המתווכת תקבל עמלה – אף שלא סגרה עסקה

חרף הסכם בלעדיות למכירת דירתה בהרצליה, ניהלה הבעלים מו"מ ישיר מול רוכשת. המתווכת תבעה ותקבל עמלה חלקית של 21 אלף ש'

עו"ד חיים אטלי | פסקדיןפורסם: 28.01.20 , 19:14

בית משפט השלום בתל אביב חייב לאחרונה מוכרת דירה לשלם עמלת תיווך של 21 אלף שקל אף שהרוכשת הגיעה לנכס ללא שום קשר למתווכת. השופט נמרוד אשכול קבע שהמוכרת הפרה את הסכם הבלעדיות שחתמה עם המתווכת וסיכלה את היכולת שלה לשמש כ"גורם היעיל בעסקה".

בינואר 2018 הגיעה אמה של הרוכשת לראות את הדירה שברחוב הנוטרים בהרצליה בעקבות מודעה שפרסמה הבעלים באופן עצמאי אך ויתרה עליה משום שהמוכרת סירבה להתגמש במחיר. כחודש לאחר מכן חתמה המוכרת על הסכם מול המתווכת של "סטאר לנד", זכיינית "פרימקס ישראל", שבו נקבע כי תפעל באופן בלעדי למכירת הדירה תמורת 2.19 מיליון שקל בתוך חצי שנה.

חוק ונדלן

"רוצים לבטל חוב ארנונה? תבנו בית כנסת"

עו"ד איילת טל-שחר | פסקדין

בעלי עסק בבני ברק מימנו הקמת בית כנסת על שם בנו של בכיר בעירייה בעקבות הבטחה שלו שבכך יימחק החוב. לימים הם הגיעו לבית משפט

"רוצים לבטל חוב ארנונה? תבנו בית כנסת"

לאחר חתימת ההסכם נתלה שלט מכירה על הדירה, ואמה של הרוכשת הפוטנציאלית, שגרה באזור, ראתה אותו והבינה שהיא עדיין מוצעת למכירה. בעקבות זאת היא שוב פנתה למוכרת ולאחר משא ומתן היא הסכימה להפחית את המחיר ל-1.925 מיליון שקל והעסקה עם בתה נסגרה.

לאחר מכן דרשה המתווכת עמלה, אך המוכרת סירבה לשלם בטענה שלא היה שום קשר לעסקה. בשל כך הגישו המתווכת וסטאר לנד תביעה לתשלום עמלה של 33,706 שקל בתוספת 50% מערך המע"מ, כפי שנקבע בהסכם התיווך.

בתביעה נטען כי העסקה נחתמה בתקופת הבלעדיות בזכות השלט שנתלה מטעם חברת התיווך, ולכן היא נחשבת לגורם היעיל שהביא למכירה. לחלופין נטען כי המוכרת הפרה את הסכם הבלעדיות משום שלא הודיעה למתווכת שהיא מוכנה להפחית את המחיר באופן משמעותי ובכך מנעה ממנה את האפשרות למכור את הדירה. הודגש כי המחיר המקורי שהציעה המוכרת היה גבוה ממחיר השוק והקשה על המכירה.

המוכרת טענה מנגד שאת המשא ומתן מול הרוכשים היא ניהלה בעצמה, וללא שום קשר למתווכת. לטענתה, שלט לא יכול להיות "גורם יעיל בעסקה". הרוכשת הגיעה אליה דרך אמא שלה ולא דרך המתווכת, ובנסיבות אלה היא לא זכאית לעמלת תיווך גם אם הסכם המכר נחתם בתקופת הבלעדיות.

השופט נמרוד אשכול הסכים עם הטענה שהתובעות לא היו הגורם היעיל שהביא לסגירת העסקה. נקבע כי השלט בו הבחינה אמה של הרוכשת לא נחשב לפי הפסיקה ל"גורם יעיל" אלא לכל היותר היה חלק מהשרשרת הסיבתית שהובילה בסופו של דבר למכירה.

עם זאת, נקבע כי הסיבה עיקרית לסגירת העסקה הייתה הורדת המחיר המשמעותית, שעליה הנתבעת לא דיווחה למתווכת אף שידעה כי המחיר מקורי הקשה על מכירת הדירה.

בכך, נקבע, היא מנעה מהמתווכת את האפשרות להביא קונים אחרי הסרת המכשול העיקרי לסגירת העסקה. בהתאם לתנאי הסכם הבלעדיות, סיכול האפשרות למכור את הדירה מחייב את המוכרת בתשלום מלוא העמלה. ואולם, לנוכח נסיבות המקרה השופט החליט להפחית את הסכום מטעמי צדק וחייב את הנתבעת לשלם לתובעות 21 אלף שקל בלבד.