטענים אל ארה"ב וממנה, בתקופה שבין ינואר 2004 לפברואר 2006. בהסדר נקבע שהיא תשלם קנס של 15.7 מיליון דולר, וההליכים הפליליים נגדה הסתיימו.

במסגרת תביעה ייצוגית שהוגשה נגד אל על לאחר מכן בארה"ב, היא הסכימה לשלם 15.8 מיליון דולר בהסדר פשרה. התובעים הייצוגים טענו כי התשלומים של אל על והחברות הנוספות בארה"ב, אינם באים על חשבון הפיצוי לצרכנים הישראלים שגם הם נפגעו לכאורה מהקרטל.

"מאז ועד היום", נטען בתביעה, "הנתבעות לא נתנו את הדין ולא פיצו משלחים ו/או נפגעים עקיפים, ששילמו מחיר קרטליסטי, בגין שילוח מטענים מישראל ואל ישראל (למעט משלוחים מישראל לארה"ב ומארה"ב לישראל)".

כאמור, השופט גרוסקופף אישר היום לנהל את התביעה.