שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    עיריית ת"א תשלם 690 אלף ש' על הפקעת שטח

    בעלי קרקע בשכונת שפירא ביקש להעריך את שוויה לפי ייעוד למגורים, ולא לפי שטח למבנים ציבוריים. אבל השופט חיים טובי דחה את עמדתו

    בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה לאחרונה לעיריית תל אביב לשלם פיצויי הפקעה בסך כ-690 אלף שקל לבעלי קרקע בשכונת שפירא שהפקיעה ממנו. עם זאת, השופט חיים טובי דחה חלק ניכר מהתביעה וקבע כי שומת הפיצויים תחושב לפי ייעודה בתוכנית המפקיעה לבנייני ציבור, ולא לפי ייעוד למגורים.

     

    מדובר בקרקע שהמבקש ירש מאביו ב-1960, לאחר שזה הלך לעולמו. על פי התב"ע (תכנית בניין עיר) החלה במקום, השטחים נועדו לבניינים ציבוריים.

     

    לאורך השנים ניצב על הקרקע מבנה בעל קומה אחת. ב-1989 העירייה הוציאה לאותו מבנה צו הריסה בשל היותו מסוכן לציבור, אולם ב-1994, בעקבות השגות שהגיש בעליה, הודיע לו מהנדס העיר על ביטול צו ההריסה בכפוף לחיזוק ושיפוץ המבנה. בסוף ההודעה צוין כי המבנה המשופץ "ישמש אך ורק למגורים בהתאם לתב"ע מס' 2472 החלה על המקום".

     

    בעקבות זאת ביצע בעל הקרקע שיפוץ יסודי שכלל החלפת גג, החלפת צנרת מים וחשמל, החלפת תריסים ועוד. במסגרת השיפוץ הוא גם הוסיף קומה ושתי דירות נוספות. ב-2005 הודיעה העירייה על הפקעת הקרקע, ובשנים שלאחר מכן החלו משאים ומתנים בין הצדדים שכללו הצעות פיצוי שונות, אולם אלו לא נשאו פרי.

     

    בעיקרו של דבר ביקש בעל הקרקע לחשב את הפיצויים לפי ייעוד מגורים ולא לפי ייעודה של החלקה בתוכנית המפקיעה (שטח לבנייני ציבור), שכן לטענתו הוא פעל בהתאם לדרישת העירייה וביצע שיפוץ וחיזוק של המבנה, תוך הסתמכות על ההודעה שלפיה המבנה ישמש למגורים. מדובר מטבע הדברים על הבדל משמעותי מאד בסכום הפיצוי. בנוסף הוא טען שיש לפסוק לו פיצויים עבור רכישת דיור חלופי.

     

    אולם השופט טובי דחה את טענתו והבהיר כי "לא זו בלבד שהמבקש לא פעל, כנטען, בתום לב בהסתמך על הנחיות מהנדס העיר בהודעת הביטול, אלא שמחומר הראיות עולה שהמבקש עשה דין לעצמו והקים, בחלל הגג, שתי יחידות דיור – ללא היתר וללא הרשאה ממאן דהוא".

     

    בפסק הדין צוין כי "לא זו בלבד שהמבקש ידע אל נכון, טרם ביצוע השיפוץ במבנה המקורי, כי החלקה מיועדת לשימוש לבנייני ציבור ולא למגורים – אלא שבקשתו לתוספת בנייה לצורך מגורים נדחתה".

     

    כמו כן, השופט דחה גם את הטענה לפיצוי על רכישת דיור חלופי, וזאת לאחר שהוכח כי המבקש לא התגורר ברציפות בנכס לאורך השנים (אחד התנאים לפיצוי לפי חוק התכנון והבנייה), אלא בשנים מסוימות (עד 2013) התגורר בחולון.

     

    בהמשך בחן השופט חוות דעת שמאים שהגישו הצדדים, ובסופו של דבר פסק פיצויים בסך 690,080 שקל, בהתאם לשווי הקרקע וגודלה. הפיצויים ישולמו כנגד מסירת החזקה בקרקע לידי העירייה. העירייה והוועדה תשלמנה למבקש הוצאות ושכר טרחת עו"ד של 50 אלף שקל.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מוטי קמחי
    רון חולדאי
    צילום: מוטי קמחי
    עו"ד בעז עמיר
    מומלצים