שתף קטע נבחר

ריצה עיוורת לסיפוח, למי אכפת מה יגידו בהאג

ישראל שועטת בבהילות וחד-צדדיות לעבר החלת החוק בשטחים, ובכך עלולה לחזק את הטיעונים של אלה המאשימים אותה בפשעי מלחמה

 

Prime Minister Benjamin Netanyahu explains plans to annex the Jordan Valley  (Photo: Moti Kimchi)
נתניהו ומפת הסיפוח של בקעת הירדן(Photo: Moti Kimchi)

אם ממשלת ישראל תחליט להחיל את החוק הישראלי על שטחים שונים ביהודה ושומרון, ותותיר את רוב התושבים הפלסטינים מחוץ לתחולת החוק הישראלי, יהיו לכך תוצאות שונות ומשונות, ובחלקן אף חמורות, מעבר להשפעות אפשריות במישור המדיני או הביטחוני.

 

 

למשל, בסמוך ליישובים הישראליים יש אדמות רבות בבעלות פלסטינים. אלה מביניהם שלא יסופחו, ויש להם אדמות בשטחים שכן יסופחו, יאבדו את זכויותיהם. פלסטיני שהוא בעלים של קרקע חקלאית הסמוכה ליישוב ישראלי, ולעיתים מצויה אף בתחומי יישוב ישראלי כמו אפרת, ייחשב "נפקד" לאחר החלת החוק הישראלי.

 

הטעם לכך הוא חוק נכסי נפקדים, שלפיו "נפקד" הוא מי שלאחר 29 בנובמבר 1947 נמצא "בכל חלק של ארץ-ישראל שמחוץ לשטח ישראל" או שהיה אזרח או נתין של ירדן. נכסיו של נפקד מוקנים לפי החוק לאפוטרופוס לנכסי נפקדים, העובד במשרד האוצר ומוסמך לפעול לגביהם כאילו היה בעליהם. עקרונית, האפוטרופוס יוכל להקצות את המקרקעין להרחבת היישוב הישראלי הסמוך להם, וככלל, ה"נפקד" לא יהיה זכאי לפיצוי כלשהו. (ב-2015 קבע בית המשפט העליון שחוק נכסי נפקדים חל גם על נכסים במזרח ירושלים של פלסטינים תושבי יהודה והשומרון, אם כי צמצם את אפשרויות השימוש בנכסים אלה למקרים חריגים ובכפוף לחוות דעת היועץ המשפטי לממשלה ולהחלטת הממשלה או ועדת שרים).

  

מיום החלת המשפט הישראלי על מקרקעין שכאלה, ספק אם יוכל פלסטיני למנוע פלישה לאדמות שהיו שלו, ולפנות לשם כך לבתי משפט בישראל.

 

אלא שתפיסת נכסים של תושבי האזור הפלסטינים ללא כל צורך צבאי היא הפרה של המשפט הבינלאומי, וישראל אינה חולקת על כך. בימים אלה ישראל נלחמת נגד האשמתה בפשעי מלחמה, ומנסה למנוע הליכים בבית הדין הבינלאומי הפלילי. בריצתה הבהולה והחד-צדדית לעבר החלת החוק הישראלי היא עלולה להתעלם מתוצאות הלוואי, שאינן משרתות אינטרס שלה, ואף עלולות לחזק את הטיעונים של אלה המאשימים אותה בפשעי מלחמה.

דוגמה נוספת לבעיות שיתעוררו בעקבות החלת החוק הישראלי נובעת מההשלכות על האפשרות של פלסטיניים תושבי השטחים שלא יסופחו, להקים משפחה עם אלה שיתגוררו בשטחים שיסופחו. הטעם לכך הוא חוק המגביל איחוד משפחות של תושבי ישראל עם פלסטינים תושבי יהודה ושומרון. כך לפתע, ישובשו ללא כל סיבה חייהם של פלסטינים שאחד מהם יהפוך יום אחד לתושב ישראל.

 

 

שאלות נוספות יעורר חוק ביטוח בריאות ממלכתי המעניק לכל תושב ישראל זכות לשירותי בריאות באיכות סבירה, בזמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגוריו. האם היישובים הישראליים ביהודה ושומרון יפתחו את מרפאותיהם לפלסטינים המתגוררים בסמוך אליהם בשטחים שיסופחו לישראל? האם המדינה ערוכה להעניק חינוך בבתי הספר שלה לילדי הפלסטינים המתגוררים בשטחים שיסופחו?

 

מספר הסוגיות המדיניות, הביטחוניות, ההומניטריות, הכלכליות והמשפטיות הוא רב, והתחושה היא שאין קשב או רצון לחשוב עליהן מראש. ריבונות, ריבונות, ריבונות. קודם נעשה ואחר כך אולי נשמע את הבעיות.

 

ייתכן שהקשיים הפרטניים שייגרמו לפלסטינים אינם חשובים בימים אלה. אולם כאשר עניינה של ישראל נמצא בבחינת ערכאה פלילית בינלאומית, אין כנסת מתפקדת שיכולה לתקן את החקיקה בנושא, ועניינים אלה יגיעו גם לבחינתו של בית המשפט העליון – האם לא ראוי לתת לסוגיות אלה עוד מחשבה?

 

האם במרוץ המהיר ערב בחירות להחלה חד-צדדית של החוק הישראלי על חלק מיהודה ושומרון – הממשלה באמת תשקול את כל ההשלכות הנובעות מהכוונה להחיל את המשפט הישראלי על שטחים נרחבים?

 

  • עו"ד מלכיאל בלס היה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים