שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    חיסול בלבנון, תקיפה איראנית ו"ירידה מהעץ": איך תיראה ההסלמה הבאה בצפון?

    מומחים מישראל ומהעולם התכנסו ל"משחק מלחמה" שדימה את תרחיש העימות הצבאי הבא מול ארגוני הטרור באזור. פרטי הדיונים אמנם חסויים, אך המסקנה המפתיעה היא שלמרות הקורבנות והפצועים שיהיו בכל צד, כולם ינסו "לסגור את האירוע" בהקדם

     

    סוריה: הותקף ביתו של סגן מנהיג הג'יהאד האיסלאמי (צילום: רויטרס)
    הנזק אחרי התקיפה בדמשק בנובמבר(צילום: רויטרס)

     

    בערבו של יום שלישי השבוע תקפו מטוסי חיל האוויר של ישראל משלוח נשק מאיראן , שהיה מיועד לחיזבאללה בלבנון. המידע המודיעיני הייה מדויק ואיכותי, וכמוהו התקיפה שהתבצעה ליד שדה התעופה של דמשק. משלוח הנשק הושמד.

     

    לרוב, בשנים האחרונות, הייתה פעולה ישראלית כזו עוברת ללא תגובה, אולם הפעם נהרגו 7 בני אדם, בהם איראנים, לבנונים, פעילי כוח קודס של משמרות המהפכה ואנשי חיזבאללה. בישראל העריכו ברמה גבוהה של ודאות שבגלל ההרוגים האיראנים וחיזבאללה יגיבו, ואכן כעבור שעתיים נחת בצפון ישראל מטח רקטות שפעילים איראנים שיגרו מסוריה. שני אזרחים ישראלים נהרגו. במקביל, חיזבאללה הרג חייל צה"ל באמצעות טיל נ"ט שירה לעבר רכב ישראלי.

     

    כאן המקום לעצור כדי להבהיר שלא מדובר באירוע אמיתי שקרה בפועל, אלא בתרחיש פתיחה ל"משחק מלחמה", סימולציה שנערכה במסגרת הכנס השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי, INSS שליד אוניברסיטת תל אביב.

       

    פרשננו רון בן ישי אחרי תקיפה של ישראל בסוריה    (צילום: אלי סגל)

    פרשננו רון בן ישי אחרי תקיפה של ישראל בסוריה    (צילום: אלי סגל)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    הכנס עצמו, בהובלת ראש המכון וראש אמ"ן לשעבר, האלוף במיל' עמוס ידלין וסגנו תא"ל במיל' אודי דקל, עסק באתגרים שעימם תצטרך ישראל להתמודד בעשור הבא. ואכן מומחים מישראל ומהעולם (בעיקר אמריקנים ואירופים) הצביעו על הנושאים שיעסיקו את מקבלי ההחלטות בישראל, בהם ההתנהלות מול המאבק בין המעצמות ובעיקר מול סין, ההתפתחויות הטכנולוגיות ובראשן הסייבר, למידת המכונה והבינה המלאכותית, וכן שינויי האקלים ותנודות הכלכלה העולמית שיהיו הגורמים שהשפעתם על חיינו ועל ביטחוננו בעשור הבא תהיה הרבה יותר גדולה.

     

    בתחום הביטחוני והצבאי, הכנס עסק בשני האתגרים העיקריים של ישראל: האיראני והפלסטיני. מספר לא מבוטל של אישים שהגיעו לכנס היו מקבלי החלטות ויועצים לקברניטים בארצותיהם בתחומי הביטחון והביטחון הלאומי בהווה ובעבר הלא רחוק, וחבל שניתוחיהם ומסקנותיהם לא הגיעו לתודעת הציבור הרחב כיוון שנבלעו ברעש התקשורתי שחוללו עסקת המאה, כתבי האישום של נתניהו והדרמה סביב נעמה יששכר.

     

    אבל המסקנות שעלו ממשחק המלחמה ראויות להבלטה מפני שיש בהן בשורה אופטימית לאזרחי ישראל והאזור כולו, ומפני שהן די מפתיעות. תרחיש הפתיחה של משחק המלחמה משרטט את מהלכי הצדדים ב-24 השעות הראשונות של הסלמה אזורית חמורה שהתלקחה במסגרת ההתמודדות בין ישראל וארה"ב, מצד אחד, לבין הציר השיעי הרדיקלי בהובלת איראן מהצד האחר.

     

    בליל היום הראשון להסלמה, כל השחקנים הראשיים בזירה הצפון-מזרחית מחליפים אלה עם אלה מהלומות שעוצמתן ומידת קטלניותן מתעצמת מתגובת תגמול או נקם, לאחת שבאה כתגמול עליה. ישראל, שתוקפת מהאוויר בעוצמה בלבנון בפעם הראשונה מאז מלחמת לבנון השנייה, פוגעת ב-80 מטרות, בהן שלושה מפעלים לייצור רקטות וטילים מדויקים. אזרחים לבנונים ואנשי חיזבאללה נהרגים. חיזבאללה לא נשאר חייב - ומסלים.

     

    The T-4 airbase  ()
    בסיס T-4 בסוריה. יעד לכמה התקפות

    בבוקר היום השני נהרגים אזרחים וחיילים בישראל כתוצאה מעשרות טילים, בהם גם מדויקים, ששיגר חיזבאללה מלבנון בפעם השנייה לסבב הזה מתוך כוונה ברורה להסב אבידות לצד הישראלי. בנוסף לכך, ניסתה יחידת קומנדו מיוחדת של חיזבאללה מכוח "רדואן'" לחדור קרקעית לישראל.

     

    החדירה סוכלה ונהדפה, אולם בפיקוד צפון מעריכים שכמה אנשי חיזבאללה מסתובבים עדיין בשטח. ישראל מנחיתה מהאוויר מכת תגמול הרסנית על 80 מטרות בלבנון. השליחים האיראניים במיליציות השיעיות משגרים טילים פעם נוספת, הפעם משטח סוריה ועיראק. אין נפגעים בצד שלנו, אולם אנשי מיליציה שיעית-עיראקית משגרים כמה טילים על מתקן צבאי אמריקני בעיראק. קצין וארבעה חיילים אמריקנים נהרגים. המיליציונרים העיראקים מודיעים כי זוהי הנקמה על חיסול סולימאני. ישראל מנחיתה מכה אווירית נוספת בסוריה, שבה נהרגים 15 אנשי צבא ומיליציונרים שיעים סורים.

    .

    התרחיש הזה, שחובר על ידי תא"ל במיל' איתי ברון, שהיה עד לפני כמה שנים ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין (וכיום הוא סגנו למחקר של ידלין), משקף תמונת מצב ריאלית ועדכנית המבוססת על הערכת המצב המודיעינית העדכנית שראש אמ"ן, האלוף תמיר הימן, הציג בפתיחת הכנס. התרחיש לקח בחשבון את המצב שנוצר במזרח התיכון בשבועות האחרונים אחרי חיסול סולימאני, המבוכה באיראן אחרי הפלת המטוס האוקראיני, השפעת הסנקציות על המשטר בטהרן, היחסים בין ארה"ב לרוסיה וההשפעה שיש למחאה בלבנון נגד ההתנהלות של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה.

     

    (L-R) Supreme Leader of Iran Ali Khamenei, Secretary-General of Hezbollah Hassan Nasrallah, Iranian Major General Qasem Soleimani  ( )
    סולימאני, נסראללה וחמינאי( )

    אחרי הצגת התרחיש, הצוותים שמייצגים את כל השחקנים הראשיים התפזרו לחדרים נפרדים. כל צוות אמור היה לברר את השיקולים האסטרטגיים והטקטיים שינחו את הצד שהוא מייצג, ואת דרכי הפעולה שאותו שחקן יגזור ויישם במהלך ההסלמה. בראש "הצוות הישראלי" עמד האלוף במיל' ניצן אלון, ראש אגף המבצעים בצה"ל לשעבר.

     

    בראש "הצוות האיראני" עמדה העיתונאית שמרית מאיר, בראש "הצוות החיזבאללאי" עמדה סגנית ראש המטה לביטחון לאומי אורנה מזרחי, בראש "הצוות האמריקני" עמד הגנרל בדימוס ג'וזף ווטל, שהיה כמו ראש "הצוות הסורי", הגנרל בדימוס ג'ון אלן, מפקד פיקוד המרכז האמריקני, שכולל את המזרח התיכון ומרכז אסיה. בראש "הצוות הרוסי" עמד איש האקדמיה והביטחון ממוסקבה איגור יורגנס.

     

    כולם חיפשו "לרדת מהעץ"

    אי אפשר לדווח על פרטי הדיונים, שהתנהלו תחת התניה שתוכנם ייאסר לפרסום, אולם המסקנה העיקרית שניתן לפרסם ושאליה הגיעו כל הצוותים, הפתיעה. כל הצדדים, ללא יוצא מן הכלל, חיפשו דרכים "לרדת מהעץ" למרות שספגו הרוגים ונזקים חמורים. התברר שהגורמים המרסנים שפועלים כעת מול איראן, חיזבאללה וסוריה, כמו גם על ישראל, ארה"ב ורוסיה, חזקים בצורה משמעותית מהגורמים הדוחפים להסלמה.

     

    האילוצים הכלכליים, הדאגה לשרידות פוליטית של המשטרים, הבחירות המתקרבות באיראן, ארה"ב וישראל והחשש של כולם מפני חיילים שחוזרים הביתה בארונות, מנצחים את ההתלהמות ואת הרצון להרתיע את הצד השני. איראן לא רוצה שהעימות יגיע לשטחה, והיא חוששת מיכולותיהן הצבאיות של ארה"ב ושל ישראל ומהתסיסה הפנימית בגלל הסנקציות האמריקניות.

     

    שיקולים דומים מנחים גם את חיזבאללה. נסראללה מודאג מאוד ממה שעלול לקרות בלבנון אם יסתבך בעימות מול ישראל, ועוד בשירות האיראנים. הנשיא אסד רוצה שקט שיאפשר לו להשתלט על ארצו ולשקמה בסיוע הרוסים. זה בדיוק גם מה שפוטין רוצה. לנשיא הרוסי אין שום כוונה לאבד את הנכס שרכש לעצמו במזרח אגן הים התיכון בגלל העימות בין איראן לישראל, נכס שמניב עכשיו ועוד יניב לו בעתיד רווחים כלכליים ותדמית של מעצמה שוות ערך לארה"ב.

     

    הלווית קאסם סולימאני    (רויטרס)

    הלווית קאסם סולימאני    (רויטרס)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    ואילו ארה"ב אינה רוצה להסתבך במלחמה במזרח התיכון, אך בה בשעה היא רוצה להשאר בעיראק ולהפגין את כוחה, כיוון שאפילו טראמפ אינו מתכוון להפקיר את האינטרסים של ארה"ב ושל שותפיו באזור (ובראשם ישראל וסעודיה) לחסדיהם של הרוסים.

     

    לכן, במקרה של הסלמה כולם מחפשים מוצא של כבוד שיאפשר להרגע עד להסלמה הבאה. לטובת זאת, כל המדינות והגורמים, כולל ישראל, מנצלים את הקשרים והמנופים שיש להם כדי לאותת לצדדים האחרים שאינם רוצים להסלים את המצב, ומציעים לצד האחר לנהוג כמוהם. ברגע שכולם רוצים "לסגור את האירוע" - הוא נגמר.

     

    מלחמת לבנון שלישית? לא בטוח

    המקרה החריג נרשם דווקא בישראל. הצוות הישראלי הבחין בעובדה שכל השחקנים אינם רוצים מלחמה, והגיע למסקנה שדי במכות שהנחית חיל האוויר בסוריה ובלבנון. נוצר תקדים שעל פיו ישראל מכה בשטח לבנון, דבר שנמנעה ממנו כמעט לחלוטין מאז 2006. כך, למרות שהיו לנו "הרוגים", צה"ל השיג הרתעה, פגע בהתבססות האיראנית בסוריה, ויצר סיכוי לגירוש האיראנים כליל מארצו של אסד בעזרתו ובעזרת הרוסים.

     

    כמו כן, על פי תרחיש המשחק נוצרו תנאים לסיכול יעיל של פרויקט דיוק הטילים, ולכן רוב חברי הצוות חשבו שלא צריך לצאת למלחמת לבנון שלישית שתכלול תמרון קרקעי כדי להשמיד את ארסנל הטילים והרקטות שמאיים עלינו משם. אפשר להסתפק בהרחבת הפעילות של צה"ל והמוסד במסגרת המב"מ (מערכה שבין המלחמות).

     

    מי שהספיד את המב"מ בחודשים האחרונים, והיו רבים כאלה גם בתוך צה"ל ומערכת הביטחון, יאלץ לשקול מחדש את עמדתו לאור המסקנות של משחק המלחמה. בצוות הישראלי היו תמימי דעים שבתנאים שנוצרו באזור אחרי חיסול סולימני ותנועות המחאה באיראן, עיראק ולבנון, ישראל צריכה אפילו להרחיב את המב"מ ולהעלות את ההימור שהיא לוקחת. ההערכה כעת היא שהמכות הכירורגיות, שמבוססות על מודיעין איכותי, יביאו מדי פעם להסלמה שאותה אפשר להכיל באמצעות מכות מהאוויר, להשיג רגיעה וחוזר חלילה. עזה, ככל הנראה, היא סיפור אחר, ונושא למשחק מלחמה נפרד.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: AFP
    תגבור כוחות צה"ל לאחר חיסול סולימאני
    צילום: AFP
    מומלצים